סיירן נסיכי
 סיירן נסיכי
| |
|---|---|
זכר
|
סַיָּרָן נְסִיכִי (שם מדעי: Anax parthenope) הוא מין של שפירית ממשפחת השומרניים, המצוי בדרום אירופה, צפון אפריקה ומערב אסיה.[1][2] בישראל זהו מין נפוץ ובולט.[3]
תיאור
זוהי שפירית גדולה, אך קטנה במעט מהסיירן הקיסרי והמפואר. אורכה 62–75 מ"מ (מתוכם הבטן 46–53 מ"מ), עם מוטת כנפיים של 100–110 מ"מ ואורך כנף אחורית של 44–51 מ"מ.[4][5] יש לו עיניים ירוקות, כחלחלות בפרטים מזדקנים; ופניו ומצחו (frons) צהבהבים, ועל המצח יש פסים צבעוניים ייחודיים. החזה בצבע חום מלוכלך. הבטן ישרה, ומקטעי S2–S3 כחולים, עם טבעת צהובה בין S1 ל-S2. מקטעים S3–S9 כהים עם פס שחור לא אחיד על החלק העליון. מקטע S10 שחור.[6] יש פרטים מסוימים עם יותר צבע כחול בבטן. לזכר יש היצרות במקטע S2 שאין לנקבה.
השוואה עם מינים דומים
הסיירן הנסיכי קטן יותר ופחות צבעוני מאשר הסיירן הקיסרי. במראה הכללי, במיוחד כאשר נראה במעוף, הנסיכי דומה לקיסרי, אך נוטה להחזיק את בטנו ישר יותר, ולא כפופה מטה כמו הקיסרי. לנסיכי אוכף כחול ב-S2 וב-S3 שניתן לראותו בתעופה, בניגוד לשאר הבטן החומה. בנוסף, יש טבעת צהובה בבסיס S2. העיניים ירוקות. הוא גם דומה לסיירן הנודד, אם כי הנודד מעט קטן ודק יותר והאוכף הכחול שלו אינו עוטף את מקטע S2, אלא כחול בעיקר בחלקו העליון. לנודד גם יש עיניים חומות.
אקולוגיה
עונת התעופה של הבוגרים היא ממרץ עד נובמבר באזור הים התיכון, אך מצומצמת יותר באזורים הצפוניים של תפוצתו.[5]
תפוצה
מין זה נפוץ בחלק גדול מדרום ומרכז אירופה, כולל רוב איי הים התיכון, ברחבי אסיה דרך תת-היבשת ההודית ועד חצי האי הקוריאני וסין, ומערבה לצפון אפריקה. הוא נמצא באיים הקנריים ובארכיפלג מדיירה. הוא בתהליכי התפשטות צפונה ונראה לראשונה בבריטניה בשנת 1996, שם הוא מתרבה מאז.[7][8]
בית גידול
לעיתים קרובות נראה מסייר סביב בריכות, אגמים ומים שקטים או עומדים אחרים. עמיד עם למי ביוב.
התנהגות ורבייה
הוא מופיע לצד סיירנים קיסריים, אך בדרך כלל פחות נפוץ. כאשר שני המינים מופיעים באותן בריכות, הקיסרי הוא הדומיננטי יותר.[9] הביצים מוטלות בצמחים או בבוץ ובוקעות תוך חודשיים. התפתחות הנימפות אורכת שנתיים.
גלריה
-
זכר במבט מהצד -
זכר על הקרקע, לכנפיים גוון חום -
תקריב גב של הזכר, ניתן להבחין בטבעת הצהובה במקטע S2 -
בתעופה, ניתן לראות את הבטן הישרה בניגוד לסיירן קיסרי -
תקריב ראש של הזכר, ניתן להבחין בפסים הצבעוניים הייחודיים במצח -
נקבה מטילה ביצים בגדם קטן -
זכר ונקבה מצומדים בהטלה
_male.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
- סיירן נסיכי, באתר NCBI (באנגלית)
- סיירן נסיכי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- סיירן נסיכי, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ K.A., Subramanian; K.G., Emiliyamma; R., Babu; C., Radhakrishnan; S.S., Talmale (2018). Atlas of Odonata (Insecta) of the Western Ghats, India. Zoological Survey of India. pp. 193–194. ISBN 9788181714954.
- ↑ Mitra, A. & Clausnitzer, V., Anax parthenope, The IUCN Red List of Threatened Species 2018, 2015-03-04 doi: 10.2305/iucn.uk.2018-1.rlts.t165488a72312377.en
- ↑ נתנאל ירקוני, סיירן נסיכי Anax parthenope, באתר מן השדה, 2020-09-06
- ↑ Lesser Emperor (Anax Parthenope), Insect Identification Guide, Habitat & Facts (באנגלית)
- ^ 5.0 5.1 Dijkstra, K.-D.B., A. Schröter & R. Lewington, Field guide to the Dragonflies of Britain and Europe: including western Turkey and north-western Afrika, Second edition, London Oxford New York New Delhi Sydney: Bloomsbury Wildlife, 2020, Bloomsbury nature guides, עמ' 176–177, מסת"ב 978-1-4729-4399-6
- ↑ C FC Lt. Fraser (1936). The Fauna of British India, including Ceylon and Burma, Odonata Vol. III. Red Lion Court, Fleet Street, London: Taylor and Francis. pp. 142-144.
- ↑ "Lesser Emperor". British Dragonfly Society. נבדק ב-6 ביולי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Jean-Pierre Boudot, Vincent J. Kalkman, Atlas of the european dragonflies and damselflies, S.l.: KNNV publishing, 2015, עמ' 177–179, מסת"ב 978-90-5011-480-6
- ↑ Dave Smallshire, Andy Swash, Europe's Dragonflies: A Field Guide to the Damselflies and Dragonflies, Princeton: Princeton University Press, 2020, WILDGuides Ser, עמ' 170–171, מסת"ב 978-0-691-16895-1
סיירן נסיכי41062770Q1746487