סמירה מוסא
| לידה | 3 במרץ 1917 |
|---|---|
| פטירה | 5 באוגוסט 1952 (בגיל 35) |
| ענף מדעי | פיזיקה גרעינית |
| מקום מגורים | מצרים |
| תרומות עיקריות | |
| "אטום למען השלום" | |
סמירה מוסא (ערבית מצרית: سميرة موسى) (3 במרץ 1917 - 5 באוגוסט 1952) הייתה פיזיקאית גרעינית מצרית בעלת דוקטורט בקרינה אטומית ופעלה כדי להפוך את השימוש הרפואי בטכנולוגיה גרעינית לנגיש לכל. היא ארגנה את ועדת האנרגיה הגרעינית למען שלום והקימה ועידה בינלאומית תחת הכותרת "אטום למען השלום".
נעוריה ותחילת דרכה
מוסא נולדה בשנת 1917 בנפת גרביה שבמצרים. לאחר שאמה נפטרה ממחלת הסרטן, היא ואביה, שהיה פעיל פוליטי, עברו לקהיר והוא השקיע את כספו בבית מלון קטן באזור אל-חוסיין. בהתעקשותו של אביה, מוסא למדה בקאסר אל-שוק, אחד מבתי הספר היסודיים הוותיקים בקהיר. לאחר סיימה את בית הספר היסודי, היא למדה בבנאת אל-אשרף, בית ספר על יסודי, אשר הוקם ונוהל על ידי אביה.
למרות העובדה שמוסא קיבלה ציונים גבוהים בהשכלתה התיכונית, ויכלה להתקבל ללימודי להנדסה, היא התעקשה ללמוד בפקולטה למדעים באוניברסיטת קהיר. בשנת 1939, סיימה תואר ראשון ברדיולוגיה[1] בהצטיינות לאחר שחקרה את השפעות קרינת רנטגן על חומרים שונים. ד"ר מוסטפא מושרפא, הדיקן הראשון של הפקולטה, שהאמין בה מאוד, עזר לה להיות מרצה יוצאת מן הכלל בפקולטה. לאחר מכן, הייתה הראשונה, מבין נשים וגברים כאחד, להתקבל לתפקיד עוזרת פרופסור בפקולטה, האישה הראשונה שהחזיקה משרה באוניברסיטה, והראשונה לקבל דוקטורט בקרינה אטומית.
מחקר גרעיני
מוסא האמינה ב"אטום למען השלום" ואמרה "החלום שלי הוא לראות טיפול גרעיני זמין וזול כמו אספירין". היא עבדה קשה לצורך מטרה זו ולאורך מחקר אינטנסיבי, גילתה דרך להשתמש במתכות זולות כגון נחושת למחקר גרעיני, ועזרה לסלול את הדרך לפצצה גרעינית זולה.[דרוש מקור]
היא ארגנה ועידת האנרגיה האטומית למען שלום, והקימה ועידה בינלאומית תחת הכותרת "אטום למען השלום", שאליה הוזמנו מדענים בולטים רבים.[1] הוועידה המליצה על הקמת ועדה כדי להגן מפני מפגעי האנרגיה הגרעינית.
מוסא התנדבה לסייע בטיפול בחולי סרטן בבתי חולים שונים, במיוחד מכיוון שאמא שלה עברה מלחמה קשה נגד המחלה.
ביקור בארצות הברית
מוסא קיבלה מלגה מתוכנית פולברייט על מנת שתכיר את מתקני מחקר המודרניים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. כאות הכרה למחקר הגרעיני החלוצי שביצעה, ניתנה לה רשות לבקר במתקני הגרעין הסודיים של ארצות הברית. הביקור גרם לוויכוחים במעגלים האקדמיים והמדעיים בארצות הברית מכיוון שמוסה הייתה הזרה הראשונה שזכתה בגישה למתקנים אלה.
מוות
ב-5 באוגוסט 1952, לאחר ביקורה בארצות הברית, מוסא התכוונה לחזור הביתה, אבל הוזמנה לטיול בקליפורניה. בדרך, המכונית נפלה מגובה 40 מטר, ומוסא נהרגה מיד. כמה אנשים מאמינים שמותה של מוסא לא היה תאונה אלא התנקשות מתוכננת. ההזמנה לנסוע לקליפורניה הוכחה כלא אמיתית, ונהג המכונית קפץ ממנה לפני שנפלה. נטען כי המוסד עמד מאחורי ההתנקשות בחייה של מוסא, בעזרת יהודייה-מצרית, שחקנית, ראקיה אברהים, שהייתה ידידה קרובה שלה.[2][3]
פרסים ואותות הוקרה
בהכרה בפועלה, זכתה מוסא במספר פרסים ואותות הוקרה. ביניהם:
- 1953 זכתה להוקרה על ידי הצבא המצרי.[דרוש מקור]
- 1981 הוענק לה את עיטור המדע והאומנות, מדרגה ראשונה, על ידי הנשיא אנואר סאדאת.[דרוש מקור]
- מעבדה בפקולטה למדעים באוניברסיטת קהיר ובית הספר בכפר שלה נקראים על שמה.
- בטלוויזיה המצרית שודרה סדרה ביוגרפית על חייה.
- יצא לאור ספר המספר על חייה ועל תרומותיה המדעיות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אסלם, סייד, "20th Century Muslim Scientists - Sameera Moussa", The Muslim Observer, 12 במאי 2011 (ארכיון)
- ^ בראל, צבי, "מצרים: הצד היפה של החיטוט המכוער בעבר המועמדים", באתר הארץ, 9 באפריל 2012
- ^ אל מסרי אל יום, "Raqia Ibrahim: Egyptian Jewish actress recruited by Israel to prevent Egypt owning nuclear bomb", Egypt Independent, 1 בדצמבר 2014
