סוליטר רודריג
 סוליטר רודריג
| |
|---|---|
איור של סוליטר רודריג
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | יונאים |
| משפחה: | יוניים |
| תת־משפחה: | רפיים |
| סוג: | סוליטר רודריג |
| מין: | סוליטר רודריג |
| שם מדעי | |
 Pezophaps solitaria
| |
סוליטר רודריג ׁׁ(שם מדעי Pezophaps solitaria) הוא מין עוף נכחד שאיבד את יכולתו לעוף, מתת-משפחת הדודואים (Raphinae) שבסדרת היונאים. הוא היה אנדמי לאי רודריג, השוכן 574 קילומטרים מזרחית למאוריציוס, באוקיינוס ההודי. הייתה לו קרבת משפחה הדוקה עם הדודו שנכחד באי מאוריציוס במחצית השנייה של המאה ה-17. יונת ניקובר היא בת המשפחה הקרובה ביותר לסוליטר רודריג ששרדה עד היום.
מבנה
גודלו של סוליטר רודריג היה כגודלו של ברבור והוא הפגין דו-צורתיות זוויגית. מבנה גופו של הזכר היה גדול יותר מזה של הנקבה, וגובהו יכול היה להגיע ל-90 סנטימטרים ולמשקל 28 קילוגרם, בעוד שגובהה של הנקבה הגיע ל-70 סנטימטרים ומשקלה ל-17 קילוגרם. צבען של נוצות הזכר היו אפור וחום וצבען של נוצות הנקבה היו חיוורות יותר. על בסיס מקורו העדין והמאונקל של הסוליטר רודריג הופיע פס שחור וצווארו ורגליו היו ארוכים. שני המינים היו מאוד טריטוריאליים והם עשו שימוש בכנפיהם הגרמיות ללחימה. הנקבה נהגה להטיל ביצה אחת בלבד ושני המינים דגרו עליה לחלופין. אבני קורקבן סייעו לעיכול מזונם, שכלל פירות וזרעים.
היסטוריה
הסוליטר רודריג הוזכר לראשונה במאה ה-17 ותואר בפרוטרוט על ידי פרנסואה לגואט (François Leguat) שהיה מנהיגה של קבוצת פליטים הוגנוטים צרפתים שהתיישבו ברודריג בין השנים 1691–1693. הוא ניצוד בידי האדם ובעלי החיים שהביא לאי שגרמו להכחדתו בסוף המאה ה-18. מלבד הדיווחים של לגואט, שלוו באיור של סוליטר רודריגז, ומספר תיאורים נוספים שהתגלו, לא היה כמעט מידע אודות העוף, עד לעת שבה נמצאו במערה עצמות מאובנות של סוליטר רודריג בשנת 1789. בעקבות זאת התגלו אלפי עצמות נוספות בחפירות שנערכו באזור.
טקסונומיה
פרנסואה לגואט היה הראשון שכינה את העוף "סוליטר", תוך התייחסות להרגליו המבודדים.
הקליידוגרמה שיצרה בת' שפירו, פרופסור לאבולוציה ולאקולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז, בשיתוף פעולה עם עמיתים למחקר בשנת 2002, מצביעה על קשרי המשפחה הקרובים של הסוליטר רודריג בתוך משפחת היוניים.[1] קליידוגרמה דומה התפרסמה בשנת 2007. בקליידוגרמה זו התחלפו המיקומים בין יונת הכתר ויונת סמואה ונוספו בבסיסה יונת הפסיון (Otidiphaps nobilis) ויונת-קרקע דקת-מקור (Trugon terrestris).[2]
| |||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ קליידוגרמה של הסוליטר רודריגז, על פי שפירו 2002 The Dodo and the Solitaire: A Natural History, Jolyon C. Parish, Indianana University Press, 2013, עמ' 340
- ^ Mitochondrial and Nuclear DNA Sequences Support a Cretaceous Origin of Columbiformes and a Dispersal-Driven Radiation in the Paleogene באתר עיתון אוקספורד
