עביד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עַבִּיד או עַבְּדערבית: عبيد, عبد), היא מילה ערבית שמשמעותה "משרת" או "עבד". המונח משמש בארצות ערב כהשמצה אתנית לאנשים שחורים, ומקורו בסחר העבדים הערבי. בעשורים האחרונים, השימוש במילה הפך לשנוי במחלוקת בשל הקונוטציות והמקורות הגזעניים שלה, במיוחד בקרב הפזורה הערבית.[1] עם זאת, המילה משמשת באסלאם ל"מתפלל", "מעריץ" או "משרת" של אלוקים.

שימוש בסודאן

בצפון סודאן, המונח משמש בדרך כלל להתייחסות לאנשים דרום סודאנים (בעיקר לבני דינקה ונואר), הנחשבים על ידי צפון סודאנים רבים כ"שבט עבדים" בשל שעבודם בסחר בעבדים בסהרה (אנ'). המונח הוא מילת גנאי בצפון סודאן והשימוש בו הופחת בעשורים האחרונים. בדרום סודאן, אנשים מצפון סודאן מכונים בתור גנאי כ"מונדוקורו" (כלומר לא מהימן) ו"מינגה".[2][3] עם זאת, ההיסטוריון האוגנדי מחמוד ממדאני (אנ') ציין כי הסכסוך האתני מצפון לדרום בסודאן אינו תואם את הדעות הקדומות של המערב לגבי "גזע".[4]

הפוליטיקאי הדרום סודאני פרנסיס דנג (אנ') טען כי השלטון הבריטי בסודאן קבע לצפון סודאן כי "אתם הצפוניים סוחרי עבדים ואתם מתייחסים לתושבי הדרום כמו אל עביד. אל תקראו להם עביד! הם כבר לא עבדים".[5]

חוקר דרום סודאן ג'וק מדוט (אנ') טען כי העבדות בסודאן (אנ') נותרה נפוצה במאה ה-21 למרות שהוצאה לכאורה אל מחוץ לחוק, בטענה שאנשים דרום סודאנים שעובדים בצפון סודאן בעבודות במעמד הפועלים בשכר נמוך נחשבים ל"עבדון" בשל המעמד החברתי של עבודתם. ג'וק ציין כי פועלים דרום סודאנים שמרוויחים מעט כסף הם "רכוש של בעלי קרקעות" בצפון סודאן. לדבריו, "עקורים דרומיים נמצאים בתחתית ההיררכיה הגזעית בצפון סודאן", שכן הם תלויים בפטרונות (אנ') וביחסי ניצול (אנ') עם מתווכים כוחניים.[6]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ "Arabic Speakers on Twitter Campaign to Make 'Abeed' the New 'N-Word'".
  2. ^ Bixler, Mark (2005). The Lost Boys of Sudan: An American Story of the Refugee Experience. University of Georgia Press. p. 52. ISBN 0-8203-2499-X.
  3. ^ Peter Russell and Storrrs McCall (1973). "Can Secession Be Justified?". In Dunstan M. Wai (ed.). The Southern Sudan: The Problem of National Integration. Routledge. p. 105. ISBN 0-7146-2985-5.
  4. ^ "Analyzing Darfur's Conflict of Definitions: Interview With Professor Mahmood Mamdani". אורכב מ-המקור ב-2011-02-17. נבדק ב-2018-09-30.
  5. ^ John Obert Voll (1991). Sudan: State and Society in Crisis. Indiana University Press. p. 78. ISBN 0-253-20683-9.
  6. ^ Jok Madut Jok (2001). "The South-North Population Displacement". War and Slavery in Sudan. University of Pennsylvania Press. pp. 129. ISBN 0-8122-1762-4.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0