עבדת הראשון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עבדת הראשון היה מלך נבטי ששלט בממלכה הנבטית, כנראה בין השנים 85-96 לפנה"ס. הוא ירש את חרתת השני לאחר מותו.

בתקופתו שרר מצב מלחמה בין הממלכה הנבטית וממלכת יהודה. בשנת 93 לפנה"ס נערכה מלחמה בינו ובין אלכסנדר ינאי מלך יהודה. עבדת הצליח למשוך את אלכסנדר ינאי למארב, ובקרב שנערך ליד גדרה שבגלעד הביס עבדת את צבאו של אלכסנדר ינאי בעזרת פרשים רכובים על גמלים. אלכסנדר ינאי הצליח בקושי להימלט לירושלים[1].

בשנת 86 לפנה"ס המלך הסלבקי אנטיוכוס השנים עשר דיוניסוס פלש לממלכה הנבטית. במלחמה שנערכה נהרגו גם אנטיוכוס וגם עבדת, אך הממלכה הנבטית ניצלה מכיבוש. לזכרו של עבדת הוקם בנגב היישוב עבדת, והוא עצמו הפך לאל נערץ על הנבטים. בנו חרתת השלישי עלה למלוכה לאחר מות אביו בקרב.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עבדת הראשון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, תרגם מיוונית: אברהם שליט, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 2003, כרך שלישי, ספר שלושה עשר: 375-374.
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

עבדת הראשון41580928Q2620458