ספר האלילים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 |
ספר האלילים (בערבית: كتاب الأصنام), הוא ספר המתאר אלילים וטקסים של דתות ערביות פרה-אסלאמיות. נכתב על ידי החוקר הערבי הישאם בן אל-כלבי (אנ') (737–819), הטקסט ביקורתי כלפי הדת הערבית הפרה-אסלאמית ומגנה את מצב השחיתות הדתית שאליה התדרדרו כביכול הערבים מאז ייסוד הכעבה. הספר סייע בזיהוי שירק (חטא הפוליתאיזם) עם "עבודת האלילים של הערבים הפרה-אסלאמים".[1]
אחמד זכי פאשה (אנ'), הפילולוג המצרי, גילה ורכש את כתב היד היחיד הקיים במכירה פומבית בדמשק. פאשה הכריז על תגליתו בקונגרס הבינלאומי ה-14 של המזרחנים (אנ').
כתב היד, אחד מני רבים באוסף הנרחב שלו, נתרם לממשלת מצרים לאחר מותו ב-1934.
קישורים חיצוניים
- ספר האלילים (באנגלית)
- ספר האלילים, באתר Encyclopedia Britannica (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ G. R. Hawting, The Idea of Idolatry and the Emergence of Islam: From Polemic to History, עמ' 89
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ספר האלילים".
ספר האלילים38942012Q4943036