סניוראז'
סֵנְיוֹרַאז' (באנגלית: Seigniorage) הוא פער הרווח בין עלות הנפקת הכסף לבין ערכו הנקוב.
בעבר, הזכות לטבוע מטבעות הייתה שמורה למלך או לאריסטוקרטים ופרובינציות או ערים שקיבלו סמכות זו מהשלטון המרכזי. מכאן מקור המילה סניוראז' — פריבילגיה השמורה לאדון (סניור).
בצורתו הטהורה, סניוראז' מתקיים בעת הנפקת שטרות נייר. ערכו הפנימי של שטר כסף הוא כמעט אפסי (עלות ההנפקה שלו בלבד), בעוד שערכו הנקוב של השטר גבוה בהרבה מערכו הפנימי. לדוגמה, שטר של 100 שקלים מאפשר למדינה לקנות שירותים וסחורות בשווי זהה, כשבפועל המדינה משלמת תמורת אותם סחורות או שירותים בפיסת נייר צבעונית שרק היא רשאית להנפיק. אם עלות ההנפקה של שטר 100 שקל היא 2 שקלים, הסניוראז' הנגזר מכל שטר כזה הוא 98 שקלים. בהנפקת מטבעות, הסניוראז' הוא הפער בין שווי תכולת המתכת של המטבע לערך הנקוב. לדוגמה, מטבע 5 שקלים העשוי סגסוגת של ניקל ונחושת מכיל 10 גרם מתכת ששוויה בשוק הסחורות הוא 60 אגורות. הסניוראז' במקרה הזה הוא 4.40 ש"ח, שהם הפער בין הערך הנקוב לשווי המתכת.
סניוראז' במטבעות ממתכות יקרות
בתקופות קדומות, מטבעות היו עשויים ממתכות יקרות כזהב וכסף. לכאורה, ערכם של המטבעות נקבע אז לפי שווי תכולת המתכת היקרה שבהם (זהו בעצם בסיס הזהב), ולכן לא התקיים סניוראז'. בפועל, שליטים ומדינות נהגו לדלל בהדרגה (לעיתים בסתר) את כמות המתכת היקרה במטבע בין אם באמצעות הקטנת משקל המטבע ובין אם באמצעות הפחתת אחוז המתכת היקרה בסגסוגת. לדוגמה, הסובריין הבריטי הראשון שהונפק בשנת 1489 על ידי הנרי השביעי שקל 15.6 גרם זהב בטוהר 23 קרט (958 אלפיות). הסובריין הבריטי מ-1817 מכיל רק 7.98 גרם זהב בטוהר 22 קרט, למרות שערכם הנקוב של שני המטבעות זהה. דוגמה נוספת: שילינג בריטי משנת 1910 הכיל 5.7 גרם של כסף סטרלינג. ב-1920 הופחת טוהר הכסף מ-925 אלפיות ל-500 אלפיות, וב-1947 הוחלף שילינג הכסף בשילינג העשוי סגסוגת ניקל ונחושת. למרות השינויים בהרכב המתכת, ערכו הנקוב של המטבע לא השתנה.
במדינות שבהן נעשה שימשו במטבעות ממתכת יקרה הייתה נהוגה שיטה נוספת לגביית סניוראז' — הנפקת שטרות נייר שווי ערך למטבעות זהב, כשלכאורה בעל השטר יכול היה להמיר אותו בזהב בכל רגע נתון. בפועל, חלו מעת לעת מגבלות שונות שמנעו המרה של שטרות נייר למטבעות זהב — השעייה זמנית עקב מצב חירום, פשיטת רגל של הבנק או איסור על החזקת זהב בידי אזרחים. בכך בעצם הבנק או המדינה נהנו מסניוראז' הנגזר מהפער בין שווי המתכת היקרה שהופקדה אצלם לבין שוויו הפנימי של שטר הנייר המצוי בידי בעל הפיקדון.
כשעלות ההנפקה של מטבע עולה על ערכו הנקוב, נוהגים סוחרים להתיך את המטבעות למטילי מתכת גולמית ולמכור אותם בשוק הסחורות למרות שהדבר אסור על-פי חוק. מדינות רבות נוהגות משום כך להוציא מהמחזור מטבעות שבהן הסניוראז' אפסי או שלילי, להקטין את משקל המטבעות או להחליף את הסגסוגת בסגסוגת זולה יותר.
אספנות ואובדן כסניוראז'
סניוראז' מתקיים גם באמצעות הנפקת סטים של מטבעות ושטרות לאספנים. סט של שטרות ממהדורה מוגבלת נמכר לאספן שלא יעשה שימוש בשטרות, ובכך בעצם המדינה סופגת כסף מציבור האספנים. גם מטבעות ושטרות שהושחתו, אבדו או בוטלו כהילך חוקי מעניקים למדינה המנפיקה סניוראז'.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: סניוראז' |
