סופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג
| לידה |
25 באוקטובר 1759 שטטין, ממלכת פרוסיה  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
5 בנובמבר 1828 (בגיל 69) פבלובסק, האימפריה הרוסית  | ||||||||
| שם מלא | סופיה דורותיאה אוגוסטה לואיזה, נסיכת וירטמברג | ||||||||
| מדינה | רוסיה | ||||||||
| מקום קבורה | קתדרלת פיוטר ופאבל, סנקט פטרבורג | ||||||||
| בן זוג | פאבל הראשון, קיסר רוסיה | ||||||||
| שושלת בית וירטמברג | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
סופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג (Мария Фёдоровна, 25 באוקטובר 1759 - 5 בנובמבר 1828), ידועה גם בשם מריה פיודורובנה, קיסרית רוסיה, הייתה אשתו השנייה של הצאר הרוסי פאבל הראשון ואמם של שני קיסרים, אלכסנדר הראשון וניקולאי הראשון.
שנותיה הראשונות
סופיה דורותיאה נולדה ב-25 באוקטובר 1759 בשטטין שבפרוסיה (כיום העיר שצ'צ'ין שנמצאת בפולין), והייתה בתו הבכורה מתוך שמונה ילדים של פרידריך השני אויגן, דוכס וירטמברג ופרדריקה דורותיאה, מרקיזת ברנדנבורג-שוודט. בשנת 1769 עברה המשפחה להתגורר בטירת מונבליאר, הנמצאת ליד העיר בזל שבשווייץ (אז נמצאה בשטחה של דוכסות וירטמברג). מונבליאר נחשבה באותה התקופה למרכז תרבותי ודמויות אינטלקטואליות ופוליטיות רבות נהגו לבקר בטירה.
חינוכה של הנסיכה הצעירה היה מכוון בעיקר לכיוון האמנויות, אותן תאהב כל חייה. עד שהגיעה לגיל 16 סופיה ידעה גרמנית, צרפתית, איטלקית ולטינית. בהתאם לתקופה הנסיכה סופיה חונכה בהתאם לאופנה ולעידון הצרפתים אולם בשילוב עם פשטות בורגנית גרמנית, והיא נחשבה לנערה נאה, עליזה, תמימה ועדינה.
נישואים
בשנת 1773 נחשבה הנסיכה סופיה לאחת המועמדות לנישואים עם יורש הכתר הרוסי, פאבל פטרוביץ', לעתיד הצאר פאבל הראשון, אולם היא הייתה בת 14 בלבד וככלה נבחרה וילהלמינה, נסיכת הסן-דרמשטט. סופיה התארסה לנסיך לודוויג, לעתיד הדוכס הגדול של הסן ואחיה של הנסיכה וילהלמינה. אולם בשנת 1776, לאחר שהנסיך פאבל התאלמן מאשתו בשל לידה קשה, הציע פרידריך השני, מלך פרוסיה את הנסיכה סופיה בת ה-17 כאשתו השנייה. לודוויג, ארוסה של סופיה, קיבל פיצוי כספי בתמורה להפרת האירוסין.
הקיסרית הרוסיה יקתרינה השנייה שמחה מאוד על הבחירה בסופיה ככלתו החדשה של בנה הבכור. היא חשה כי לה ולנסיכה הצעירה יש הרבה מן המשותף, משום ששתיהן נולדו בשם סופיה בעיר סטטין ושתיהן קיבלו חינוך דומה בילדותן. סופיה ופאבל נפגשו לראשונה בברלין שם ערך לכבודם פרידריך השני סעודה מפוארת. יום למחרת סופיה כתבה במכתב לחברה כי היא חפצה בו וגם פאבל כתב לאימו כי הוא מאוד מרוצה מהשידוך.
בחודש ספטמבר 1776 הגיעה הנסיכה סופיה לסנקט פטרבורג שם המירה את דתה לנצרות אורתודוקסית וקיבלה את השם והתואר החדשים מריה פיודורובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה. ב-7 באוקטובר נישאו רשמית בני הזוג.
אישיותה
מריה פיודורובנה הייתה נאה, גבוהה ושמנמנה. היא אהבה את ההוד וההדר של חיי החצר הרוסית והתעניינה רבות באינטריגות הקטנות והרבות שהיו בו. מזגה הקל וסבלנותה היו חשובים ביותר כדי לשמור על חיי נישואים טובים, במיוחד עם בעל שהיה ידוע במזגו החם ובאופיו הרודני.
מריה אהבה מאוד את כל האומנויות והייתה כשרונית במיוחד בציור בצבעי מים, חריטה ועיצוב חפצים משנהב וענבר. היא הייתה מוזיקאית מחוננת וכן נחשבה כמומחית בגננות. בארמון פבלובסק היא סובבה את עצמה בסופרים ומשוררים רבים ונהגה לארגן לכבוד בעלה מופעים רבים. בנוסף לכל זה היא מצאה את הזמן להשקיע במוסדות צדקה וחינוך חשובים. היא ייסדה את המוסד לעיוורים סנקט פטרבורג וכן טיפחה את כישוריה של המוזיקאית העיוורת שרלוטה סרלינג.
הנסיכה הגדולה של רוסיה
בתקופה שלאחר הגעתה של סופיה לרוסיה הקיסרית יקתרינה הייתה מוקסמת ממנה ואהבה את חברותה, אולם היחסים בין השתיים הדרדרו במהרה, שכן סופיה צידדה בבעלה בריבים התכופים בינו לבין אימו, וכוונותיה הטובות של הנסיכה להרגיע את המצב המתוח רק גרמו להחרפתו.
בדצמבר 1777 ילדה הנסיכה הגדולה את הראשון מבין עשרת ילדיה, הצאר לעתיד אלכסנדר הראשון. שלושה חודשים בלבד לאחר מכן הקיסרית לקחה את התינוק מאמו כדי לגדל אותו לפי רצונה ובלי התערבות הוריו. גם כאשר נולד בנם השני של מריה ופאבל, קונסטנטין, באפריל 1779 לקחה אותו יקתרינה תחת השגחתה. דבר זה יצר מתיחות גדולה בין סופיה לקיסרית. הנסיכה הגדולה מילאה את החלל שנותר לאחר שנלקחו ממנה ילדיה בעיצוב ארמון פבלובסק, אותו נתנה יקטרינה לזוג הצעיר לרגל הולדת נכדה הראשון. מאמציה של מריה יצרו את אחד הארמונות היפים ביותר בכל רוסיה.
בשנת 1781 ביקשו מריה ופאבל רשות מהקיסרית לנסוע למערב אירופה. בספטמבר של אותה השנה הם יצאו למסע של 14 חודשים בפולין, אוסטריה, איטליה, צרפת, בלגיה, הולנד וגרמניה תחת השמות הבדויים "הרוזן והרוזנת של סברני". בדרך חזרה לרוסיה הזוג עצר בוירטמברג כדי לבקר את הוריה של הנסיכה הגדולה. בסוף 1782 הם חזרו לרוסיה שם מריה השקיעה את מרצה בארמון פבלובסק, בו היא ילדה ב-9 באוגוסט 1783 את הנסיכה אלכסנדרה, הראשונה מתוך שש בנות אותן תלד במהלך 12 השנים הקרובות. כדי לחגוג את היוולדה של אלכסנדרה העניקה הקיסרית יקתרינה כמתנה לזוג את ארמון גצ'ינה, בו השקיע יורש העצר עבודה רבה עד שעלה לכס המלוכה. הקיסרית לא לקחה את בנותיהם של פאבל ומריה ונתנה להם לגדל אותן כרצונם.
ילדים
מריה פיודורובנה והנסיך פאבל הביאו לעולם עשרה ילדים, מתוכם תשעה הגיעו לבגרות:
- אלכסנדר הראשון (1777-1825) - ירש את אביו בתפקיד הצאר אך מת ממחלת הטיפוס ללא צאצאים.
- קונסטנטין פבלוביץ' (1779-1831) - מונה על ידי אחיו אלכסנדר למושל פולין. נישא ליוליאנה, נסיכת סקסוניה-קובורג-זאלפלד (דודתה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת).
- אלכסנדרה פבלובנה (1783-1801) - נישאה לארכידוכס יוזף, פלטין הונגריה.
- ילנה פבלובנה (1784-1803) - נישאה לפרידריך לודוויג, נסיך הכתר של מקלנבורג-שוורין.
- מריה פבלובנה (1786-1859) - נישאה לקרל פרידריך, הדוכס הגדול של סקסוניה-ויימאר-אייזנך. בתה אוגוסטה הייתה אשתו של וילהלם הראשון, קיסר גרמניה.
- יקטרינה פבלובנה (1788-1819) - נישאה תחילה לגאורג, דוכס אולדנבורג, ולאחר מכן לוילהלם הראשון, מלך וירטמברג. בתה סופיה הייתה אשתו של וילם השלישי, מלך הולנד.
- אולגה פבלובנה (1792-1795)
- אנה פבלובנה (1795-1865) - נישאה לוילם השני, מלך הולנד.
- ניקולאי הראשון (1796-1855) - ירש את אחיו אלכסנדר בתפקיד הצאר.
- מיכאיל פאבלוביץ' (1798-1849) - נישא לשרלוטה, נסיכת וירטמברג.
קיסרית רוסיה
לאחר 20 שנה בצילה של יקתרינה הגדולה הפכה מריה בשנת 1796 לקיסרית רוסיה כאשתו של פאבל הראשון. במהלך חייה של יקתרינה מריה, כמו פאבל עצמו, לא יכלה להתערב בענייני המדינה, אולם עם עלייתו של בעלה לשלטון היא נכנסה לחיים הפוליטיים. הייתה לה השפעה רבה על פאבל אותה היא ניצלה כדי לקדם את חבריה בחצר.
מריה פיודורובנה נחשבה לאישה עם טעם משובח ביותר. ארמון גצ'ינה, ארמון צארסקויה סלו, ארמון החורף בסנקט פטרבורג והארמיטאז' קושטו ורוהטו תחת השגחתה הצמודה. היא תמכה באמנויות ובמוסדות צדקה רבים, אולם אחת ממורשותיה החשובות ביותר לרוסיה הייתה יסוד בתי הספר לנשים במדינה. כקיסרית היא עזרה ככל יכולתה לרבים מקרוביה הגרמניים שאיבדו את הונם ואת רכושם לאחר מלחמות נפוליאון.
אלמנותה
הקיסר פאבל נרצח ב-12 במרץ 1801 על ידי קצינים מורדים. בליל מותו מריה ניסתה לחקות את חמותה יקתרינה ולהכריז על עצמה כקיסרית במקום בעלה, אולם לאחר מספר ימים בנה אלכסנדר הניא אותה ממעשה זה. הצאר החדש השאיר את אימו בתפקיד האשה החשובה ביותר בחצר המלוכה הרוסית ופעמים רבות היא הייתה צועדת יחד איתו באירועים חשובים בעוד שאשתו, הקיסרית יליזבטה, נאלצה לצעוד מאחוריהם. דבר זה גרם למרירות רבה בין מריה לכלתה.
מריה לא רק שמרה על מקומה בחצר המלכותית אלא גם נשארה אחראית על כל מוסדות הצדקה ונהנתה מהכנסה נאה. האירועים האלגנטים והעליזים אותם ארגנה, בהם היא הייתה לבושה בהידור רב עם משרתים רבים סביבה, עמדו בסתירה לחיי החצר הפשוטים אותם הנהיג הצאר אלכסנדר.
בשנים הראשונות לאחר התאלמנותה מריה השקיעה את תשומת לבה בעתידן של שלוש בנותיה ובחינוכם של שלושת ילדיה הצעירים. היא נחשבה לאם טובה ואוהבת ולמרות ששני ילדיה הבכורים גודלו על ידי סבתם, היא הצליחה לשמור איתם על יחסים קרובים כמו עם שאר ילדיה.
מעמדה הרם של הקיסרית האלמנה הפך את מעונה בפבלובסק למקום בו היו חייבים לבקר אנשי האצולה וגדולי האומה, אולם נסיונותיה להשפיע על מדיניותו של בנה לא צלחו. היא התנגדה נמרצות לנסיונותיו של אלכסנדר להגיע להסכם שלום עם נפוליאון, וכאשר הקיסר הצרפתי הציע לשאת את בתה, אנה פבלונה, לאשה, מריה התנגדה לכך.
גם כאשר הזדקנה מריה שמרה על רעננות נעוריה ועל בריאותה. חמישה מעשרת ילדיה נפטרו לפניה, כולל בנה הבכור אלכסנדר ואשתו. היא הייתה עדה לעלייתו לשלטון של בנה הצעיר ניקולאי והיה לה תפקיד חשוב בחינוכו של בנו, הצאר לעתיד אלכסנדר השני.
מריה פיודורובנה מתה בארמון פבלובסק ב-5 בנובמבר 1828 בגיל 69. הצארינות הרוסיות הבאות ראו בה כמודל לחיקוי ומעונה בפבלובסק נשמר, לפי הוראותיה, על ידי צאצאיה כפי שהיא השאירה אותו כמעין מוזיאון משפחתי, עד המהפכה הרוסית.
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
