סרפדת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סרפדת
פריחה אופיינית לסרפדת

סִרְפֶּדֶת (ידועה גם כחרלת ובשמה הלועזי אורטיקריה) היא פריחה אלרגית נפוצה המתבטאת בהופעה פתאומית של חבּורות אדומות בעור. גודל החבורות 5 מ"מ או למעלה מזה, הן מגרדות, ופעמים רבות העור סביבן חיוור. התגובה האלרגית יכולה לנבוע ממגע ישיר עם חומר אלרגני או כתוצאה ממזון או אלרגן אחר, כגון תרופות. לעיתים קרובות הסרפדת היא רק ביטוי עורי לתגובה אלרגית העשויה להתבטא גם בלב או בדרכי הנשימה ולגרום אז לתגובה המכונה אנפילקסיס.

תרופות העלולות לגרום לסרפדת הן התרופה לסוכרת אמריל (סופונילוריאה: גלימפריד), פניצילין, אספירין סולפונאמידים ותרופות כנגד אפילפסיה, אבל כל תרופה עשויה לגרום לסרפדת אם החולה המקבל אותה אלרגי כלפיה. המזונות העיקריים הגורמים לסרפדת הם: חלב, ביצים, בוטנים, אגוזים ודגים, אך כל מזון עשוי לגרום לתגובה אלרגית שתתבטא בחרלת. סרפדת עלולה להיגרם גם כתוצאה ממועקה נפשית, או דחק (סטרס). סרפדת (אורטיקריה) יכולה להופיע כתופעת לוואי של החיסון המרובע MMRV (חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח).[1]

הופעת התסמינים

חַבּוּרוֹת (אזורים מוגבהים המוקפים בסיס אדום) הנגרמות מאורטיקריה יכולות להופיע בכל מקום על פני העור. בין אם הגורם לכך הוא אלרגי או לא, שחרור מורכב של מתווכים דלקתיים, כולל היסטמין מתאי פיטום עוריים, גורם לדליפת נוזל מכלי דם שטחיים.

אנגיואדמה היא מצב הקשור לכך (הנגרם מסיבות אלרגיות ולא אלרגיות), הוא נובע מבצקת ודליפת נוזל לעור המגיעה מכלי דם עמוקים יותר.

נגעים דמויי אורטיקריה הגורמות לכאב, נשארות על העור במשך יותר מ-24 שעות, או משאירות חַבּוּרָה, עלולות להצביע על מצב חמור יותר הנקרא Urticarial Vasculitis.

נגעי אורטיקריה הנגרמים על ידי מגע חד על פני העור (לעיתים מופיעות כקווים על העור), נגרמות בשל מצב שפיר הנקרא Dermatographic Urticaria.

סיווג הסרפדת

  1. סרפדת חריפה (acute urticaria)- נמשכת מספר ימים בתגובה למגע או חשיפה לאלרגן כלשהו. התגובה האלרגית היא מסוג ראשון (immediate hypersensitivuty) והיא תדעך מעצמה כשהחשיפה לאלרגן תיפסק.
  2. סרפדת כרונית (chronic urticaria)- כאשר הפריחה מופיעה באופן יומיומי ונמשכת לאורך תקופה העולה על שישה שבועות. הגורמים לסוג זה של סרפדת הם מורכבים לאבחון וכוללים חיכוך מכני, קור, שמש, גורמים פסיכולוגיים, זיהומים כרוניים או התפתחות נוגדנים עצמיים.

טיפול בסרפדת

בשלב הראשון, יש צורך לזהות את הגורם האלרגני ולבודד אותו ממגע עם החולה. בשלב השני, ניתן לטפל בתכשירים אנטיהיסטמינים. אם החולה אינו מגיב לתכשירים אלה, ניתן להוסיף טיפול בסטרואידים במינון נמוך או גם טיפולים תרופתיים אחרים המשפיעים על מערכת החיסון.

ה-FDA אישר טיפול בנוגדן IgE, ‏ Omalizumab שם מסחרי- זולייר Xolair) לטיפול בחולי סרפדת. בעקבות זה הוכנסה התרופה לסל התרופות בישראל ב-2015 לחולי סרפדת קשים שלא הגיבו לכל הטיפולים עד אז.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סרפדת בוויקישיתוף

הערות שוליים


Wiki Project Med Foundation logo.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מחלות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0