עוזי קלדור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוזי קלדור
מקום מגורים ישראל ישראלישראל
עיסוק כימאי
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ישעיה שביט
מוסדות אוניברסיטת תל אביב
תרומות עיקריות
חקר תאורטי של אטומים על-כבדים

עוזי קלדור (נולד ב-1939) הוא כימאי תאורטי ישראלי ופרופסור אמריטוס בבית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה

קלדור נולד בתל אביב, בן ליהודית ואברהם קליך[1].

בשנת 1962 השלים את לימודיו לתואר שני בכימיה, בהנחיית יהושע יורטנר, בתקופתו כמרצה באוניברסיטה העברית. בשנת 1966 הגיש את עבודת הדוקטורט בכימיה תאורטית, שנעשתה בהנחיית פרופ' ישעיה שביט (אנ') בטכניון. כותרתה הייתה: "חישובי LCAO-SCF עבור מולקולות קטנות".

בשנת 1966 יצא קלדור לארצות הברית ושהה כעמית בתר-דוקטורי באוניברסיטת סטנפורד משך כשנתיים. עם חזרתו לישראל בשנת 1968 התמנה למרצה באוניברסיטת תל אביב, וכשנה לאחר מכן קודם לדרגת מרצה בכיר.

בשנת 1973 מונה קלדור לפרופסור חבר, ובשנת 1976 החל לכהן כראש בית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר. הוא כיהן בתפקיד עד לשנת 1980, אז גם קיבל מינוי כפרופסור מן המניין. בשנות ה-70 שימש במקביל כמרצה בשלוש אוניברסיטאות נוספות בישראל: אוניברסיטת בר-אילן, מכון ויצמן למדע ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

בשנות ה-90 שימש קלדור כראש התוכנית החד-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן, ובשנים 19952009 הופקד על הקתדרה לכימיה קוונטית על שם אמריקו-לטאי. היה חבר המועצה להשכלה גבוהה משך כחצי עשור וכיהן כמנהל המדעי של מרכז החישובים באוניברסיטת תל אביב.

ב-2007 יצא לגמלאות, אך המשיך לעסוק במחקר פעיל גם שנים רבות לאחר מכן. אחד מתלמידיו לתואר שני בעבר הוא הכימאי הישראלי-אמריקאי שאול מוקמל (אנ').

מחקר

מחקרו של קלדור עוסק בפיתוח שיטות בכימיה קוונטית יחסותית, המתאימות לחישובים מדויקים ופרדיקטיביים של תכונות אטומים כבדים ועל-כבדים ומולקולות הכוללות אטומים כאלה. הדיוק המבוקש דורש טיפול ברמה גבוהה באפקטים יחסותיים ובאלקטרודינמיקה קוונטית, והכללת הקורלציה האלקטרונית עד סדר גבוה.

קבוצתו של קלדור פיתחה יישומי תוכנה שיושמו לחישוב תכונות של אטומים על-כבדים (שמספרם האטומי קטן מ-122), ואשר ניבאו את תכונותיהם, החורגות באופן משמעותי ממה שניתן לצפות מהמשכה אנליטית של הטבלה המחזורית. זאת, לאור הקונפיגורציה האלקטרונית של מצב היסוד, אשר שונה במקרים רבים מזו של ההומולוגים הקלים יותר, מה שמביא להיווצרותה של כימיה אחרת, בניגוד למצופה. בין היתר חזה קלדור כי יסוד מספר 118, שלימים יוצר במעבדה וכונה אוגאנסון, יהיה בעל זיקה אלקטרונית חיובית, מה שהתברר כנכון.

ברבות השנים קלדור שימש כמדען אורח במספר אוניברסיטאות בארצות הברית ובצרפת, וישב בוועדים המנהלים של כתבי עת מדעיים אחדים. כמו כן, נמנה עם חברי החברה האמריקאית לפיזיקה, החברה האמריקאית לכימיה והחברה הישראלית לכימיה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ברכות לקבלת תואר פרופסור, באתר מעריב, ‏20 באפריל 1973
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0