סטפני וילסון
| לידה |
27 בספטמבר 1966 (גיל: 57) בוסטון, מסצ'וסטס |
|---|---|
| מידע כללי | |
| בשירות | אסטרונאוטית בשירות נאס"א |
| לאום |
 אמריקאית |
| עיסוקים נוספים | מהנדסת |
| תקופת השירות | 1996–הווה (כ־28 שנים) |
| זמן שהייה בחלל | 42 ימ', 23 שע' ו-46 דק' |
| ביוגרפיה בנאס"א | סטפני וילסון |
| משימות | |
| STS-121, STS-120, STS-131 | |
| קובץ:STS-121 patch.svg קובץ:Sts-120-patch.svg קובץ:STS-131 patch.svg | |
סטפני דיאנה וילסון (באנגלית: Stephanie Diana Wilson; נולדה ב -27 בספטמבר 1966[1], ארצות הברית) היא מהנדסת אמריקאית ואסטרונאוטית בנאס"א. היא טסה לחלל בשלוש משלחות של מעבורות חלל, והיא האישה האפרו-אמריקאית השנייה שטסה לחלל, אחרי מיי ג'מיסון. 42 הימים שבהם שהתה בחלל הם יותר משל כל אסטרונאוט אפרו-אמריקאי אחר, מכל מגדר שהוא.
ראשית חייה והשכלה
סטפני וילסון נולדה בבוסטון, מסצ'וסטס ב -27 בספטמבר 1966. כשנה לאחר מכן, הוריה, יוג'ין וברברה וילסון[2], החליטו לעבור לפיטספילד, מסצ'וסטס[3].
אביה יוג'ין, יליד נסמית ', דרום קרוליינה, היה בעל תואר מאוניברסיטת נורת'איסטרן וקריירה ארוכה בהנדסת חשמל בחברות: ריית'און, Sprague Electric ו - לוקהיד מרטין[2][4], בעוד שאמה ברברה עבדה כעוזרת ייצור בלוקהיד מרטין[2].
לאחר סיום לימודיה בבית הספר היסודי "סטרנס", היא למדה בבית הספר התיכון "קרוסבי ג'וניור"[5] וכחלק משיעור קריירה בתיכון הוטל על וילסון לראיין מישהו בשדה שבו היא מתעניינית, מכיוון שאהבה להביט בשמים[6], היא ראיינה את האסטרונום ג 'יי פסחוף[5], מה שהבהיר את התעניינותה בקריירה בתחום. בתיכון, אביה יוג'ין עודד את סטפני להיכנס לתחום ההנדסה[2], ומכאן החליטה להיות מהנדסת חלל.
וילסון סיימה את לימודי התיכון בבית הספר התיכון "טקוני", אשר בפיטספילד, מסצ 'וסטס, בשנת 1984. היא התקבלה לאוניברסיטת הרווארד שם סיימה תואר ראשון במדעי ההנדסה בשנת 1988. ולאחר מכן המשיכה וסיימה תואר שני במדעים בהנדסת אווירונוטיקה וחלל מאוניברסיטת טקסס, בשנת 1992[1], המחקר שלה התמקד בשליטה ובמודלים של מבני חלל גדולים וגמישים.
וילסון חזרה להרווארד כחברה במועצת המפקחים[7], ונבחרה לראש המחזור ה-362 של האוניברסיטה[8].
קריירה
הנדסה
וילסון עבדה במשך שנתיים עבור הקבוצה Martin Marietta Astronautics[9] אשר בדנוור, קולורדו. בתור מהנדסת בפרויקט טיל השיגור "טיטאן 5" וילסון הייתה אחראית לביצוע בדיקות עומסים לרכב השיגור ולמטענים במהלך אירועי הטיסות. וילסון עזבה את Martin Marietta Astronautics ב-1990 כדי לסיים את לימודיה המתקדמים באוניברסיטת טקסס. המחקר שלה התמקד בשליטה ובמודלים של מבני חלל גדולים וגמישים.
לאחר סיום עבודת הדוקטורט שלה, החלה וילסון לעבוד במעבדה להנעה סילונית (באנגלית: Jet Propulsion Laboratory)[9] בפסדינה שבקליפורניה ב -1992. כחברה בצוות "בקרת גובה וייצוב" של החללית גלילאו, וילסון הייתה אחראית על הערכת ביצועי בקר הגישה, פלטפורמה מדעית אשר מדווחת על ייציבות, דיוק האנטנות, ודיוק קצב הסחרור. היא עבדה בתחומי בדיקות אך גם בתחומי הפיתוח. בזמן שהותה במעבדה להנעה סילונית וילסון גם תמכה ועזרה בפרויקט "טכנולוגיות האינטרפרומטריה" כחברה בצוות המידול והשילוב שהיה אחראי על מודלים סופיים של אלמנטים, עיצוב בקר הטיסה, ופיתוח תוכנה.
אסטרונאוטית בנאס"א
וילסון נבחרה על ידי נאס"א כמועמדת למסלול אסטרונאוטים באפריל 1996, והועברה להכשרה במרכז החלל ג 'ונסון באוגוסט 1996[10][11][9].
לאחר השלמת שנתיים של הכשרה והערכה, היא נמצא מתאימה למשימות הטסה כמומחית בתחומה. בתחילה הוקצה לה תפקיד טכני באגף התפעול של תחנת החלל אשר כלל עבודה עם ציוד והכרת הנהלים של תחנת החלל. לאחר מכן היא שירתה באגף האסטרונאוטים ועבדה במרכז הבקרה והשליטה בנאס"א (באנגלית Mission Control) כמתקשרת ראשית עם צוותים בחלל. בעקבות עבודתה במרכז הבקרה והשליטה וילסון קיבלה תפקיד טכני חדש באגף המבצעים של תפעול מעבורות החלל אשר כלל עבודה עם המנועים הראשיים של מעבורת החלל, תאי הדלק החיצוניים ורקטות הדלק המוצק.
לאחר התפקידים שביצעה בקרקע וילסון נבחרה לטוס לחלל והשתתפה בשלוש משימות. במשימה STS-121 וילסון שירתה כמומחית משימה. היא גם שירתה במשימה STS-120 שסיפקה למעבורת החלל הבינלאומית את מודל "הרמוני".[1][9][12] באפריל 2010 וילסון שירתה שוב כמומחית במשימה STS-131.
ניסיון בטיסות חלל
STS-121
STS-121 (יולי 4–17, 2006), הייתה טיסה לבדיקת מעבורת החלל דיסקברי (לאחר פרק זמן ממושך שבו לא הוטסה) ולביצוע פעולות תחזוקה בתחנת החלל הבינלאומית. במהלך 13 ימי המשימה צוות מעבורת החלל בדקו ציוד חדש ונהלים שנועדו להגביר את הבטיחות של מעבורות החלל, כמו כן הצוות ביצע תיקון של מסילות בתחנת החלל, וצילם תמונות ברזולוציה גבוהה, שטרם נראתה עד כה, של מעבורת החלל. במהלך המשימה וילסון תיפעלה זרועה רובוטית לבדיקת המעבורת, ביצוע פעולות לוגיסטיות והתקנת מודל לוגיסטיקה רב תכליתי (באנגלית: Multi-Purpose Logistics Module), היא גם הייתה אחראית על העברת 14 טון של ציוד והספקה לתחנת החלל.
המשימה הושלמה תוך 306 שעות, 37 דקות ו -54 שניות. צוות המשימה היה הצוות ה-13 שהגיעה לתחנת החלל הבינלאומית.
STS-120
STS-120 (החל מאוקטובר 23 עד 7 בנובמבר 2007) במשימה זאת הועבר מודול "הרמוני" לתחנת החלל הבינלאומית[13], ועוצבו מחדש תומכות ה- P6 כהכנה למשימות הרכבה עתידיות[14]. הצוות ביצע 4 "הליכות חלל" שבמהלכן הם ביצעו שיטת תיקון שלא נבדקה קודם לכן במערך הסולארי של התחנה.
המשימה הושלמה ב -15 ימים, 2 שעות, 23 דקות, תוך 238 הקפות של כדור הארץ[15]. צוות המשימה היה הצוות ה-15 שהגיעה לתחנת החלל הבינלאומית.
STS-131
STS-131 (אפריל 5–20 2010) הייתה משימת אספקה לתחנת החלל הבינלאומית באמצעות מעבורת החלל דיסקברי. לאחר עגינה לתחנת החלל, הצוות העביר יותר מ -13.5 טון של חומרה, ניסויים, וציוד כולל טנק מלא אמוניה שלהתקנתו נדרשו 3 הליכות חלל וזרוע רובוטית. כמו כן במשימה זו הועברו לתחנת החלל מגורים חדשים, מתקן תצפית ומקפיא לניסויים.
במהלך משימה זו וילסון הייתה אחראית על תפעול הזרוע הרובוטית, שתמכה בהליכות החלל של הצוות ופריקת מודול "לאונרדו" מבטן המטען של המעבורת והתקנתו בתחנת החלל. לאחר סיום הניסויים והמשימה וילסון נעזרה בזרוע הרובוטית לפריקת מודול "לאונרדו" מתחנת החלל והתקנתו בבטן המטען של המעבורת ,זו הייתה פעולה מסובכת יותר כי לאחר סיום הניסויים בתחנת החלל מודול "לאונרדו" היה עמוס ביותר מ-3 טון של חומרה ותוצאות מדעיות של הניסויים הנ"ל.
המשימה STS-131 הושלמה ב 15 ימים, 2 שעות, 47 דקות ו 10 שניות, תוך 238 הקפות של כדור הארץ. צוות המשימה היה הצוות ה-23 שהגיעה לתחנת החלל הבינלאומית.
חיים אישיים
וילסון היא נוצרית[11]. התחביבים שלה כוללים סקי ותחזוק אוסף בולים[10].
פרסים ועיטורי כבוד
- אות כבוד על שירות בהצטיינות יתרה מנאס"א (2009, 2011)[9][16]
- מדליית השתתפות בטיסת חלל של נאס"א (2006, 2007, 2010)[9][16]
- דוקטור לשם כבוד למדע מהמכללה וויליאמס (2011)[9][16]
- פרס הישג מקצועי לנשים ממכללת הרווארד (2008)[9][16]
- פרס מדען השנה מקרן הרווארד (2008)[9][16]
- פרס טקסס לצעירים המצטיינים (2005)[9][16]
- פרס הישג קבוצתי לחדשנות ממרכז החלל ג'ונסון (2013)[9][16]
- אות ציון לשבח ממנהל מרכז החלל ג'ונסון (2013)[9][16]
קישורים חיצוניים
- תקציר קרירה בנאס"א של סטפני וילסון (באנגלית)
- ביוגרפיה של וילסון באתר הרשמי של נאס"א (באנגלית)
- כתבת תחקיר על סטפני וילסון (באנגלית)
- ראיון עם סטפני וילסון לפני המשימה STS-131 (באנגלית)
- לימודיה המוקדמים של סטפני וילסון (באנגלית)
- ראיון משימה STS-120 עם סטפני וילסון (באנגלית)
- ראיון משימה STS-121 עם סטפני וילסון (באנגלית)
- תקציר הקרירה של סטפני וילסון בהארוורד (באנגלית)
- כתבה על וילסון באתר CBN (באנגלית)
- כתבה על וילסון בארכיון של "the boston globe" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 הביוגרפיה של סטפני וילסון, באתר spacefacts.de
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 אסטרונאוטית שמחכה לפרוץ, באתר chron.com
- ^ ראיון עם סטפני וילסון, באתר nasa.gov
- ^ מותו של יוג'ין ווילסון, באתר legacy.com
- ^ 5.0 5.1 לימודיה של סטפני וילסון, באתר iberkshires.com
- ^ ראיון משימה STS-121, באתר nasa.gov
- ^ seas.harvard.edu, תקציר קריירה בהארוורד
- ^ סטפני וילסון כראש המחזור, באתר alumni.harvard.edu (ארכיון)
- ^ 9.00 9.01 9.02 9.03 9.04 9.05 9.06 9.07 9.08 9.09 9.10 9.11 ביוגרפיה באתר נאס"א
- ^ 10.0 10.1 כתבה על וילסון בארכיון של "the boston globe", באתר archive.boston.com
- ^ 11.0 11.1 כתבה של וילסון ברשת CBN, באתר cbn.com
- ^ הפרופיל הרשמי של וילסון באתר נאסא, באתר nasa.gov
- ^ ראיון משימה STS-120, באתר nasa.gov
- ^ "ערכה לעיתונאים" על המשימה STS-120, באתר nasa.gov
- ^ תקציר משימה STS-120, באתר nasa.go
- ^ 16.0 16.1 16.2 16.3 16.4 16.5 16.6 16.7 האסטרונאוטית סטפני וילסון, באתר nasa.gov
