סנט אפולינרה אין קלאסה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סנט אפולינרה אין קלאסה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1996, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4
חלק מתוך המונומנטים הנוצריים המוקדמים ברוונה
Church of S. Apollinaire in Classe Ravenna1.jpg

הבזיליקת סנט אפולינרה אין קלאסה (איטלקית Basilica di Sant'Apollinare in Classe) היא כנסייה מן התקופה הביזנטית, הנמצאת בעיר רוונה. הכנסייה הוכרה כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו בזכות "הפשטות והטוהר של עיצובה ושימושה בחלל" ובזכות עיטורי הפסיפסים שבה.

מבנה הלבנים המקורי של הכנסייה, אשר הוקמה לצד הנמל העתיק של העיר רוונה בידי הבישוף יוריקונוס (Ursicinus), נבנה בזמן המקביל לבנייתה של בזיליקת סן ויטאלה ובמימונו של בנקאי יווני בשם יוליאנוס, אשר תרם כספים לבנייתן של שתי הכנסיות. הכנסייה נבנתה, כנראה, לצידו של בית קברות נוצרי ועל שטחו של בית קברות אחר, פגאני. חלק מן הקטקומבות מבית קברות זה, שולבו בבניית הכנסייה.

ב-8 במאי, שנת 549, נחנכה הכנסייה בידי מקסימיניאוס (Maximianus of Ravenna), בישוף העיר רוונה, ככנסייה המוקדשת לזכרו של אפולינרה ה”קדוש”, הבישוף הראשון של העיר רוונה, אשר שרידיו נקברו בה. בשנת 856 הועברו שרידיו של הבישוף אל בזיליקת סנט אפולינרה נואובו, בגלל מתקפות של פיראטים.

מבנה הכנסייה הוא כשל בזיליקה טיפוסית. הוא מכיל שלושה אולמות אורך, מביניהם המרכזי רחב יותר ובעל גלריית תאורה. גג הכנסייה משופע ועשוי קורות עץ. אולמות האורך הצדדים מופרדים בעזרת שורת עמודי שיש, בעלי כותרות כפולות, בסגנון עיטור אשר מקורו בחלק המזרחי של האימפריה הביזנטית. העמודים נושאים קשתות המעוטרות בקסטות בפנים הקשת.

עיטורי הכנסייה

מבנה אולם האורך מוביל אל אפסיס מונומנטלי ומוגבה, אליו מובילות 12 מדרגות. באפסיס עצמו, מעל שורה של ארבעה חלונות גדולים מופיע פסיפס גדול ממדים המציג נושא אסכטולוגי.

מעל שורת הקשתות שבאולם האורך (ה"ספינה המרכזית"), מופיים תיאורים של ארכיבישופים של העיר רוונה. פרסקאות אלו, מתוארכות למאה ה-18. חלקים גדולים בכנסייה חפים מעיטורים ופסיפסים. עיטורים אלו, כנאה, נהרסו במהלך ההיסטוריה. ייתכן שהושמדו במהלך ההתקפה של הצבא הוונציאני, בשנת 1449.

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0