ספר הישר (אגדה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער ספר הישר במהדורה הראשונה, ונציה שפה (1625)

סֵפֶר הַיָּשָׁר הוא חיבור מימי הביניים שלא נודע מי חיברו. הספר סוקר את ההיסטוריה של עם ישראל מתקופת האבות ועד תקופת השופטים. רוב הפרקים בספר מקבילים לפרשיות ספר בראשית, ופרקים נוספים עוסקים בתקופות המקבילות לספרים שמות, במדבר, דברים, יהושע ושופטים.

הספר כתוב בלשון מקראית ובסגנון עממי. מבחינת הסוגה משתייך הספר לסוגה המכונה מקרא משוכתב, שכן הוא משכתב מחדש את סיפורי המקרא בהרחבות, בקיצורים. חשיבותו של חיבור זה בחומר שצוטט בו ולא נשתמר במקום אחר.

מגרסאות "ספר הישר"

הספר נדפס לראשונה בוונציה בשנת שפ"ה (1625) על ידי ר' יוסף בן שמואל הקטן, ומאז הודפס בעשרות מהדורות, ואף תורגם ללאדינו ולאנגלית.

בהקדמת הספר מדפוס וונציה מסופר כי בעת החורבן ראה הגמון רומאי בשם סידרוס זקן יהודי מתחבא ועמו ספרים רבים וקדומים וביניהם נמצא ספר הישר. אמנם בכתבי היד הסיפור לא מופיע, ואמינותו מוטלת בספק.

ספר הישר הוונציאני הוסיף להיות מודפס בבתי הדפוס של פולין לכל אורך המאה ה־19[1] וראשית המאה ה־20[2] הספר זוהה עם היהדות הרבנית ולא עם הזרם הלאומי החילוני[3]

ב-1923 הוציא אליעזר גולדשמיט מהדורה מוגהת של הספר. בשנת תשמ"ו ההדיר יוסף דן את הספר מחדש וצירף לו מבוא.

עיבוד נוסף של הספר, נערך בשנת 1923 על ידי אהרן ליבושיצקי אשר יועד לבני הנעורים (שם מלא: "ספר הישר והוא ילקוט סיפורי התורה ואגדותיה מעובד לבני הנעורים ולעם", הוצאת ברקאי, ורשה, 1923[4]

בשנת תשס"ג יצא לאור עם ציון האגדה השלם, אגדות חז"ל המסכימים וגם מדרשות חלוקים על פי ציוני רבי חיים קניבסקי.

אמינות הספר והיחס אליו

מן הראשונים ציטטו מהספר הילקוט שמעוני וכן רבינו בחיי בפירושו על פרשת וישלח. אף הרמב"ן הביא מדבריו[5], תוך הסתייגות מאמינות הספר. כמו כן, בספר מדרש בראשית זוטא, המיוחס לרבי שמואל בן ניסים, בן המאה ה-13 ישנם כמה מובאות מספר הישר.

רבי אברהם בן הגר"א כותב בספרו "רב פעלים"[6] כי אפשר שזהו "ספר הישר" שהוזכר בספר יהושע[7] ובספר שמואל[8].

בפתח הספר נדפסה הקדמה, שבה מתארים מדפיסי הספר את קדמוניותו של הספר וכיצד התגלגל לידם. לדבריהם, מדובר בחיבור קדום מאוד שהיה מפורסם כבר בתקופת הבית השני. ואולם חוקרים מאוחרים יותר הטילו ספק באמינותם של הדברים וגרסו כי מדובר באגדה בלבד[9].

החוקר יוסף שוורץ בספרו דברי יוסף טוען לקדמונותו של ספר הישר על סמך הקבלה בין האזכורים לספר הישר בתורה ובין ספר הישר, וכן על דיוק גאוגרפי בשמות המקומות המופיעים שם. לטענתו, משל הקדמוני המופיע בספר שמואל[10] מכוון כלפי נמרוד ובנו, וכפי הנאמר בספר הישר על מרדון בן נמרוד שהרשיע כאביו וכך נטבע הביטוי "מרשעים יצא רשע". אמנם, לדברי גולדשמיט בהקדמתו לספר הישר בספר מופיעים כינויים מאוחרים שאינם תואמים את זמנו הפסאודופיגרפי לדבריו של הספר.

יוסף דן, במהדורתו משנת 2005, סבור שחיבור זה נוצר באיטליה בתקופת הרנסאנס, והוא מלוקט ממקורות שונים שחלקם צוטטו במקביל על ידי הראשונים[11].

עמנואל בן גריון מגדיר את "ספר הישר" כחיבור המאחד את הסגנון המקראי עם הסגנון המדרשי[12][13]

שם הספר

במשך ההיסטוריה ספרים שונים קוראים לספר הישר בכינויים שונים:

  • הרמב"ן ורבינו בחיי קראו לו בשם "מלחמות בני יעקב".
  • בדברי ההקדמה לספר נקרא בשם "תולדות אדם".
  • יש שקראו לו "דברי הימים הארוך"

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מהדורת תקס"א, 1801 נדפסה בלבוב בדפוס יהודית ראזאניש על פי מהדורות הדפוס של ונציה, ובעקבותיה עוד כ־ 30 מהדורות דפוס לאורך כל המאה ה־ 19
  2. ^ מהדורת תר"ע, שנת 1910 נדפסה בדפוס נחמה הערשנהארן, שלמה שמעון שטרייזבערגער ומנחם מענדיל שניידמעססע ר בלובלין ומהדורות נוספות עד 1930
  3. ^ "ספר הישר" בעיבודו של אהרן ליבושיצקי - חיבור עברי קדום שעלה לארץ ישראל ורד טוהר עיונים, כרך 29, 2018, עמוד 229
  4. ^ "ספר הישר" בעיבודו של אהרן ליבושיצקי - חיבור עברי קדום שעלה לארץ ישראל ורד טוהר עיונים, כרך 29, 2018, עמודים 231-210
  5. ^ בראשית לד, י"ג
  6. ^ ערך ספר הישר
  7. ^ ספר יהושע, פרק י', פסוק י"ג
  8. ^ ספר שמואל ב', פרק א', פסוקים י"ז-י"ח
  9. ^ לזרוס גולדשמידט, מבוא לספר הישר, ברלין תרפ"ג
  10. ^ ספר שמואל א', פרק כ"ד, פסוק י"ד
  11. ^ יוסף דן, ספר הישר מהדורת יוסף דן, מוסד ביאליק, 2005, עמ' 32
  12. ^ עמנואל בן גריון, ממקור ישראל, הוצאת דביר, תל אביב תשכ"ו
  13. ^ "ספר הישר" בעיבודו של אהרן ליבושיצקי - חיבור עברי קדום שעלה לארץ ישראל ורד טוהר עיונים, כרך 29, 2018, עמוד 213
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0