סוקודה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סוקודה
Sokodé
מדינה טוגוטוגו טוגו
מחוז המרכז
נפה צ'אוג'ו
שפה רשמית צרפתית, טם, האוסה ואחרות
גובה 402[1] מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 117,811[2] (2021)
 ‑ צפיפות 112.5 נפש לקמ"ר[3] (2015)
אזור זמן UTC

סוקודהאנגלית: Sokodé ) היא העיר השנייה בגודלה בטוגו[4]. היא שוכנת בנפת צ'אוג'ו (אנ') שבמחוז המרכז. העיר נמצאת במרחק של 339 קילומטרים מצפון לעיר הבירה של טוגו, לומה. במפקד האוכלוסין בשנת 2004 חיו בעיר 86,500 נפש, ובמפקד האוכלוסין לשנת 2020 חיו בעיר 109,200 תושבים,[5] העיר ממוקמת בין הנהרות מו (אנ') ומונו (אנ'), והיא מהווה מרכז מסחרי לאזורים החקלאיים שמסביב. זוהי עיר רב־אתנית ורב־דתית, אך רוב התושבים הם בני שבט קוטוקוליס ומוסלמים מצפון אפריקה. הגברים לובשים בובוס גדול (צר') והנשים משתמשות בצעיף מעל תלבושות צבעוניות..

היסטוריה

סוקודה 1911

ילידי המקום הקדומים הם תערובת של בני שבטים החיים במערב אפריקה מדרום למדבר סהרה. האזור מעורבב במהגרים חדשים יותר בני גורמה (אנ'), מהחלק המזרחי של הנהר ניז'ר, עם בני השבטים החיים בואגאדוגו וניאמי.[6] למבנה אוכלוסייה זה נוספו סוחרים ובעלי מלאכה סודנים ( המנדינקה, ממאלי ההיסטורית ) והאוסה, מאז המאה ה-16.

בסוף שנת 1897, הוקם מאחז בסוקודה, בו יישבו הגרמנים את בני ממלכות קוטוקולי הדומיננטיים באזור.

העיר התפתחה בתקופה הפרה-קולוניאלית כצומת דרכים מסחרית על תוואי דרך אגוז הקולה (אנ') בין גאנה לבנין. בתקפה המודרנית העיר היא מרכז מסחרי על הכביש צפון-דרום היחיד בטוגו, המקשר בין הבירה לומה לבין בורקינה פאסו. העיר מורכבת מכפרים שהיו קיימים בעבר ושהפכו עם השנים לשכונות בעיר.[6]

סוקודה ממשיכה להיות נשלטת על ידי מערכת כוחות מאוזנת בין ההנהלה העירונית ובין ראשי שבטים מסורתיים. מבחינה היסטורית נכללו ראשי הכפרים השונים במועצת ההנהגה.

גאוגרפיה

שכונה בסוקודה

אזור סוקודה מאופיין ברשת צפופה של נהרות ושטח הררי. שני הנהרות העיקריים הם Kpondjo ו- Kpandi, הזורמים ליד העיר ומתאחדים לנהר Na המהווה יובל המזין את נהר המונו. נקודת החיבור בין נהר מונו לאגני הניקוז של נהר וולטה נמצא כמה קילומטרים צפונית לעיר.

דמוגרפיה

סוקודה היא העיר עם שיעור המוסלמים הגבוה ביותר בטוגו. 70% מהאוכלוסייה הם מוסלמים ו- 30% הנותרים הם נוצרים, בעיקר קתולים. סוקודה היא ביתם של אנשי טם (אנ') ורוב התושבים בסוקודה מדברים את שפת אנשי טם Kotokoli (או טם) .[7] השם האתני Kotokoli הוא השם שניתן לדוברי שפת הטם על ידי הסוחרים שנעו לאורך הנהר ניז'ר. שפות רבות אחרות מדוברות בעיר, במיוחד ewé (אנ').

בין השנים 1981–2020 קצב גידול האוכלוסייה בממוצע עמד על 2.26% בשנה.

התפלגות האוכלוסייה בין השנים 1981–2020 [8]
השנה גודל האוכלוסייה
1981 45,660
2010 95,070
2019 107,700
2020 109,200

מבחינת הנוף העירוני, ניתן לחלק את העיר לשני חלקים: מרכז, עם דיור מסורתי בצפיפות גבוהה, והפרברים, כאשר הדיור הולך ונעשה פחות צפוף ככל שמתרחקים מהמרכז. חומרי בניין מודרניים מחליפים יותר ויותר את חומרי הבניין מסורתיים ( לבני בוץ ).

אקלים

העיר ממוקמת בגובה ממוצע של 340 מ ', באמצע הדרך בין האוקיינוס לרצועת הסאהל. סוקודה נהנה מאקלים טרופי, עם שתי עונות שונות: עונת הגשמים, שנמשכת מאפריל עד אוקטובר, בשיאה מיולי עד ספטמבר והעונה היבשה החל מ- נובמבר עד מרץ. כמות המשקעים נעה בין 1.500-1,200 מילימטרים בשנה ומספר ימי הגשם משתנה בין 100 ל־130. הטמפרטורה הממוצעת היא 26 מעלות צלזיוס כפי שנמדד בין השנים 1961–1990. קצב האידוי גבוה, מוערך ב־1,500 מילימטרים בשנה והוא מודגש במיוחד בתקופת ההרמאטן (אנ') מנובמבר עד ינואר. הלחות משתנה מאוד, ותלויה בכל הגורמים הנ"ל.


אקלים בסוקודה
Sokodé
בממוצע בין השנים 1961 לבין 1990
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 34.1 35.5 35.4 33.9 32.3 30.4 28.9 28.6 29.7 31.8 33.7 33.6 32.3
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 17.6 19.8 21.8 22.2 21.7 21 20.7 20 20.4 20.2 18.1 17.2 20.1
משקעים ממוצעים (מ"מ) 4.9 17.4 65.7 103 138.8 186 233.1 246.2 252.8 117 19.7 11.7 1,396
מקור: Deutscher Wetterdienst (אנ').[9]
Meteo Climat (record highs and lows)[10]

NOAA.[11]

כלכלה

כלכלת סוקודה בנויה על תחבורה, מסחר ומלאכת יד. מתקיימת מעט פעילות תעשייתית, כמו ייצור ועיבוד כותנה וסוכר. [12]

סוקודה

החקלאים מגדלים בעיקר תירס, קסאווה, בטטות, פלפל ושעועית. חקלאים רבים החיים סביב סוקודה מגדלים עדרי פרות. בני פולה הנוודים עוברים לעיתים קרובות ליד סוקודה, עם עדרי הזבו שלהם בדרך בין בורקינה פאסו לניגריה.

ירקות מגדלים בעיקר לאורך הנהרות. רוב השטחים החקלאיים הם מישורי הצפה. המגדלים מתחילים לעבד את שטחיהם לאחר עונת הגשמים.

תרבות

פסטיבלים

'גדאו-אדוסה-קוסו': פסטיבל של בני הקוטוקולי המרכזי מורכב משלושה ימי חגיגות, מיום שישי עד ראשון. תפקידו של טקס הגדאו, שנחגג בערב שלפני האדוסה, הוא להודות לאבות הראשונית על יבולים רבים. טקס האדוסה, או פסטיבל הסכינים. זהו טקס חניכה שמקורו בלוחמים סמאסיים המפגינים את כוחם ואומץ לבם על ידי התמודדות עם אתגרים פיזיים. למחרת מתקיים טקס הקוסו, שהוא פסטיבל הנשים, בו רוקדות הנשים ריקודים מסורתיים בפארק העירוני בעיר.

בין היתר מתקיימים פסטיבלים מרכזיים על ידי בני השבטים השונים בסוקודה. ברוב הפסטיבלים מוזמנים רקדנים מסורתיים מהאזור, כמו גם רוכבים המחקים את הלוחמים הסמאסים. הם רוכבים על סוסיהם ומסתובבים במלוא המהירות בין ההמון.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוקודה בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0