סיג
סיג (וברבים סיגים) - פסולת זגוגית מתהליך הצריפה לייצור מתכות. חומר בעל תכונות מאחות המאפשרות שימוש כמלט.
מתכות המצויות בהישג יד בטבע, לרוב אינם חומר יסוד אחד (הנקרא 'טהור') אלא מעורבים עם מתכות אחרות. בתהליך הצריפה בחום גבוה, ניתן לבודד במידה רבה את המתכת הרצויה, וחומרי הפסולת מהתהליך נקראים 'סיגים'. בתהליך הצריפה מקובל להוסיף מחמצנים שונים על מנת לשלוט בהרכב הסיגים, ובכך לשלוט בתהליך הצריפה והזיקוק, וכן כדי להגן על הציפוי הפנימי של הכבשן.
בצריפת נחושת, כסף ועופרת - מקובל להרחיק את שאריות הברזל והסיליקה (צורן דו-חמצני), כסיגים, בעוד שבצריפת ברזל, מתוך השתדלות על שמירת הברזל, מרחיקים בעיקר מלחי סידן, צורן, חמרן ומגנזיום. בשעת הוצאת הסיגים מהכבשן שופכים עליו מים, המקררים אותו בבת אחת מחום של כ-14300 צלזיוס, מתחיל שלב ההתגבשות, הכולל שרשרת תגובות כימיות שמביאים את הסיגים לתכונתם המאחה. החומר עם המים מובל בתעלות על אגן, שם המים מסוננים ומושבים למערכת, והסיגים, הנראים כמו גרגרי חול יום, נותרים בו. נהוג כיום לגרוס סיגים אלו ולהכין ממנו אבקת מלט.
בעת העתיקה חומר דמוי זכוכית ירוקה או כחולה שהתגבש על גבי הסיגים מתהליך הנחושת, הותך ושימש בתעשיית הזכוכית והתכשיטים, וכן שימש כאבקה בתערובת צביעה, לצורך צביעתם של כלי חרס וחרסינה. שימושים מסוגים אלו נמצאו בעתיקות מצרים.
כיום, סיגים משמשים בתעשיית המלט בעיקר בתערובת עם צמנט פורטלנד. תוספת הסיגים מקטין את חדירת המים במלט, ומגביר את חוזקו לאורך זמן. השימוש בסיגים נחשב לידידותי לסביבה, בכך שמדובר במיחזור - שימוש בפסולת כחומר גלם.
סיגים בשפה ובתרבות
בתנ"ך הסיגים משמשמים כמשל ליסודות בלתי רצויים שיש להוציא מעם ישראל, ותהליך הצריפה הכואב, כלומר מלחמות או מחלות, הם המובילים למהלך הברירה, שבהם מי שאינו מחובר בחוזקה לעם, ובעיקר לתפיסה המוסרית שלו המתנגדת לעוול וניצול, עוזב.[1]
ביהדות לאורך השנים היו ויכוחים בין גישות וקבוצות, שלעיתים גלשו לבקשות סינון הערב רב, וביטוי הסיגים התנ"כי שימש גם בו.[2]
בציונות שימש הביטוי כור ההיתוך כביטוי חיובי לתהליך העובר על העולים והתושבים בארץ - תהליך שבו אמנם חם מאוד, אך בסופו של דבר כולם מתחברים יחד. תוצאה הפוכה לצריפה וסיגים.[3]
בעברית כיום סיגים משמשים גם במובן של חלק בלתי רצוי בתהליך או במכשיר.[4]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ לשם דוגמה תחילת ישעיהו וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ... ור' על סיגים בתנ"ך מאמרו הממצה של אראל סגל הלוי בנושא, באתר הניווט בתנ"ך
- ^ ר' ראש הממשלה אינו ערב רב מאמר של הרב שלמה אבינר מה'תשע"ב
- ^ כור הברזל מופיע בתנ"ך כביטוי למקום איום (מצרים) שממנו יצאנו. ובדומה ל"משרפות אושוויץ". (תחילת פרשת ואתחנן) וְאֶתְכֶם לָקַח ה', וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל, מִמִּצְרָיִם, - לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה.
- ^ "לדוגמה: הביטוי 'סיגים מיוננים' במוליך למחצה. ר' אלקטרוניקה סוג 2 - תקשורת האוניברסיטה הפתוחה (באתר ספרי גוגל)