סילבן גולדמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. סילבן ניית'ן גולדמןאנגלית: Sylvan Nathan Goldman;‏ 15 בנובמבר 189825 בנובמבר 1984) היה איש עסקים אמריקאי וממציא עגלת הקניות. בעיצובו, שהוצג בשנת 1937, אלה היו זוג סלי תיל גדולים המחוברים באמצעות זרועות מתכת עם ארבעה גלגלים.[1][2]

חיים מוקדמים

סילבן ניית'ן גולדמן נולד למשפחה יהודית,[3][4] בנם של הורטנז (דרייפוס טרם נישואיה)[5] ומייקל גולדמן, בעיר ארדמור שבאומת צ'יקאסאו, שבמדינת אוקלהומה. אמו היגרה מצרפת ואביו מלטביה. היה לו אח אחד גדול, אלפרד. אביו עבד בחנות למוצרים שונים בבעלות משפחתה של אשתו, אחת מהן שכנה בשטח האינדיאני בו נולד סילבן. סילבן גדל באמונה היהודית וחגג בר מצווה. בהמשך למד את המסחר הקמעונאי מאביו ודודיה של אמו.

גולדמן שירת במלחמת העולם הראשונה כרוכש מזון בצרפת. אחיו שירת בצבא ארצות הברית אך השתחרר מסיבות בריאותיות. גולדמן למד עד כיתה ח'.[3]

קריירה

לאחר המלחמה, בשנת 1919,[5] סילבן ואחיו אלפרד פתחו את החנות "פירות ותוצרת של האחים גולדמן בסיטונאות" (Goldman Brothers Wholesale Fruits and Produce) בברקנרידג', שבטקסס. בתחילה הם הצליחו מאוד בשל תנופת הנפט דאז בטקסס, אך מצבם התדרדר במהירות לאחר התפוצצות בועת הנפט. לאחר מכן האחים עברו לקליפורניה ושם עבדו אצל סיטונאים במרכול. בתחילה תכננו לפתוח עסק מזון משלהם בסיטונאות בקליפורניה, אך במקום זאת חזרו לאוקלהומה, אל דודיהם שרצו להקים רשת חנויות קמעונאית משלהם. הדודים הציעו להעמיד את כל הכסף וגם להעניק לאחים אשראי של 75% במיזם. הם קיבלו את ההצעה הנדיבה וחמושים בהבנה של הקונספט החדש של חנות שהם ראו בקליפורניה, "הסופרמרקט" - בו כל סוגי המזון השונים היו זמינים למכירה בחנות יחידה והלקוחות שירתו את עצמם - הם חזרו לאוקלהומה והקימו את הסופרמרקט הראשון במדינה, חברת מכולת סאן (Sun Grocery Company). הם פתחו את החנות הראשונה שלהם ב-3 באפריל 1920, ברחוב 1403, 55 מזרח בטולסה, אוקלהומה, כשסילבן משמש כנשיא ואלפרד כסגן נשיא. תוך שנה הם הפעילו עשרים ואחת סניפים בכל רחבי המדינה. בתוך שלוש שנים כבר היו להם חמישים וחמש חנויות.

בשנת 1929 מכרו את רשת סאן לרשת Skaggs-Safeway מספר חודשים לפני התרסקות המניות בשנת 1929. למרות שהפסידו סכום מכובד ומאז מכירת הרשת ל-Safeway, גולדמן ואחיו איבדו חלק גדול מהונם ונאסר עליהם להתמודד עם Safeway על פתיחת חנות נוספת בטולסה בשל הסכם לאי- תחרות, הם עברו לאוקלהומה סיטי שם רכשו חמש מכולת והקימו חברה חדשה בשם Standard Grocery.[5] עד מהרה הם יישמו את השיעורים שלמדו בטולסה וברווחיהם רכשו את רשת המכולת המפטי-דמפטי (Humpty-Dumpty) בשנת 1934. אלפרד נפטר בשנת 1937.

בשנת 1943, מיזג סילבן את שני המותגים לחברה אחת: Standard-Humpty Dumpty.[5] בדאגה להקל על הקושי שנשים סבלו מהקונספט של שירות עצמי, שכן לעיתים קרובות נאלצו להתמודד גם עם סל הקניות וגם עם ילדים, הוא פיתח את מה שהיה אמור להפוך לעגלת הקניות.

המצאת עגלת הקניות

הוא הציג את העגלה ב-4 ביוני 1937, ברשת הסופרמרקטים Humpty Dumpty באוקלהומה סיטי, בה היה הבעלים. בסיוע מכונאי בשם פרד יאנג, בנה גולדמן את עגלת הקניות הראשונה וביסס את עיצובו על זה של כיסא מתקפל מעץ. הם בנו אותו עם מסגרת מתכתית והוסיפו גלגלים וסלי תיל. מכונאי אחר, ארתור קוסטד, פיתח שיטה לייצור המוני של העגלות על ידי המצאת פס ייצור המסוגל ליצור ולרתך את המתכת. העגלה זכתה בפטנט מספר 2,196,914 ב-9 באפריל 1940 (תאריך ההגשה לרשם הפטנטים: 14 במרץ 1938), תחת הכותרת "עגלת סל מתקפלת לחנויות בשירות עצמי". הם פרסמו את ההמצאה כחלק מתוכנית חדשה בשם "תוכנית סל ללא נשיאה".

ההמצאה לא תפסה מיד. גברים מצאו עצמם פגיעים; נשים מצאו רמיזות לעגלת תינוק ועל כך שהן מבוגרות מדי. "דחפתי את העגלה האחרונה שלי", הודיעו לו הנשים הנעלבות. לאחר ששכר כמה פרזנטורים כדי לדחוף את המצאתו החדשה סביב חנותו ולהפגין את תועלתה, כמו גם הדגשת יתרון השימוש בהן, עגלות הקניות שלו בסגנון מתקפל הפכו לפופולריות ביותר וגולדמן הפך למולטי-מיליונר בכך שאסף תמלוגים מכל עגלת קניות שנמכרה בארצות הברית.

גולדמן ייצר גם את "עגלת הקן" המוכרת והמודרנית יותר תחת רישיון שניתן מחברת טלסקופ עגלות בע"מ (Telescope Carts, Inc.).[6] בשנת 1946 פיתחה אורלה ווטסון, מייסדת משותפת של טלסקופ עגלות בע"מ עגלת קניות חדשנית שלא דרשה פירוק לאחר כל שימוש כפי שעשו עיצוביו של גולדמן, ואפשרה לעגלות הקניות להתחבר זו לזו ועל ידי כך, דחיפת העגלות יחד. גולדמן רשם פטנט על "עגלת קן" משלו שנה לאחר מכן בשנת 1948 ולכן אורלה הורתה לחקור אותו בגין גזילת הפטנט.[7] בפתרון פשרה הסכים גולדמן לוותר על זכויותיו על הפטנט הקיים שלו והסכים לשלם את הסכום של 1 דולר עבור נזקים מזויפים. בתמורה, טלסקופ עגלות בע"מ הסכימה על רישיון בלעדי שניתן לחברת גולדמן לייצור העגלה של טלסקופ, או "עגלת הקן". העגלה, המבוססת על הפטנט שהונפק לווטסון, מהווה את הבסיס לעיצובים של עגלת הקניות ששימשה עד היום, וכל התמלוגים עבור העיצוב החדש שולמו לחברת טלסקופ עגלות, בע"מ עד שפג תוקף הפטנט שלהם.

המצאות אחרות

המצאות נוספות של גולדמן כוללות את תיקי המכולת, מנשא הסל המתקפל ואת המתלה לבקבוק החלב. גולדמן המציא גם את עגלת המטען, כמו אלה המשמשות בנמלי תעופה.

פילנתרופיה

גולדמן ואשתו היו ידועים בפילנתרופיה שלהם. כפטרון לאומנויות הוא תרם יצירות אמנות רבות למוסדות באוקלהומה. הוא הקדיש מזמנו וכספו לוועידה הארצית של נוצרים ויהודים במרכז הדרום-מערבי ליחסי אנוש באוניברסיטת אוקלהומה וזכה בכבוד רב, הוא מונה לראש כבוד של השבט האינדיאני פאונוי (1950), פרס אלינור רוזוולט למדעי הרוח (1965), ציטוט בשירות מכובד מאוניברסיטת אוקלהומה (1971), הוכנס להיכל התהילה של אוקלהומה (1971), ודוקטור כבוד ללימודי משפטים מאוניברסיטת אוקלהומה סיטי (1974).

בינואר 1983 עבר מכון הדם באוקלהומה למרכז סילבן נ. גולדמן, הממוקם בשדרות 1001 צפון לינקולן ונקרא על שמו של גולדמן, שתרם 1.5 מיליון דולר למרכז.

חיים אישיים

ב-7 ביוני 1931 התחתן גולדמן עם מרגרט "בייב" כץ מסטילווטר, אוקלהומה; נולדו להם שני בנים: מונטה הנרי גולדמן ואלפרד דרייפוס גולדמן.[8]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Terry P. Wilson, The Cart that Changed the World: The Career of Sylvan N. Goldman (University of Oklahoma Press, 1978). מסת"ב 978-0-8061-1496-5
  2. ^ Richard S. Tedlow, "Review of Wilson, T. P., 1978, The Cart That Changed the World: The Career of Sylvan N. Goldman", in The Business History Review, vol. 54, no. 1, 1980, pp. 135-136
  3. ^ 3.0 3.1 Jewish American Heritage Month website: "Oklahoma: Sylvan Nathan Goldman 1898-1984" (אורכב 16.10.2016 בארכיון Wayback Machine) retrieved April 14, 2013
  4. ^ We Are Many: Reflections On American Jewish History And Identity By Edward S Shapiro page 122
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Shopping Center and Store Leases, Volume 2 By Emanuel B. Halper retrieved April 13, 2013
  6. ^ Catherine Grandclément (2006). "Wheeling food products around the store… and away: the invention of the shopping cart, 1936-1953" (PDF). Centre de Sociologie de l’Innovation, Ecole des Mines de Paris. נבדק ב-2013-05-23.
  7. ^ Jeanne Sklar (2000). "Telescoping shopping cart collection 1946-1983; 2000 #739". Archives Center National Museum of American History. אורכב מ-המקור ב-2018-10-12. נבדק ב-2013-05-23.
  8. ^ Los Angeles Times: "The Forbes 400 : Walton Tops List of Richest Americans" October 15, 1985
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0