עורך פטנטים
עורך פטנטים (מכונה גם עו"פ) הוא אדם בעל הסמכה משפטית וטכנולוגית המאפשרת לו לסייע לאנשים לרשום זכויות קניין רוחניות, ובראשם פטנטים. לרוב, עורך הפטנטים נדרש לרישיון ייחודי המבטיח כי יש לו את הידע והמומחיות הנדרשים לשרת את לקוחותיו.
בישראל, חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 מסדיר את מקצוע עריכת הפטנטים מבחינה חוקית. נכון לשנת 2011 רשומים בישראל כ-450 עורכי פטנטים.
עיסוק בעריכת פטנטים מותנה בקבלת רישיון המתיר זאת מרשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. לפי סעיף 142 לחוק התנאים לקבלת הרישיון מותנים בקבלת תואר מדעי או הנדסי ממוסד להשכלה גבוהה, התמחות בת שנתיים במשרד עורך פטנטים העוסק במקצועו שלוש שנים לפחות, ברשות הפטנטים או במחלקת פטנטים של מפעל תעשייתי, עמידה במבחני הרישוי של רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, תשלום אגרה, תושבות ישראלית. התנאי האחרון מבהיר שרק עו"פ ישראלי יכול לעסוק במקצוע בישראל.
בניגוד לעורכי הדין, אשר מיוצגים על פי חוק באמצעות לשכת עורכי הדין, עורכי הפטנטים אינם חייבים להיות חברים בלשכה כלשהי. עם זאת, קיימים ארגונים שהחברות בהם היא וולנטרית, דוגמת אגודת עורכי הפטנטים.
ממציא ישראלי אינו חייב בשימוש בשירותיו של עורך פטנטים בעת הגשת פטנט בישראל.
סמכויותיו ותפקידיו
לפי סעיף 154 לחוק הפטנטים עורך פטנטים רשאי לייצג צד בפני רשם הפטנטים ולפי סעיף 155 לחוק הוא רשאי לייצג גם בהליכים בבית משפט בכל הנוגע להמצאה או לפטנט כל עוד הייצוג אינו נוגע בנקודה משפטית וכאשר עורך דינו של הצד המיוצג נוכח במקום. על פי החוק הישראלי, עורך דין יכול לתת שירותים משפטיים של עריכת פטנטים. עם זאת, בפועל, מרבית עורכי הדין אינם עוסקים בעריכת פטנטים לאור הצורך במומחיות טכנולוגית[1].
עבודתו היומיומית של עורך הפטנטים עוסקת בייצוג ממציאים המבקשים מונופול על ניצול המצאתם (קרי פטנט) בפני רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר וכן עוזר בהגשה של בקשות לרשויות פטנטים זרות. במסגרת עבודה זו, העו"פ עורך את המידע (נקרא גם ספר לבן) שמגיש לו הממציא בפורמט המקובל לבקשות פטנט וכותב בסוף הבקשה את תביעותיו (כך מקובל לקרוא לדרישות הממציא להגנה אותה הוא מבקש על המצאתו).
בחינות הרישוי
בחינות הרישוי מורכבות ממבחן בכתב וממבחן בעל פה. המבחן בעל פה מתקיים לאחר כשבועיים מהמבחן בכתב הנערך אחת לכחצי שנה. נכון להיום, רשות הפטנטים המדגמים וסימני המסחר מחזיקה במאגר בחינות בכתב הפתוח לעיון הציבור, אך לא במאגר בחינות בעל פה הנחשבות כקשות יותר ופחות עקביות בתכניהן.
נבחן בבחינה בכתב זכאי לבחור טופס בחינה התואם את תחום התמחותו, למשל מכניקה, ביולוגיה או כימיה. הבחינה בעל פה מצריכה הבעת בקיאות בדיני הקניין הרוחני לרבות מדגמים, סימני מסחר וזכויות יוצרים, כמו גם היכרות עם דיני הקניין הרוחני מחוץ לישראל.
על פי החוק, בחינות הרישוי צריכות להיערך על ידי שניים או שלושה בוחנים, כאשר לא יותר מאחד מהם יהיה עורך פטנטים. לאחרונה, נשמעה ביקורת על כך שבפועל הבחינות בעל פה מורכבות מפאנל של בוחנים הכולל שני עורכי פטנטים ואף יותר והועלתה השאלה איזו השלכה, אם בכלל, יש לחריגה מסמכות זו[2].
עיסוק בעריכת פטנטים על ידי מי שאינו מוסמך כדין (בין אם באמצעות רישיון עריכת פטנטים, רישיון עריכת דין או כעובד ציבור ברשות הפטנטים) מהווה הסגת גבול במקצוע והוא בבחינת עבירה פלילית. רשות הפטנטים פרסמה אזהרה לציבור על פעילותם של מסיגי גבול כאלו[3], ורשם הפטנטים גילה דעתו כי זו תחילת הפעילות המשפטית כנגדם, במידה וימשיכו לפעול[4].
עורכי פטנטים מחוץ לישראל
מקצוע עריכת הפטנטים קיים במרבית מדינות העולם, ודינים שונים מסדירים את זכויותיו של עורך הפטנטים בכל מדינה. על פי רוב, רק עורך הפטנטים רשאי לייצג לקוחות בפני משרד הפטנטים המקומי. כיוון שכך, עורכי פטנטים נעזרים בעמיתים זרים כאשר הם נדרשים להגן על זכויות לקוחותיהם מחוץ למדינה בה הם מוסמכים. על פי רוב, וכמו המצב בישראל, עורכי פטנטים אינם נדרשים להשכלה משפטית פורמלית אלא להשכלה טכנולוגית. עם זאת, במדינות מסוימות, דוגמת ארצות הברית, ישנה הבחנה בין עורך פטנטים שאינו בעל תואר משפטי, והוא מכונה סוכן פטנטים (Patent Agent), ואילו עורך פטנטים בעל רישיון עריכת דין מכונה עורך-דין פטנטים (Patent Attorney). בישראל, אף שעורכי הפטנטים אינם נדרשים להיות בעלי רישיון עריכת דין, הם מכונים בלעז Patent Attorneys.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הסבר אודות מבחני הרישוי באתר רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
- פנקס עו"פ בישראל באתר רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
- רשימת עו"פ בישראל באתר רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
- מה בין עורך דין ועורך פטנטים?, מתוך בלוג "פיטפוטנטים".
הערות שוליים
- ^ ז. גלסברג, "מה בין עורך דין ועורך פטנטים?", 18.1.2011.
- ^ M. Factor, "Recent Israel Oral Exams Illegal and Candidates who Failed Should be Allowed to Resit", 8.8.2011 וכן ז. גלסברג, חשש: בחינות עורכי הפטנטים נערכו בחוסר סמכות ואין להן תוקף, 11.11.2011
- ^ ראו: אזהרה לציבור
- ^ נורית רוט, היזהרו ממאכערים שרושמים פטנטים - עלול להיגרם לכם נזק בלתי הפיך, באתר TheMarker, 26 באוגוסט 2010
