סכר פארקר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סכר פארקר
חזית הסכר
חזית הסכר
מיקום בין מחוז לה פאז באריזונה, למחוז סן ברנרדינו בקליפורניה בארצות הברית
סוג סכר קשת עבה
סוכר את נהר הקולורדו
יוצר את אגם האווסו
אורך 261 מטרים
רוחב בבסיס 30 מטרים
רוחב בראש 12 מטרים
גובה 98 מטרים
נפח סכר 290,530 מ"ק
ייצור חשמל 120 מגה-ואט
תקופת הבנייה 19341938 (כ־4 שנים)
שטח אגם 7.8 קמ"ר
נפח אגם 0.8 קמ"ק
קואורדינטות 34°17′47″N 114°08′23″W / 34.296389°N 114.139722°W / 34.296389; -114.139722

סכר פארקראנגלית: Parker Dam) הוא סכר קשת על נהר הקולורדו, 249 קילומטרים במורד הזרם מסכר הובר. הסכר נבנה בין 1934 ל-1938 על ידי לשכת הטיוב של ארצות הברית. גובהו 98 מטרים, שמתוכם 72 מטרים מתחת לקרקעית הנחל, ובכך הוא "הסכר העמוק ביותר בעולם". המטרות העיקריות של הסכר הן יצירת מאגר מים ולשמש כתחנת כוח הידרואלקטרית. מאגר המים שמאחורי הסכר קרוי אגם האווסו והוא מסוגל לאגור 0.7 קילומטרים מעוקבים של מים. הנהר עובר בגבול בין שתי המדינות קליפורניה ואריזונה במעבר הצר שבין הרי ויפל (Whipple Mountains) בקליפורניה להרי באקסקין (Buckskin Mountains) באריזונה.[1] הסכר קרוי על שם העיירה פארקר, בירת מחוז לה פאז שהסכר בתחומה, השוכנת 27 קילומטרים דרומית מערבית לסכר.[2]

ייצור חשמל

אולם הטורבינות (צילום מ-1973)

בתחנת הכוח שבסכר יש ארבע טורבינות פרנסיס בהספק כולל של 120 מגה-ואט. כל טורבינה שוקלת 27 טון. העומד הידראולי הוא 22 מטרים. התחנה מייצרת חשמל ביעילות של 97%. מחצית מהחשמל שהתחנה מייצרת משמשת את חברת המים של דרום קליפורניה (Metropolitan Water District of Southern California) לשאוב מים למוביל המים של נהר הקולורדו (Colorado River Aqueduct), והיתרה נמכרת לחברות חשמל בקליפורניה, אריזונה ונבדה. ייצור החשמל מוגבל בשל הדרישה לשמור על גובה פני המים באגם האווסו בין 134 ל-137 מטרים מעל פני הים למטרות נופש.[3]

אספקת מים

אגם האווסו הוא מקור המים למוביל המים של נהר הקולורדו. מוביל המים מופעל על ידי חברת המים של דרום קליפורניה, המספקת מים לכמעט כל הערים באזור לוס אנג'לס, סן ברנרדינו וסן דייגו. חברת המים מימנה כמעט את כל העלות של בניית הסכר, אבל הסכר שייך ללשכת הטיוב של ארצות הברית ומופעל על ידה.[3]

אגם האווסו הוא גם מקור המים למיזם מרכז אריזונה (Central Arizona Project בראשי תיבות CAP). המיזם נועד לספק מים להשקיה של שטחים חקלאיים, כמו גם לספק מי שתייה לכמה יישובים באריזונה, כולל האזורים המטרופוליטניים של פיניקס וטוסון.[4]

מחלוקת

בניית הסכר הייתה נושא למחלוקת באריזונה. אף שהסכר נבנה כחלק מהסכם נהר הקולורדו של 1922, לא היו קבוצות פוליטיות, חבריהם וחברות חשמל פרטיות באריזונה מרוצים מהתוכנית באופן כללי וסירבו לחתום עליו עד 1944. גם אז המשיכה אריזונה להתווכח על מכסת המים שקיבלה עד שהחלטת בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק הדין אריזונה נגד קליפורניה יישבה את הנושא ב-1963. בית המשפט נדרש להתאים את ההסכם כמה פעמים מאז, בפעם האחרונה בשנת 2000, אך עדיין קיימות קריאות מצד אריזונה לשינוי ההסכם. ב-2008 קרא הסנטור ג'ון מקיין לנהל מחדש את המשא ומתן על ההסכם.[5]

ב-1935 שלח בנג'מין בייקר מואר (Benjamin Baker Moeur), אז מושל אריזונה, 6 חברים מהמשמר הלאומי של אריזונה על מנת להשקיף על בניית הסכר. הם דיווחו שיש פעילות בנייה גם בצד הנהר השייך לאריזונה. התובע הכללי של אריזונה, ארתור לה פרד (Arthur La Prade) הגיע למסקנה שלחברת המים של דרום קליפורניה אין שום זכות לבנות על אדמת אריזונה, ולכן שלח המושל מואר כוח גדול יותר של המשמר הלאומי כדי לעצור את הבנייה. הכוח הוחזר לאחר שמזכיר הפנים של ארצות הברית, הרולד איקס (Harold L. Ickes), עצר את הבנייה עד שהנושא ייושב.

מחלקת הפנים של ארצות הברית תבעה את אריזונה לדין במטרה לעצור את ההפרעה של אריזונה לבנייה. לתדהמת פקידי המחלקה, צידד בית המשפט העליון בעמדת אריזונה וביטל את צו המניעה. בית המשפט פסק שהסכר מעולם לא אושר ישירות על ידי הקונגרס ושלקליפורניה אין סמכות לבנות על אדמת אריזונה מבלי לקבל את הסכמת אריזונה.[6] אריזונה הסכימה בסופו של דבר לבניית הסכר בתמורה לאישור מיזם ההשקיה של הנהר חילה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סכר פארקר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Bureau of Reclamation (2009). "Parker Dam". U.S. Departmentof the Interior.
  2. ^ Parker Dam and Powerplant
  3. ^ 3.0 3.1 Bureau of Reclamation (2009). "Parker Power Plant". U.S. Departmentof the Interior.
  4. ^ "Central Arizona Project". Central Arizona Project.
  5. ^ The Pueblo Chieftain article: McCain: Renegotiate 1922 Western water compact
  6. ^ Open Jurist summary of 295 US 174 United States v. State of Arizona