סירת שלחים
.jpg)
סירת שְׁלָחִים או קאנו שְׁלָחִים היא כלי שיט, קאנו שבשל תכנונו, יכול לשוט בבטחה רק עם מצוף או זוג מצופים המחוברים לקאנו לרוב באמצעות זוג מוטות (לעיתים קרובות מעץ).
היסטוריה
ההיסטוריה של סירת השלחים התחילה לפני כחמשת אלפים שנה בים סין הדרומי. משם החל התיישבות של למעלה מעשרת אלפים איים בדרום האוקיינוס השקט. המצוף הפך את סירות הכורת הצרות, שנבנו מגזע עץ שתוכו נחצב, לעמידות בפני התהפכות, והוא נשמר בסוגי הקאנו הבאים שנבנו מלוחות עץ כדי שניתן היה לבנות את גוף סירה צר מאוד, מה שאפשר להגיע למהירויות ניכרות תוך שמירה על יציבות גבוהה.
לפני כאלפיים שנה היו אלה הפולינזים שהפליגו למרחקים גדולים בים הפתוח בסירות משופרות, וכך השתלטו על המקומות הרחוקים ביותר, עד שלבסוף גילו את ניו זילנד לפני כאלף שנה. כמו כן, האבוריג'ינים בני שבט הנגארו (אנ') מקווינסלנד, אוסטרליה, שנכחדו בתקופת הקולוניזציה הבריטית, ניווטו באזור הים של איי ויטסנדיי (אנ') בסירות שלחים. סירת השלחים הייתה הבסיס להתיישבות כל דרום האוקיינוס השקט. המעצבים הפולינזיים לא רק פיתחו את הסירה הפשוטה אך המותאמת לשוט באוקיינוס, אלא גם יכולת מצוינת לנווט בעזרת הכוכבים, ולהריח ממש איים בסביבתם הקרובה, או לאתרם על ידי שינוי תצורות הגלים. כיום פחות ופחות אנשים עדיין שולטים בכישורי הניווט העתיקים הללו.
בסרי לנקה, סוג זה של סירות (בשם אורובה (גר')) משמש עד היום דייגים בחוף ובלגונות.
סוג זה של סירות משמש גם כאמצעי תחבורה לשם סחר בים הדרומי, אם כי לרוב הוא מצויד במנועים חיצוניים. עם זאת, המסורת של חתירה עם סירת שלחים בהחלט נשמרת באיים רבים.
ספורט
ספורט סירות השלחים המודרני, כחלק משיט תחרותי, התפתח בפולינזיה הצרפתית (שבה הם נקראים ואה (Va'a)) ובאיי הוואי, שם נוסד בשנת 1908מועדון קאנו השלחים והגלישה (Outrigger Canoe and Surfboard Club), שקיים עד היום. לרגל פסטיבל התרבות המסורתי של הייבא (Heiva), נערכו מרוצי לגונה בטהיטי ובאיי החברה הסמוכים כבר בתחילת המאה ה-19. משם, הספורט התפשט בצורתו הנוכחית, על פני איים פולינזיים ומלנזיים (במיוחד פיג'י וקלדוניה החדשה), לאמריקה, אוסטרליה ואסיה ולבסוף אירופה.
בפולינזיה הצרפתית ניתן להשוות את ספורט הוואה או הפירוג (pirogue), כפי שהוא מכונה במדינות דוברות צרפתית, מבחינת החשיבות עם הכדורגל באירופה.
סוגי סירות
ישנם סוגים שונים של סירות. הוואה זמין באופן מסורתי כ-V1 (ואה הואה, Va'a Hoe, קאנו לחותר בודד אליו צמוד מצוף אחד בצד שמאל), V3 (ואה טורו, Va'a Toru, קאנו לשלושה חותרים אליו צמוד מצוף אחד), V6 (ואה אונו, Vaa Ono, קאנו לשישה חותרים אליו צמוד מצוף אחד), V12 ו-V16 (ואה טואטי, Va'a Tauati, שני קאנו מדגם V6 או מדגם V8 מחוברים, 12 או 16 חותרים) מסירה לשיט בלגונה או במים שקטים עד שיט בים הפתוח. קיימים גם דגמים לשניים ולארבעה חותרים. הדגמים הנפוצים ביותר הם לחותר אחד או לשישה חותרים. הדגם לחותר אחד שוקל בדרך כלל בין 10 ל-15 קילוגרם ועולה (תלוי בחומר ובעיבוד) בין 1,800 ל-2,800 אירו. הדגם לשישה חותרים שוקל בדרך כלל בין 130 ל-160 קילוגרם ועולה (תלוי בחומר ובעיבוד) בין 8,000 ל-10,800 אירו עם ציוד.
דגמים 1 ו-2 זמינים עם או בלי מערכת היגוי. יתר על כן, המושבים של דגם 1 ודגם 2 שונים בצורת הישיבה ביניהם: בתוך הסירה או על הסירה. באזור הפולינזי, נעשה שימוש בעיקר בדגם לחותר בודד ללא מערכת היגוי ומושב בתוך הסירה. לעומת זאת, בארצות הברית (במיוחד בהוואי) משתמשים בעיקר בדגמים לחותר בודד או לשני חותרים עם מערכת היגוי ומושב על גבי הסירה.
התפתחויות נוספות
אחרי שהסירות עשו את דרכן לאסיה, מזרח אפריקה, אוסטרליה, אמריקה הצפונית והדרומית לפני זמן רב, הספורט הפך פופולרי יותר באירופה מאז תחילת המאה ה-21.
הפדרציה הבינלאומית לשייט בקאנו (International Canoeing Federation, ICF) הוסיפה גם קאנו שלחים לרשימת הדגמים שבהם היא תומכת, אך טרם ארגנה אליפויות כלשהי.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: סירת שלחים |
