עז א-דין בן עבד א-סלאם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 566: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). אבו מוחמד עז א-דין עבד אל-עזיז בן עבד א-סלאם בן אבי אל-קאסם בן חסן א-סולמי א-שאפעיערבית: أبو محمد عز الدين عبد العزيز بن عبد السلام بن أبي القاسم بن حسن السُّلَمي الشافعي) אשר היה מוכנה גם "גדול החכמים"[1], היה אחד מאנשי הדת החשובים ביותר בהיסטוריה של האסלאם, ומפוסקי ההלכה החשובים ביותר באסכולה השאפעית. בנוסף להיות פוסק הלכה, היה אבן עבד אל-סלאם גם תאולוג[2].

ביוגרפיה

שנותיו הראשונות

עז א-דין אבן עבד א-סלאם נולד בדמשק, בשנת 1181. כבר בצעירותו קיבל חינוך בתחומים השונים של הסופיזם, תאולוגיה, פיקה ושריעה. אחד מהמורים אצלם הוא למד היה אבו אל-חסן א-שאד'לי, מייסד מסדר השאד'זליה.

מעצרו

בהיותו נותן דרשות באחד המסגדים בדמשק, הוא התריס ויצא בגלוי נגד המנהגים שהיו נהוגים בקרב הדרשנים האחרים בתקופתו בדמשק, בין היתר הוא סירב ללבוש בגדים שחורים, וסירב לשאת ברכות ושבחים לאנשי השלטון. כתוצאה מכך הוא נכלא, ולאחר שחרור הוא עזב את דמשק והגר לקהיר[3].

במצרים

במצרים, זכה בן עבד א-סלאם למעמד גבוה מאוד, ואף מונה לתפקיד שופט ופוסק הלכה רשמי. בהמשך חייו הוא פרש מתפקידו כשופט והחל לעסוק בהוראת ההלכה האסלאמית על פי האסכולה השאפעית. ישנם היסטוריונים הגורסים כי הוא היה בין הראשונים שלימדו את תחום פרשנות הקוראן במצרים, ויש כאלה שאף טוענים שהוא היה הראשון[4].

פטירה

עז א-דין עבד א-סלאם נפטר בקהיר בשנת 1262[5].

תלמידיו

בין תלמידיו הבולטים של עז א-דין בן עבד א-סלאם היו: אבראהים בן אל-עז בן עבד א-סלאם, עבד א-לטיף בן אל-עז בן עבד א-סלאם, אבן דקיק אל-עיד, אבו שאמה אל-מקדסי, עבד א-רחמאן בן אבראהים אל-פזארי, שהאב א-דין אל-קראפי.

כתביו

עז א-דין עבד א-סלאם כתב טקסטים רבים בנושאים שונים במהלך חייו, ביניהם הכותרים שלהלן:

  • "תפסיר אל-עז בן עבד א-סלאם" (בערבית: تفسير العز بن عبد السلام): ספר העוסק פרשנות של הקוראן.
  • "קיצור צחיח מוסלם" (مختصر صحيح مسلم)
  • "ההבדל בין האסלאם והאמונה" (الفرق بين الإسلام والإيمان): ספר העוסק בתאולוגיה.
  • "מקאסד א-צלאת" (مقاصد الصلاة): טקסט העוסק בהלכות הצלאה.
  • "מקאסד א-צום" (مقاصد الصوم): טקסט העוסק בהלכות הצום באסלאם.
  • מנאסכ אל-חג' (مناسك الحج): טקסט העוסק בחג'.
  • "אל-קוואעד אל-כּברא" (القواعد الكبرى): טקסט בנושא שורשי ההלכה באסלאם.
  • "מסאאל א-טריקה פי עלם אל-חקיקה" (مسائل الطريقة في علم الحقيقة): טקסט העוסק בסופיות.

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0