סליחה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש



סליחה היא תהליך שכלי, רגשי או רוחני שבו חדל אדם מלחוש עלבון או כעס כנגד אדם אחר על מעשה שהוא ראה בו כפגיעה, מחלוקת או שגיאה. לחלופין, סליחה היא הפסקת הדרישה לעונש או פיצוי. ניתן להתייחס למושג סליחה מנקודת מבטו של האדם הסולח, האדם שלו נסלח וכן מנקודת המבט של היחסים שבין הסולח לנסלח. במצבים מסוימים הסליחה ניתנת מבלי לצפות לפיצוי כלשהו וללא תגובה כלשהי מצידו של הפוגע (כך למשל, אדם עשוי לסלוח, או לבקש מחילה, מאדם אחר אשר הלך כבר לבית עולמו). לעיתים, חלק הכרחי מתהליך הסליחה הוא הכרה כלשהי של הפוגע במעשהו, התנצלות, וייתכן אף פיצויים לנפגע, או פשוט בקשת סליחה.

הסליחה ביהדות ובמקורות

אם פגע אדם באחר אולם אחר הביע חרטה כנה לנפגע וניסה לתקן את העוול שגרם, קיימת חובה על הנפגע לסלוח ולהתפייס:

לפי שאסור לאדם שיהיה אכזרי ולא יתפייס, אלא יהיה נוח לרצות וקשה לכעוס, ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול, מוחל בלבב שלם ובנפש חפצה; ואפילו הצר לו הרבה וחטא לו הרבה, לא ייקום וייטור. וזה הוא דרכם של זרע ישראל, וליבם הנכון. אבל הגויים ערלי לב אינן כן, אלא "ועברתו שמרה נצח" (עמוס א,יא); וכן הוא אומר על הגבעונים לפי שלא מחלו לישראל, "והגבעונים לא מבני ישראל המה" (שמואל ב כא,ב).

משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ב', י'

אולם אם הפוגע אינו מביע חרטה, אין כל חובה לסלוח. זאת כיוון שהיהדות מתמקדת באחריות האישית של החוטא. זוהי אחריותו של החוטא להכיר בחטאו ולבקש מחילה מאלה שבהם פגע.

בנוסף, אדם חייב לבקש מחילה מאלה בהם פגע כדי שיהיה זכאי למחילה, כמו כן אדם אינו יכול לקבל מחילה מן ה' על חטאים שחטא כלפי חבריו, אדם יכול לקבל מחילה מה' רק על חטאים שחטא כלפיו.

עם זאת, אפשר למחול לאחר אף אם הפוגע לא התנצל:

מי שחטא עליו חברו ולא רצה להוכיחו ולא לדבר לו כלום, מפני שהיה החוטא הדיוט ביותר או שהייתה דעתו משובשת, ומחל לו בליבו, ולא שטמו ולא הוכיחו--הרי זו מידת חסידות: לא הקפידה תורה, אלא על המשטמה.

משנה תורה לרמב"ם, הלכות דעות, פרק ו', ט'

לפני יום כיפור נדרש אדם לבקש סליחה מחבריו ומאלה שפגע בהם במהלך השנה. במהלך יום כיפור מבקש אדם מחילה מה' על חטאים שחטא כנגדו.

ניתן אף לבקש מחילה ממי שכבר מת:

החוטא לחברו, ומת חברו קודם שיבקש ממנו מחילה--מביא עשרה בני אדם ומעמידן על קברו, ואומר לפניהם חטאתי לה' אלוקי ישראל ולפלוני זה שעשיתי לו כך וכך, ואם היה חייב לו ממון, יחזירו ליורשיו; לא היה יודע לו יורש--יניחנו בבית דין, ויתוודה.

משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ב', יא

תאוריות פסיכולוגיות על סליחה

רק בעשורים האחרונים זכה תהליך הסליחה לתשומת לבם של חוקרים בתחום הפסיכולוגיה והפסיכולוגיה החברתית. מאמרים וספרים פסיכולוגיים על נושא הסליחה החלו להופיע רק בשנות ה-80 של המאה ה-20. קודם לתקופה זו היה נעשה ניתוח תהליך הסליחה רק מנקודת מבט דתית ופילוסופית. אף שלא קיימת היום תמימות דעים באשר להגדרה הפסיכולוגית של תהליך הסליחה, קיים קונצנזוס באשר להכרה בתהליך זה, כתהליך פסיכולוגי, ופורסמו מספר מודלים המתארים את התהליך.

ד"ר רוברט אנרייט מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון נחשב כמי שביסס את מקומו של תהליך הסליחה במחקר הפסיכולוגי. ד"ר אנרייט ייסד את המכון הבינלאומי לסליחה ויזם מחקרים פסיכולוגיים רבים בתחום זה.[1] ד"ר אנרייט פיתח מודל תהליכי של 20 שלבים לסליחה.[2]

ד"ר אוורט וורטינגטון, מרצה וחוקר בתחום הסליחה, פיתח את מודל הפירמידה של הסליחה.[3] בין השלבים במודל זה: היזכר בפגיעה; צור אמפתיה; המתנה האלטרואיסטית של סליחה; התחייב לסלוח; התמד בסליחה.[4]

ד"ר גיא פטיט מניו זילנד מספק בסיס לצורך וכן ליתרונות שבסליחה וכן לתהליך שבאמצעותו ניתן לסלוח.[5]

היבטים בריאותיים של סליחה

מחקרים הראו כי אנשים הסולחים לאחרים הם אנשים שמחים ובריאים יותר מאלה הנוטרים טינה. מחקר אחד הראה כי ההשפעות החיוביות של היכולת לסלוח מתקיימות באופן זהה, בין אם הסליחה נעשתה על יסוד דתי או ללא יסוד דתי. זאת בניגוד לקבוצת בקרה אשר לא קיבלה כל ייעוץ בנושא הסליחה.[6]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. על ההיסטוריה ופילוסופיה של כוחה של הסליחה מאמר באנגלית
  2. Dr. Robert Enright, Forgiveness is a Choice, American Psychological Association, 2001 ISBN 1-55798-757-2
  3. Dr. Everett Worthington, Dimensions of Forgiveness, Templeton Foundation Press, 1998 ISBN 1-890151-22-X
  4. על מודל הפירמידה של סליחה באנגלית
  5. Guy Pettitt, The Heart of Healing
  6. Forgiveness Is Good For Your Health by Gregg Easterbrook - Beliefnet.com
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0