בזיליקה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


תרשים אדריכלי של בזיליקה עם טרנספט, אפסיס ושלוש קפלות
חתך רוחב של מבנה בזיליקה

בזיליקהיוונית: Basiliké Stoà, אולם משפט מלכותי) היא צורת מבנה שמקורה באדריכלות הרומית. היא מורכבת ממבנה מלבני המחולק ל-3 חלקי אורך המופרדים זה מזה בעזרת שורות עמודים.

בלשון חכמי ישראל

לשכת הגזית

מבנים בתצורת בזיליקה היו קיימים כבר בתקופת בית שני. לשכת הגזית בבית המקדש מתוארת ע"י התנא ר' יהודה (בבלי, סוכה, נא, ב)[1]:

"רבי יהודה אומר מי שלא ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא של מצרים לא ראה בכבודן של ישראל אמרו כמין בסילקי גדולה היתה סטיו לפנים מסטיו..."

ברייתא אחרת בנוגע ללשכת הגזית הובאה ע"י האמורא רב ששת (בבלי, יומא, כה, א)[2]:

"לשכת הגזית כמין בסילקי גדולה היתה, פייס במזרחה וזקן יושב במערבה..."

בהקשר לאיסור הלכתי

במשנה במסכת עבודה זרה מוזכר הביטוי בנוגע לאיסור בנייה עם הגויים, (משנה, עבודה זרה, פרק א, ז) [3]:

"אין בונין עמהם בסילקי, גרדום, ואיצטדיא, ובימה...."

לפי פירושו של רש"י ההתייחסות היא לגובהו של המבנה, ממנו היו מושלכים בני אדם כהוצאה להורג, וזו היא אפוא סיבת האיסור. לשון המשנה אף היא מובנת יותר באופן זה, מאחר ונושא המשנה אינו איסור עבודה זרה אלא "דבר שיש בו נזק לרבים". מכל מקום, בהמשך הגמרא שם (בבלי, עבודה זרה, טז, ב)[4] הובאה מימרא המרחיבה את סוגי הבסילקאות לשלושה:

"אמר רבה בר בר חנה א''ר יוחנן ג' בסילקאות הן של מלכי עובדי כוכבים ושל מרחצאות ושל אוצרות..."

מדברי רש"י שם, בביאור שיטתו השניה של רבא, מתבאר כי באופן כללי היתה הבסילקי משמשת לדירת מלכים, דהיינו מקום מגורים חשוב, ורק מקום שהוגדר כ"בסילקי גרדום" היה משמש למטרות הוצאה להורג.

למסקנת הגמרא נותרו לכאורה שתי דעות האם קיים כלל איסור בבניית בסילקי עם הגויים.

בתרבות הרומית

בתרבות הרומית שימשה הבזיליקה כמבנה ציבורי, למטרות כמו בית-משפט, משרדים או מסחר. הכניסה אליה הייתה דרך קיר האורך של המבנה. גג המבנה היה עשוי בדרך כלל מקורות עץ והעניק לאולם הארוך, המרכזי, (ולבזיליקה בכללותה) את השם 'ספינה' (nave), כיוון שהיה עשוי בטכניקה של בניית ספינות. אור חדר לבזיליקה דרך סדרת חלונות בחלק העליון של אולם-התווך, ה'ספינה'. הבזיליקה העתיקה ביותר הידועה כיום היא "בזיליקה פורקיה", אשר נבנתה ברומא, לצד בית הסנאט, על ידי מרקוס פורקיוס קאטו קנסוריוס, בשנת 184 לפנה"ס, בתקופה בה שימש כקנסור. בזיליקה זו שימשה כמקום מושבם הרשמי של הטריבונים מטעם הפלבאים.

באדריכלות הנוצרית

להבדיל, באדריכלות הנוצרית, משמשת הבזיליקה ככנסייה במבנה ארוך, הבנוי בדרך כלל בציר מזרח-מערב, עם אולם תווך (ספינה) ושתי סיטראות המופרדים זה מזה בטורי עמודים. הכניסה אל המבנה היא דרך קיר הרוחב המערבי של המבנה בדרך כלל, ובו שלושה שערי-כניסה, האמצעי ל'ספינה' והצדדיים לסיטראות. במבנה הבזיליקה הרומית המקורית, היה מוצב ממול לכניסה, בצד המזרחי, נמצא בדרך כלל ה"אפסיס". זהו חלל חצי עגול שבו מותקן מזבח הכנסייה. מזבח זה מחליף את פסלו של הקיסר שהיה מוצב כאן במבנה הבזיליקה הרומית המקורית; יש בזיליקות בהן נוספו קפלות (גומחות) שונות במבנה. לעיתים, נוספה לבזיליקה גם קומה שנייה (קומת תאורה, clear-story), המאפשרת כניסת יותר אור לחלל הפנימי של ה'ספינה'.

מסביבות המאות ה-11 וה-12, נוסף לבזיליקה מבנה רוחב - טרנספט, בכוון צפון-דרום, כך שנוצרה תבנית של צלב, וכן מגדל שנבנה בדרך כלל מעל הצטלבות אולם האורך (הספינה) והטרנספט.

הבזיליקה המפורסמת ביותר כנראה היא כנסיית פטרוס ה"קדוש" שבוותיקן ברומא.

בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

מבנה הבזיליקה אומץ גם באדריכלות של בתי-הכנסת הקדומים בארץ ישראל. לקבוצה זו המכונה בתי כנסת המאוחרים שייכים בתי-כנסת מן התקופה הביזנטית, שהפאר העיקרי שלהן הוא כלפי פנים בעיקר בצורת שטיח פסיפס. ה"אפסיס" של הבזיליקה מכוון לרוב לירושלים. דוגמאות לכך הם בית הכנסת בבית אלפא ובית הכנסת בחמת טבריה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0