איש מצליח (סידור)
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. |
איש מצליח הוא סידור תפילה נפוץ, בהוצאת מכון הרב מצליח שעל יד ישיבת כסא רחמים, בעריכת הרב אדיר עמרוצי (במהדורה הראשונה), ועל פי שיטתו ונוסחאותיו של הרב מאיר מאזוז. הסידור הוא בנוסח עדות המזרח.
הסידור מתאפיין בטיפוגרפיה פשוטה, הכוללת שימוש בגופן "פרנק-ריהל" באותיות מוגדלות, סימון הבדלים בין שוא נע לשוא נח, בין קמץ קטן לקמץ רחב, הבחנה בין דגש קל לדגש חזק, כוונת שמות ה' ועוד.
בסוף הסידור מופיע קונטרס "לאוקמי גרסה" מאת הרב מאיר מאזוז, ובו רשימה של הכרעות הנוסח לפי שיטתו לאחר משא ומתן קצר.
בנוסף לסידור הרגיל, יצאו מחזורי תפילה לשלושת הרגלים, קריאי מועד לשביעי של פסח, ספרי סליחות בכמה מהדורות, ועוד.
נוסחאות הסידור
נוסחאות הסידור הן לפי דעתם של רבי שאול הכהן מחבר ספר "לחם הביכורים", רבי מצליח מאזוז, וכפי הכרעותיו של בנו הרב מאיר מאזוז ראש ישיבת כסא רחמים. נוסחאות אלו בחלקם שונות מן הנוסח שהיה מקובל עד כה.
כ"ף הכינוי
אחת הנוסחאות החלוקות, היא בניקוד "כ"ף הכינוי" [1] אשר לפי דעת הרב מאזוז על פי רבי שאול הכהן[2] ועוד, מנוקדת בקמץ, בניגוד למקובל אצל שאר עדות המזרח שמנוקדת בשוא. לשיטתם, צורה זו, המבוססת על לשון חז"ל, אינה מתאימה לנוסח התפילה המבוסס ברובו על נוסח המקרא, ולכן שונתה בסידור זה הצורה לקמץ (מלבד המילים לך, בך, אותך, איתך, עמך, שבתנ"ך כתובות במופעים מסויימים עם שווא גם בפניה לזכר). השינוי הדקדוקי מסתמך על כך שמילים כמו נביאָךְ, קדשָךְ, אינם בלשון נקבה (הניקוד ללשון נקבה הינו נביאֵךְ קדשֵךְ) אלא לשון זכר בשפה הארמית. ניקוד זה קיים גם בסידורים אשכנזים.
דוגמאות
- בברכת "בורא פרי הגָפן". נוקד בקמץ (הגימ"ל) על פי הדקדוק, כדין משפחת הסגוליים הבאים באתנח או סוף פסוק.
- בנוסח על הניסים נוספה תיבת "בהלל גמור ובהודאה".
- בברכת "אהבת עולם", נוסח "מהר והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ" ללא תיבת "מהרה" (ברכה ושלום מהרה מארבע) בגלל כפילות ה"מהירות" במשפט זה. והיות שבנוסחאות הראשונים[3] לא גרסו כלל לא "מהר" ולא "מהרה", לכן מחקו בסידור את תיבת "מהרה".
- בנוסח "עלינו לשבח" נוסח בסידור "שלא שם חלקנו כהם ולא גורלנו ככל המונם" (בהוספת תיבת "ולא"). ע"פ רבנו בחיי בפירושו על התורה [4]. וכן הרמב"ם בכתב ידו ב"ספר המוגה", הוסיף בין השורות את התיבה "ולא".
ביקורת
עקב השינוי מן המקובל עד כה בנוסחאות הסידור, יצאו מספר רבנים בעיקר רבנים אשכנזים נגד שינויים אלו בנוסח התפילה. עיקר הביקורת מבוססת על פסקה של מרן החיד"א נגד שינוים בנוסח התפילה הנובעים מכללי דקדוק[5].
מהדורות
הסידור הנפוץ הוא הסידור בגדול הבינוני (17*12 ס"מ). הסידור יצא בארבע מהדורות, הראשונה בשנת תשנ"ו, השניה בשנת תשנ"ז, השלישית ב[דרושה הבהרה], והרביעית בשנת תשס"ו. כמו כן יצאו סידורי מנחה וערבית של ימי חול ושבת בפורמט קטן (7*10 ס"מ) ובפורמט גדול (20*15 ס"מ). שחרית של חול בפורמט קטן (7*10 ס"מ) ובפורמט גדול (20*15 ס"מ), סידור גדול יותר לחזנים, ועוד.
קישורים חיצוניים
- אגודת משמר-הקודש, לגדור-פרץ, מאמרים ומכתבים
הערות שוליים
- ^ הכ"ף האחרונה במלים "תורתך" וכדומה, אשר מראה את השייכות של עיקר המילה (תורה) לנוכח (שלך).
- ^ בספרו "לחם הביכורים" שער ו' - שער הכינויים.
- ^ כדוגמת רב סעדיה גאון ורב עמרם גאון בסידוריהם, הרמב"ם בסוף ספר אהבה, מחזור ויטרי, ואבודרהם ועוד.
- ^ פרשת וזאת הברכה. חומש במדבר פרק ל"ג, כ"ו.
- ^ החיד"א, שו"ת - יוסף אומץ, סימן י´
