סטפן נרזוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סטפן מיכאילוב נרזוב
Стефан Михайлов Нерезов
Nerezov Stefan2.jpg
לידה 12 בנובמבר 1867
סבליאבו, האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית
פטירה 16 באפריל 1925 (בגיל 57)
סופיה, ממלכת בולגריה בולגריהבולגריה
השתייכות בולגריהבולגריה צבא ממלכת בולגריה
תקופת הפעילות 18851921 (כ־36 שנים)
דרגה גנרל
תפקידים בשירות
מפקד הארמייה הראשונה בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה.
ראש המטה הכללי הבולגרי.
עיטורים
צלב הברזל, דרגה ראשונה ושנייה.
פור לה מריט של ממלכת בולגריה.
אות אלכסנדר הקדוש.
עיטור העוז הבולגרי.

סטפן נרזובבולגרית: Стефан Нерезов;‏ 12 בנובמבר 1867, סבליאבו, האימפריה העות'מאנית16 באפריל 1925, סופיה, ממלכת בולגריה) היה גנרל בולגרי, מפקד הארמייה הראשונה בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה ובהמשך ראש המטה הכללי הבולגרי. נרזוב נרצח בפיגוע בכנסיית סווטה נדליה.

תחילת הקריירה

ב-1885 התנדב נרזוב לשורות הלוחמים במלחמת בולגריה–סרביה (1885). ב-1887 החל את לימודיו באקדמיה הצבאית הבולגרית בסופיה וב-1892 נשלח ללימודי המשך באקדמיה הצבאית בטורינו שבממלכת איטליה. ב-1896 שב לבולגריה והוצב בתפקיד מטה שונים וב-1903 הועלה לדרגת מייג'ור ומונה על ידי המלך פרדיננד הראשון למפקד משמר הארמון. ב-1908 התמנה לראש מחלקת מבצעים במטה הכללי הבולגרי ועסק בהכנות הצבאיות לקראת מלחמות הבלקן. ב-1911 הועלה לדרגת קולונל. במהלך מלחמת הבלקן הראשונה שימש עוזרו של ראש המטה הכללי הבולגרי הגנרל איוון פיצ'ב ולאחר התפטרותו של פיצ'ב במהלך מלחמת הבלקן השנייה, חלק מסמכויותיו הועברו לנרזוב.

מלחמת העולם הראשונה

ב-1914 פיקד נרזוב על חטיבת רגלים ושנה מאוחר יותר הועלה לדרגת מייג'ור ג'נרל ומונה למפקד האוגדה ה-9 במסגרת הארמייה ה-1 ועימה לחם במערכה על סרביה. לאחר כניעת הסרבים הועברה אוגדתו של נרזוב לחזית המקדונית וסופחה ל"קבוצת בלוב" בפיקודו של הגנרל הגרמני אוטו פון בלוב, שהיה מפקד הזירה מטעם מעצמות המרכז. ב-25 בנובמבר 1916 מונה למפקד הארמייה ה-3 והוצב בגזרת דרום דוברוג'ה ושנה מאוחר יותר מונה למושל הצבאי של אזור הכיבוש "מוראבה"(אנ') שבסרביה. לאחר תבוסת הבולגרים בקרב סקרה הדיח מפקד הצבא ניקולה ז'קוב את הגנרל דימיטר גשוב מפקד הארמייה ה-1 ומינה את נרזוב תחתיו. באוגוסט 1918 הועלה נרזוב לדרגת לוטננט גנרל.[1]

ב-14 בספטמבר 1918 פתחו כוחות מדינות ההסכמה בחזית המקדונית בפיקודו של לואי פראנשה ד'אספרה, במתקפה כוללת לאורך עמק הוארדאר במטרה להבקיע את קווי כוחות מעצמות המרכז בפיקודו של הגנרל הגרמני פרידריך פון שולץ. תוכניתו של ד'אספרה הייתה להטעות את הגנרל שולץ כך שיחשוב שתתבצע מתקפה בגזרת ביטולה ולבצע מתקפת הבקעה ישירות כנגד "קבוצת שולץ" שמנתה את הארמייה ה-11 הגרמנית בפיקודו של קונו פון שטויבן והארמייה הבולגרית ה-1 בפיקודו של נרזוב. המתקפה נפתחה בהרעשה ארטילרית כבדה מ-580 קני תותחים על עמדותיה של "קבוצת שולץ", כוחות מעצמות המרכז הופתעו והחלו בנסיגה לאורך כל החזית. עוד באותו היום כבשו הסרבים את הר ורניק והתקדמו במהירות לאזור דוברו פולה. ב-15 בספטמבר הובסו הבולגרים בקרב דוברו פולה וחלק מחיילי האוגדות השנייה והשלישית נטשו את החזית והכריזו על מרד כנגד המלך פרדיננד הראשון. בגזרת אגם דויראן הצליחו חיילי הארמייה הבולגרית לבלום את התקדמות הבריטים ולהסב להם אבדות כבדות בקרב דויראן השלישי. מפקדת הצבא הבולגרי הורתה לנרזוב להסיג את חייליו לכוון גבול הממלכה וב-29 בספטמבר נחתם הסכם שביתת הנשק. באוקטובר פורקה מנשקה הארמייה ה-1 וחייליה שוחררו.[2]

שלהי הקריירה ואחריתו

ב-1919 מונה נרזוב לתפקיד ראש המטה הכללי הבולגרי והוא נותר בצבא גם לאחר צמצומו בכפוף לסכומי חוזה ניי. ב-1920 הועלה לדרגת גנרל של חיל הרגלים ושנה מאוחר יותר סיים את שירותו הצבאי. ב-16 באפריל 1925 השתתף הגנרל נרזוב בתפילת האשכבה בכנסיית סווטה נדליה בסופיה, לזכרו של הגנרל קונסטנטין גאורגייב, שנרצח יומיים קודם לכן בידי קומוניסטים. במהלך האירוע התפוצצה במקום פצצה רבת עוצמה, שנועדה לחסל את המלך בוריס השלישי, אך הוא איחר לאירוע מאחר שהיה בביקור תנחומים בביתו של גאורגייב. 160 בני אדם נהרגו בפיגוע ובכללם נרזוב שר ההגנה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ראש עיריית סופיה וקצינים בכירים בצבא הבולגרי ו-320 נפצעו.[3][4]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ הול, ס. ריצ'רד, "קרב דוברו פולה 1918 - פריצת הדרך במערכה על הבלקן" באתר גוגל ספרים, (באנגלית).
  2. ^ פרסיליה, רוברטס מארי, "מלחמת העולם הראשונה-מתקפת הוארדאר" באתר גוגל ספרים, (באנגלית).
  3. ^ בוריסלאב גורדב, "כתבה לרגל מלאת 80 שנים לפיגוע בכנסיית סוייטה נדליה", באתר mediatimesreview.com (בבולגרית).
  4. ^ מיכאל בר-זוהר, הרכבות יצאו ריקות, הוצאת הד ארצי, אור יהודה, 1999, עמוד 27.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0