ספרות הילדים של לאה גולדברג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לאה גולדברג החלה לכתוב לילדים באופן שיטתי לאחר עלייתה לארץ ישראל, בשנת 1935. עד אז התרכזה בכתיבת ספרות יפה למבוגרים, אם כי יומניה מלמדים שבילדותה ובנערותה הרבתה לכתוב יצירות לילדים, אך זנחה אפיק כתיבה זה. לאחר עלייתה ארצה, ובעזרתם של חברי חבורת "יחדיו" (אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן ואחרים), יצרה קשר עם עורכו של עיתון "דבר לילדים" יצחק יציב. במהלך שיחתם, הציע יציב לגולדברג לכתוב ולערוך במדור הילדים של עיתון "דבר", הצעה שנענתה בחיוב מצד גולדברג. כבר בגיליון הבא של "דבר" פורסם שירה הראשון של גולדברג לילדים – "פילי הקטן".[1] כעבור שנים פרסמה גולדברג מיצירותיה לילדים גם בעיתון משמר לילדים, ואף ערכה גם את עיתון ״אורות קטנים״ שהופץ לילדי הגולה. ספרות ילדים הייתה לאחד מעיסוקיה המרכזיים והיא כתבה בז׳אנרים שונים ורבים בתחום זה, החל בכתיבת סיפורת, שירה ומחזות לילדים, ועד לכתיבת מאמרים תאורטיים בנושא.

כתיבתה הלירית של גולדברג נתפסה במשך שנים כפשטנית, ככזאת המחזיקה בעמדה נאיבית לעומת כתיבתם של שאר חברי חבורת "יחדיו". עמדה נאיבית זו הייתה נדירה לתקופתה. חוקר הספרות אריאל הירשפלד טען שעמדה נאיבית זו קשורה בטראומה שחוותה במהלך ילדותה: בזמן מלחמת העולם הראשונה ברחה גולדברג עם משפחתה מקובנה לפנים רוסיה, ובחזרתם לקובנה נעצר אביה בחשד שהוא קומוניסט. במהלך מעצרו עונה, עד שחווה התמוטטות נפשית, שהרחיקה אותו ממשפחתו. מבחינת גולדברג הילדה, כותב הירשפלד, הייתה זו טראומה של ממש. איבוד דמות האב, והקפיצה המיידית מן הילדות לבגרות הן התוצאות הישירות של טראומה זו, כשלמעשה העמדה הנאיבית שנוקטת גולדברג בכתיבתה היא לטענת הירשפלד הגישור על הפער שנוצר. לדבריו, ״על רקע המשבר הזה ועל רקע הפתרון הפואטי־פסיכי שנבנה עליו, מובנת הנטייה הנאיבית של גולדברג, אבל בעיקר – מוחשת עד כמה היא כרוכה באבל, בהבלגה ובהגלדה״.[2] מרחב הגישור הנאיבי כביכול בכתיבה של גולדברג הוא שעשה את כתיבה לילדים, לדברי הירשפלד, נגישה יותר – בעוד שלמעשה, מדובר במנגנון שאינו פשטני או נאיבי כלל, המייצר את תפיסת המציאות הפסיכו-פואטית, ואת הכּנות של גולדברג.


הערות שוליים

  1. גדעון טיקוצקי, האור בשולי הענן: היכרות מחודשת עם יצירתה וחייה של לאה גולדברג, הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים, 2011, עמ' 109
  2. אריאל הירשפלד, "על משמר הנאיביות: על תפקידה התרבותי של שירת לאה גולדברג", פגישות עם משוררת, 2000, עמ' 146

ספרות הילדים של לאה גולדברג40912451Q65252273