עטרות (אפרים)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עטרות שבנחלת שבט אפרים מוזכרת פעם אחת בתנ"ך, בספר יהושע, בתיאור הגבול הצפון מזרחי של נחלת שבט אפרים.

בתנ"ך

על פי המסופר בספר יהושע, היא נמצאה בגבול שבט אפרים:

וַנסב הגבול מזרחה תאנת שִׁלֹה ועבר אותו ממזרח ינוחה. וירד מינוחה עֲטָרוֹת ונערתה ופגע ביריחו וירד הירדן

זיהוי

אלברכט אלט זיהה את עטרות של נחלת שבט אפרים בחירבת אל-עוג'ה אל-פֿוקה (תל אטרוני) הנמצאת 11 ק"מ צפונית-מערבית ליריחו. זיהוי זה נחשב לדרומי מדי ועל כן שינה אלט את זיהויו לתל שייח א-דיב שמדרום לסרטבה, כ-13 ק"מ ממזרח לשילה. לזיהוי חדש זה הצטרף גם קרל אליגר. לעומת זאת, נלסון גליק הציע לזהות את עטרות בתל אל-מזר שמקומו בחלקו התחתון של ואדי אל-פארעה, על הדרך הראשית משכם למעברות הירדן בסמיכות לאדם. בשני האתרים הללו נמצאו ממצאים ארכאולוגיים מהתקופה הישראלית התואמים קיום יישוב בתקופת כתיבת ספר יהושע[1].

זכריה קלאי כותב, שאם גבולות נחלת שבט אפרים ביהושע פרק ט"ז חופפים לנחלת שבט אפרים כמתואר ברשימת ערי הלויים ביהושע כא, יש להעדיף את הזיהוי הצפוני יותר של גליק, בתל אל-מזר, שכן עטרות הוא היישוב הצפוני ביותר בנחלת אפרים. אם, לעומת זאת, גורסים שהגבולות בפרק ט"ז מצומצמים מאלו המשתמעים מרשימת ערי הלויים, יש להעדיף את הזיהוי בתל שייח א-דיב[1].

בעת הקמת היישוב חמרה, במעלה נחל פרעה, שבעה קילומטרים צפונית מערבית מתל אל-מזר, כונה היישוב גם עטרות[2] ו"עטרה"[3], כשם עטרות של נחלת שבט אפרים.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 זכריה קלאי, עטרות, אנציקלופדיה מקראית, כרך ו', עמ' 165-166
  2. ^ החלה פריצת 7.5 קילומטר כביש לעמק הירדן, דבר, 24 בנובמבר 1972
  3. ^ מקורות משקיעה מיליוני ל"י בפיתוח מפעלי מים, דבר, 13 בדצמבר 1971
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0