סרטן הנהרות האפריקאי
 סרטנן הנהרות האפריקאי
| |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| תת־מערכה: | סרטנאים |
| מחלקה: | סרטנים עילאיים |
| סדרה: | מעשירי רגל |
| מין: | סרטן הנהרות האפריקאי |
| שם מדעי | |
 Macrobrachium vollenhoveni
| |
| תחום תפוצה | |
| |
סרטן הנהרות האפריקאי (שם מדעי: Macrobrachium vollenhoveni) הוא מין סרטן אשר אנדמי למערב אפריקה. סרטן הנהרות האפריקאי גדול מאד ולכן חשוב לחקלאות המקומית כמקור מזון. הסרטן נודד ממים מתוקים אל מים מלוחים בשביל להשריץ ואז חוזר למים מתוקים בצורת לרווה. עקב בניית סכר בנהר סנגל מספר הפרטים שלו ירד ומחקרים חדשים מראים כי החזרתו בכמויות גדולות לטבע עשויה לצמצם את תפוצתה של עלקת הבילהרציה, ולהפחית את מקרי התחלואה.
מורפולוגיה
לסרטן הנהרות מבנה גוף גדול, בעל אורך של 100–150 מילימטר. הזכרים גדולים יותר מהנקבות. צבעו חיוור בעלי קווים כהים לאורך שיריונו. הנקבה מטילה ביצים אדומות או כתומות.[1]
תפוצה
סרטן הנהרות אנדמי למערב אפריקה, מסנגל ועד אנגולה. בנוסף ניתן למצוא אותו בביוקו, סאו טומה וכף ורדה. [2]
תזונה ומחזור חיים
מחזור חיים
סרטן הנהרות האפריקאי נמצא במים מתוקים ומלוחים. הנקבה נושאת את הביצים ממים מתוקים אל מים מלוחים ומשריצה אותן שם, מכיוון שהלרוות זקוקות למים מלוחים כדי להתקיים. מכיוון שהביצים לא יכולות לבקוע במליחות גבוהה מדי, הנקבה הולכת לשפך הנהר בתקופה הגשומה אז מליחות המים נמוכה יחסית. לאחר מכן הלרווה מגיעה אל מים מתוקים כדי להשלים את התפתחותה.[3]
תזונה
סרטן הנהרות הוא אוכל-כול, ורוב תזונתו מורכבת מצמחים, אצות, פלנקטון וחסרי חוליות. בנוסף לכך הם אוכלי נבלות, ומעדיפים תזונה משאריות של בעלי חיים, אך גם נצפו אוכלים ראשנים ודגים.
חקלאות
סרטן הנהרות האפריקאי מתאים מאוד לגידול חקלאי כמקור מזון, מכיוון שהוא יכול להתקיים בסביבות שונות, ומפני שהוא אוכל-כול. אך עדיין אין גידול מסיבי של סרטנים, מכיוון שעדיין לא ידועים התנאים המדויקים של מליחות המים הנחוצה כדי שהנקבה תוכל להשריץ ביצים. [4]
מלחמה נגד בילהרציה
הפרטים הגדולים של סרטן הנהרות אוכלים חלזונות של מי מתוקים, כולל החלזונות אשר משמשים כפונדקאים לתולעת הפרזיטית עלקת הבילהרציה אשר יכולה לחדור לגוף האדם ולגרום למחלת הבילהרציה. בנהר סנגל נבנה סכר במרחק 50 קילומטר משפך הנהר וחסם את הגישה של סרטנים אל המים המלוחים של שפך הנהר. כתוצאה מכך ירדה אוכלוסיית הסרטנים בצורה מסיבית, ומספר האנשים אשר חלו בבילהרציה עלה באופן דרסטי. ככל הנראה איבוד טורף טבעי של החלזונות גרם לעליה במספר החלזונות, ובעקבותיה לעלייה במספר עלקות הבילהרציה. אחוז האנשים אשר נדבקו בבילהציה הגיע ל-71.8% בכפרים מסוימים.
סרטנים דומים התגלו כטורפים יעילים של חלזונות בתנאי מעבדה, ולכן חשבו שגם סרטן הנהרות האפריקאי יצליח לטרוף אותם ביעילות רבה. המאמץ העיקרי הושקע בגידול סרטנים זכרים אשר יותר גדולים ולכן טורפים יותר מאשר הנקבות, ובנוסף לא יצטרכו להגר כדי להשריץ, ולכן יישארו בקרבת המקום שבו יוחזרו לטבע. הסרטנים יוכלו לשמש למאכל גם לאחר שהם יטרפו את החלזון מכיוון שעלקת הבילהרציה איננה מסוגלת לשרוד בגופו של הסרטן. להחזרת הסרטנים בנוסף לשימוש בסמים[דרושה הבהרה] וטורפים טבעים יש פוטנציאל עצום בלחימה נגד המחלה הקשה הזאת. [5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ [1] C.B. Powell (1983). "The Fresh and Brackish Water Shrimps of Economic Importance in the Niger Delta". The proceedings of the 2nd Annual conference of the Fisheries Society of Nigeria held on 25th -27th January, 1982,at Calabar, Nigeria. Kainji Lake Research Institute Research Institute, New Bussa, Nigeria (PDF). University of Port Harcourt. pp. 254–285.
- ^ The IUCN Red List of Threatened Species, IUCN Red List of Threatened Species The IUCN red list of threatened species
- ^ Macrobrachium vollenhovenii, African river prawn : fisheries, aquaculture, www.sealifebase.ca (Herklots, 1857)
- ^ Jutta Willführ-Nast, Harald Rosenthal, Paul J. Udo, Friedrich Nast, Laboratory cultivation and experimental studies of salinity effects on larval development in the African River prawn Macrobrachium vollenhovenii (Decapoda, Palaemonidae), Aquatic Living Resources 6, 1993-04-01, עמ' 115–137 doi: 10.1051/alr:1993012 Jutta Willführ-Nast; Harald Rosenthal; Paul J. Udo; Friedrich Nast (1993).
- ^ Amit Savaya Alkalay, Ohad Rosen, Susanne H. Sokolow, Yacinthe P. W. Faye, Djibril S. Faye, Eliahu D. Aflalo, Nicolas Jouanard, Dina Zilberg, Elizabeth Huttinger, Amir Sagi, The Prawn Macrobrachium vollenhovenii in the Senegal River Basin: Towards Sustainable Restocking of All-Male Populations for Biological Control of Schistosomiasis, PLoS Neglected Tropical Diseases 8, 2014-08-28 doi: 10.1371/journal.pntd.0003060 Savaya Alkalay, A., Rosen, O., Sokolow, S.H., Faye, Y.P.W., Faye, D.S., Aflalo, E.D., Jouanard, N., Zilberg, D., Huttinger, A. and Sagi, A. 2014. The Prawn Macrobrachium vollenhovenii in the Senegal River Basin: Towards sustainable restocking of all-male populations for biological control of schistosomiasis.
