סרגיי קמנייב
 | |
| קמנייב בשנות ה-30 | |
| לידה |
4 באפריל 1881 קייב |
|---|---|
| פטירה |
25 באוגוסט 1936 (בגיל 55) מוסקבה |
| השתייכות |
 האימפריה הרוסית,  ברית המועצות |
| תקופת הפעילות | 1898–1936 (כ־38 שנים) |
| דרגה | קומנדארם מדרגה ה-1 |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד בצבא אדום | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים ברוסיה | |
| עיטורים | |
|
עיטור הדגל האדום עיטור סטניסלב ה"קדוש" עיטור אנה הקדושה | |
סרגיי קמנייב (ברוסית: Сергей Сергеевич Каменев (4 באפריל 1881 - 25 באוגוסט 1936) קצין בצבא האימפריה הרוסית, מראשי הצבא האדום במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה ואחריה.
סרגיי קמנייב נולד למשפחת מהנדס צבאי בקייב. בשנת 1898 הוא סיים פנימייה צבאית בקייב ועבר להמשך לימודים בבית הספר לקצינים במוסקבה. בשנת 1900 הוא הועבר לשרות בצבא. בשנת 1907 קמנייב סיים את הלימודים באקדמיה של המטה הכללי. לאחר הלימודים הוא חזר להמשך שרות ליחידתו. לקראת תחילת מלחמת העולם הראשונה, קמנייב שירת במטה של פיקוד צבאי ווילנה. במהלך המלחמה הוא שירת בתפקידי מטה שונים וקודם לדרגת קולונל. בהתאם לעדותו, בשנת 1917 הוא קרא ספר של ולדימיר לנין וגרגורי זינובייב ושינה את השקפת עולמו. ב-4 באפריל 1917 הוא נבחר למפקד גדוד בחיל רגלים. במהלך משבר יולי הוא נעצר ביחד עם לאון טרוצקי. לאחר שחרור, קמנייב חזר לצבא.
מלחמת האזרחים ברוסיה
קמיינב הצטרף לצבא האדום באפריל 1918. בתמיכת לאון טרוצקי הוא מונה למספר תפקידי מפתח ובאוגוסט 1918 מונה למפקד החזית המזרחית. הוא כיהן בתפקיד זה עד ליולי 1919 ופיקד על הלחימה נגד אלכסנדר קולצ'ק. ב-8 ביולי 1919 קמיינב מונה למפקד העליון של הצבא האדום וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1924. בהיותו בתפקיד הוא פיקד על מבצעי הצבא בפולין, חצי האי קרים ודיכוי מרד האיכרים ברחבי רוסיה. הוא עיבד תוכנית פעולה של המלחמה הפולנית-סובייטית שלא יצאה לפועל עקב התנגדות של אלכסנדר יגורוב ויוסיף סטלין.
לאחר מלחמת האזרחים
באפריל 1924 קמנייב מונה לתפקיד מבקר בצבא ובמרץ 1925 למפקד המטה הכללי. באוגוסט 1926 קמנייב החל ללמד באקדמיה צבאית במוסקבה. במאי 1927 הוא מונה לסגן שר הביטחון.
במרץ 1934 בעקבות ארגון מחדש של משרד הביטחון, תפקיד שכיהן בו קמנייב בוטל. בעקבות כך הוא מונה למנהל מנהלת חיל נגד מטוסים שמעשית היה הורדה בתפקיד. בשנת 1935 קמניב קיבל דרגת קומנדארם מדרגה ראשונה, וזאת לעומת 5 קצינים ששירתו תחתיו במהלך מלחמת האזרחים וקיבלו דרגת מרשל ברית המועצות.
קמנייב עסק בחקר הארקטיקה ותמך במשלחות מדעיות לאזור. הוא גם כתב מספר ספרים על מהלך מלחמת האזרחים
ב-25 באוגוסט 1936 קמנייב נפטר מהתקף לב. הוא הוטמן בבית העלמין של חומת הקרמלין.
במהלך הטיהורים הגדולים, קמנייב שכבר לא היה בחיים הואשם בפעילות נגד השלטון, ספריו הוצאו מהספריות ושמו נמחק מכל ספרי ההיסטוריה. בשנות ה-50 שמו טוהר מכל אשמה.
קישורים חיצוניים
