הסמינר התאולוגי היהודי בברסלאו
הסמינר התאולוגי היהודי – מכון פרֶנקֶל, או בית המדרש לרבנים בברסלאו (במקור: בית מדרש הרבנים ברסלוי, בגרמנית: Jüdisch-Theologisches Seminar Fraenckel'sche Stiftung), היה מוסד להכשרת מנהיגים ומורים ולעיסוק בחכמת ישראל, שפעל בעיר ברסלאו, קודם בממלכת פרוסיה ולאחר מכן ברייך הגרמני המאוחד, בין 1854 ל–1938. המוסד היה מוקדה של האסכולה הפוזיטיבית-היסטורית, שהיהדות הקונסרבטיבית רואה עצמה כממשיכתה.
היסטוריה
הסמינר נפתח ב-10 באוקטובר 1854. הוא מומן בעיקר על ידי הנדבן היהודי יונה פרֶנקֶל (בנו של דוד בן משה פרנקל), ובשל כך נקרא גם מכון פרנקל (Fränkel'sche Stiftung). הסמינר נועד לממש את חזון ההאסכולה הפוזיטיבית-היסטורית שעלה כבר בראשית המאה ה-19: הכשרה מקיפה של רבנים מודרניים שירכשו השכלה כללית רחבה יחד עם מספיק ידע מסורתי ויוכלו להוות סמכויות דתיות בקהילות שעברו מודרניזציה גורפת ונטו מדרך התורה של הרבנים הותיקים; הטיפוס החדש של המנהיגות הדתית, שהתפתח במקביל במספר רב של אתרים, נועד לשמש ככהן דת האחראי על הרווחה והמצב המוסרי בקרב היהודים. השיטה כללה שתי מטרות: הראשונה: החלפת דמות המנהיג הדתי של הקהילה: הטענה המרכזית של יוצרי השיטה הייתה שדמות המרא דאתרא היא "משפטן בעל סמכות פוליטית" ואלו לשיטתם הם ייצרו משהו חדש. השניה: עצירת ההתבוללות על ידי גישור והנגשה של הקשר של הקהילה עם מנהיגה. לטענתם, הפער הגדול בין הרבנות המסורתית לקהל היה אחד מגורמי משבר ההתבוללות בשחר ימי האמנציפציה, וסמינר פרנקל נועד לספק פתרון מלא.
מנהלו הראשון וקובע הקו ההשקפתי בו היה זכריה פרַנקל. בין המורים שהביא זכריה פרנקל היו צבי גרץ, יעקב ברנייס, מנואל יואל ובנדיקט צוקרמן.
תחומי הלימודים היו שילוב של קודש וחול: כתבי הקודש, הפירושים השונים, התרגומים ולימודי העברית והארמית. לימדו גם גאוגרפיה של ארץ ישראל, מבוא למשנה, התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, שפות קלאסיות, היסטוריה של העם היהודי והספרות היהודית, מדרשים, פילוסופיה דתית ואתיקה על בסיס מקורות יהודיים, נוהגים וטקסים, רוח ההלכה והיבטיה האזרחיים והפליליים, עם דגש על ענייני אישות.
תלמידי הסמינר, שהוכשרו לרבנות, חויבו בלימודים כלליים ובהשגת תואר דוקטור. הם היו פטורים מתשלום, זכו לתנאי פנימייה ולעיתים גם קיבלו מלגות. רבים התפרסמו בהמשך כמנהיגים רעיוניים בקהילותיהם. בין בוגרי הסמינר היו ישראל לוי, יצחק משה אלבוגן, משה גידמן, חנוך יהודה קאהוט, משה גסטר, לאו בק ועוד. מתוך 728 בוגרים במהלך השנים, 249 הוסמכו לרבנות.
לסמינר הייתה, החל מ-1851, הוצאה לאור שפעלה ברציפות (עם הפסקה קצרה אחת) עד לסגירתה על ידי שלטונות גרמניה הנאצית בספטמבר 1938, כאשר נסגר גם הסמינר.
הסמינר היה המוסד הראשון מסוגו בגרמניה, ושימש דגם למוסדות נוספים: הסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה נקרא בשם זה כחיקוי לברסלאו, ובית המדרש לרבנים בבודפשט גם הוא חיקה את הקו שננהג שם. המכון היה מרכז של חוקרי חכמת ישראל, וממנו הופצו רעיונות היהדות הקונסרבטיבית המוקדמת. ההיסטוריון מרדכי ברויאר כותב: "הסמינר שבברסלאו נעשה לאב-טיפוס של מוסד ללימודים גבוהים, שראה במדען יהודי-מודרני את הדמות האידיאלית של רב המשלב מנהיגות דתית עם מחקר מדעי. בכך שימש הסמינר בברסלאו דוגמה למוסדות אחרים שקמו לאחר מכן בצמידות לזרמים שונים ביהדות, ואילו הוא בעצמו נעשה למרכז הרוחני של הזרם "הפוזיטיבי-היסטורי", שנטל על עצמו לאחר מכן את השם "קונסרבטיבי". בכך ביקש להביא לידי ביטוי את הפער שבין עמדתו לבין שאר הזרמים, הן האורתודוקסי הן הליברלי".[1]
לקריאה נוספת
- מיכאל א' מאיר, "חילוקי דעות על חינוך מודרני לרבנים בגרמניה של המאה הי"ט", דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, 1973.
- "Positive-Historical Judaism" – The Jewish Theological Seminary in Breslau, בתוך: Christian Wiese, Challenging Colonial Discourse: Jewish Studies And Protestant Theology In Wilhelmine Germany, Brill, 2005. עמ' 83-88.
- קריסטינה טומה - "סמינר ברסלאו או לגיטימציה חדשה של היהדות באירופה של המאה ה-19" (Seminarul de la Breslau sau o nouă legitimare a iudaismului în Eurpa secolului XIX). ברומנית
- אורי קובר, "בית המדרש לרבנים בברסלאו", בתוך: שמואל ק' מירסקי (עורך), מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם, ניו-יורק תשט"ז 1956, עמ' 605 - 633
- מיכאל א' מאיר, "הקמתם של בתי מדרש לרבנים בגרמניה - מבט השוואתי", בתוך: עמנואל אטקס (עורך), ישיבות ובתי מדרשות, הוצאת מרכז זלמן שזר, ירושלים תשס"ז, עמ' 199 - 207
- גיא מירון, "הסמינר לרבנים בברסלאו – הדור האחרון", בתוך: גיא מירון (עורך), מברסלאו לירושלים, בתי מדרש לרבנים: פרקי מחקר והגות, ירושלים, תשס"ט, עמ' 86 – 99
קישורים חיצוניים
- הסמינר היהודי-תאולוגי (מוסד פרנקל), במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- המתווה לבית המדרש מאת פרנקל, (1854). (בגרמנית)
- הדו"חות השנתיים של בית המדרש לרבנים, 1854-1937. (בגרמנית)
- ספר חצי-היובל (1879) ספר היובל לבית המדרש (1904). (בגרמנית)
הערות שוליים
- ^ מרדכי ברויאר, "בין סמינר לישיבה", בתוך: המעין, תמוז תשנ"ה
