עזרא גולדין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עזרא גולדין

עזרא גולדין (בכתיב יידי: גאָלדין; לונה, 1868 תרכ"חריגה, 2 במאי 1915[1]) היה סופר ומשורר עברי.

נולד בעיר לונה שבמחוז הורדנה, בלארוס ליצחק. עד גיל עשר למד בעירו, ולאחר מכן נסע לוולקוביסק ללמוד אצל הרב אברהם פסח סג"ל. רב העיר אברהם שמואל דיסקין מחבר הספר "לבני בנימין" בחנו, והתרשם ממנו לטובה. כשהיה בן 12 עבר לביאליסטוק כדי ללמוד אצל צבי הירש שור, מחבר הספר "צבי וחמיד", שם שהה שנה. בשנת 1886 עבר לעיר ורשה, שם גרה אחותו, ושנה לאחר מכן כתב את ספר שיריו "שירי נוער".[2] בספר שירים מקוריים, וכן שירים מתורגמים מרוסית, ונושאיו ציוניים. גולדין הושפע משירת רוסיה.[3] בוורשה למד פולנית וגרמנית. במהרה עבר לכתוב ספרות פרוזה, וכתב סיפורים ביידיש ובעברית בעיתונות התקופה. ב-1893 עבר לעיר לודז', ועד סוף אותו עשור חיבר בה את עיקר יצירתו הסיפורית. בראשית המאה העשרים הפסיק לכתוב ספרות והחל לעבוד בטקסטיל. כמו כן נשא באותה תקופה נאומים באסיפות וכתב פילטונים לעיתון מלודז'.[4] עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, לפני הכיבוש הגרמני, ברח מלודז', ולאחר זמן התיישב בריגה, שם נפטר כעבור שנה.[1]

סיפוריו שראו אור כספרים הם: "שכול ואלמון" (1893), "אם ובת" (1893), "למקום תורה" (1894), "קרח מכאן ומכאן" (1896) ו"דמון יהודי" (1900).[5] ב-1896 ערך קובץ ספרותי בשם "הזמן" (ווארשא תרנ"ו), בהשתתפותם של סופרי הדור, בהם ביאליק, טשרניחובסקי וי"ל פרץ.[6]

לקריאה נוספת

  • סיפורים / עזרא גולדין (ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"א 1970; ההדיר יוסף אבן)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0