אדם זרטל

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדם זרטל
Adam Zertal.jpg
תאריך לידה 3 בדצמבר 1936
תאריך פטירה 18 באוקטובר 2015
ענף מדעי ארכאולוגיה
ארצות מגורים ישראל
תרומות עיקריות
חפירות בהר עיבל, סקר הר מנשה ואל-אחוואט
אדם זרטל מימין בביקור בחפירות בתל אסור אוקטובר 2010
מראה פנימי של הנוראגה בארוביו
קברו של אדם זרטל בבית הקברות בעין שמר

אדם זֶרטָל ( 3 בדצמבר 1936 - 18 באוקטובר 2015) היה ארכאולוג, פרופסור לארכאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה, מרצה במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, והוביל במשך שנים רבות את סקר הר מנשה. התפרסם בציבור הרחב בעקבות גילוי מזבח הר עיבל. בנוסף גילה זרטל והגדיר אתרי כף רגל בבקעת הירדן.

תולדותיו

זרטל הוא בן קיבוץ עין שמר, בנו של משה (מְיֶיטֶק) זרטל (זילברטל), ממנהיגי "השומר הצעיר" בוורשה ובארץ ישראל, מבקר ספרות, עיתונאי ועורך.

למד כלכלה וחקלאות מטעם הקיבוץ, ומילא בו תפקידים מרכזיים. השתתף בשיחות העדות, לאחר מלחמת ששת הימים, שכונסו בקובץ "שיח לוחמים". לפני מלחמת יום הכיפורים שהה בשליחות באפריקה, חזר לישראל וסייע בניהול צליחת תעלת סואץ במבצע אבירי לב. נפצע כקצין הנדסה בכיר על הגשרים. פציעתו הייתה קשה והוא שהה כשנה בבית חולים. לאחר שחרורו מבית החולים סיים את הדוקטורט בבית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל אביב. עבודתו הייתה בנושא "ההתנחלות הישראלית בהר מנשה", בהדרכת הפרופסורים משה כוכבי ונדב נאמן והיא אושרה בשנת 1987.

ערך שני סקרים ארכאולוגים: בהר מנשה ובהר אפרים. הוא חפר בלכיש, בח'ירבת אל-חמאם בשומרון, בתל אסור ובאל-אחוואט שבנחל עירון.

אחותו הצעירה היא הסופרת והחוקרת עדית זרטל.

בנו אמרי זרטל הוא מעצב גרפי ומעצב עטיפות ספרים.

בשנת 2008 יצא לכבודו הספר "בהר ובשפלה", הוצאת אריאל. הספר בפורמט אלבומי כולל מאמרים ומחקרים על ארץ ישראל, והוא יצא לכבוד 30 שנה לסקר הר מנשה.[1]

מזבח הר עיבל - מזבח יהושע

זרטל התפרסם בציבור הרחב בעקבות חפירת האתר בהר עיבל, בו זיהה את המזבח יהודי שהוקם עם הכניסה לארץ כנען. על פי פרשנותו, זהו המזבח סביבו נערך טקס הברית המוזכר בספר יהושע ולכן הוא כינה את המזבח הזה - מזבח יהושע. הצעתו היא שהר עיבל הוא אכן הר הקללה, אלא שהר הברכה הוא הר כביר שממזרח לו, ולא הר גריזים של היום, בו יושבים השומרונים. את קורות התגלית והתייחסות הממסד האקדמי אליו סיכם זרטל בספרו "עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל".

ביקורת

גילוייו לגבי מזבח יהושע זכתה להתנגדות מצד מספר ארכאולוגים, עקב כך שממצאיו הפריכו לחלוטין את הנחות היסוד של מכחישי המקרא הכפרניות שהיו מקובלות בעולם המדע. ואילו ארכאולוגים אחרים פשוט התעלמו מתגליתו זו.

לדעת אותם חוקרים, המסקנות מהחפירה בהר עיבל מרחיקות לכת, בקשר להוכחת ראשית עם ישראל ובקשר לאמיתות תורה מן השמים. אחר שהוכח שעמד מזבח עולה בהר עיבל ונערך בו "טקס היסוד" האמור בספר יהושע, הדבר מוכיח את המסורת בספר דברים ובספר יהושע, ומעיד על גיבוש לאומי ודתי של שבטי ישראל סביב התורה וקיומה מיד עם תחילת ההתנחלות, כמתואר בחומש ובספר יהושע. זוהי עדות ארכאולוגית לראשית ישראל בכלל, ולאמינות המקרא כמקור היסטורי בפרט. לדברי זרטל, מאז פרסום הדו"ח המפורט והמאמרים אודות החפירה והסקר – "ירדה שתיקה על עולם המחקר".


כך, למשל, ראה ישראל פינקלשטיין באתר לא יותר מאשר שרידים של מגדל שמירה קדום. מאידך, גם תומכי גישתו העלו טענות כנגדו, בהקשר אחר. זרטל "הזיז" את הר גריזים ממקומו הנוכחי הידוע, להר כביר הסמוך, משום שלדעתו כתוב במקרא שבני ישראל בהנהגת יהושע ראו מהר עיבל את הר גריזים, דבר בלתי אפשרי גאוגרפית ממקום המזבח. זאב ח' ארליך סבור, כי אין כל צורך "להזיז" את הר גריזים ממקומו, כפי שזרטל עושה. עיון בפסוקי ספר יהושע יראה כי לא אמור להיות כל קשר בין מיקומו של המזבח בהר עיבל לבין הר גריזים. קשר העין בין ההרים הללו היה רק בעת הקראת הברכות והקללות, שכאמור, לא היו בהכרח באזור המזבח, אלא באזור אחר בהר, הצופה על הר גריזים. .[2]

אתר "אל-אחוואט" וההשערות סביבו

זרטל ערך במשך יותר משלושים שנה את סקר הר מנשה. בין השאר הגיע זרטל לאתר הנקרא בפי תושבי נחל עירון בשם אל-אחוואט, שמובנו "הקירות", "החומות", או "החצרות" בעגה מקומית.

לדעת זרטל מדובר בחרושת הגויים, האתר המקראי המוכר לנו מספר שופטים בקשר למלחמת ברק בן אבינועם בסיסרא, שר הצבא של יבין מלך כנען אשר מלך בחצור (שופטים, פרקים ד' וה'). במקום נמצאו מבנים קטנים וחומה רחבה יחסית לאתר כה גדול. האתר היה מיושב רק כ-50 שנה. תושביו הירבו באכילת דגים.[3] החומה אינה ישרה ובנויה גלים גלים. לאתר אין מקבילות בארץ, מלבד ארבעה אתרים קטנים דומים ליד כרם מהר"ל. בחפירות באתר השתתפו גם קבוצות מאוניברסיטת קליארי בסרדיניה,[4] והסתבר כי כ-7,000 אתרים דומים המכונים נוראגיםסרדו עתיקה - "ערימת אבנים") נמצאו באי סרדיניה שבאיטליה. המבנים נראים כערימות אבנים בעלות כיפות שטוחות, והחוקרים משערים כי היו אלה מקומות מגורים של משפחה אחת או יחידת לוחמים. גם בסרדיניה נמצאו מבני-כיפות כמו באתר "אל-אחוואט" וכן מסדרונות צרים אל חדרי המגורים.

אדם זרטל הוסיף בנושא זה:

"כבר אולברייט העלה את ההשערה שגויי הים ישבו באזורים של צפון השרון, ובראשם עמד הגנרל סיסרא. הקשר של סיסרא לגויי הים נזכר על ידי חוקרים רבים, ואנו סבורים כי אפשר – על פי דמיון השם - שמוצאו מהעיר סאסארי, העיר השנייה בגדלה בסרדיניה. הדבר מקרב אותנו להסבר חדש לקרב בין הכנענים לישראלים, הנזכר בשופטים ד-ה (שירת דבורה). האפשרות שבראש הקואליציה עמד מצביא שרדני (השבט מסרדיניה) הועלתה כבר בעבר, ובחינה גאוגרפית-פוליטית של הקרב מורה כי תמציתו הייתה השליטה בעמק יזרעאל, צומת דרכים וחוליית הקשר בין השומרון לגליל, שני המוקדים של ההתנחלות הישראלית בתחילת תקופת הברזל."[5]

תמיכה בהשערה מובאת גם במאמרו של אריה בורנשטיין מאוניברסיטת בר-אילן. מקור שמו של סיסרא היה מהמילה "סרא" בסרדינית עתיקה = קצין, והוא נקרא על ידי יבין להלחם בישראל, שכן יהושע חיסל את הכוח הצבאי הכנעני בחצור.[6]

זאב ארליך מוסיף תמיכה להשערה משמות האתרים. אתרים רבים בסרדיניה מתחילים באותיות: "סא", "סי", "סיסי". יעל אשת חבר הקיני מגישה לסיסרא "ספל אדירים". ובשירת דבורה נכתב: " שריד לאדירים עם" (פרק ה' כ"ה). ייתכן כי זהו רמז לגויי הים מסרדיניה בני ה"שרדנה".

כתביו

ספרים

מאמרים

ראו גם

קישורים חיצוניים

ראיונות וכתבות:

הערות שוליים

  1. בהר ובשפלה ובערבה בהוצאת אריאל
  2. זאב ח' ארליך, האמנם 'מזבח-עיבל'?, מקור ראשון ט"ו באלול תשס"ו, הובא באתר ישיבת הר עציון
  3. דבר שמעיד על מוצאם, שכן האתר אינו שוכן על שפת הים
  4. אדם זרטל - בראשית ישראל - עם נולד - עמותה סקר שומרון ומזבח הר עיבל
  5. אתר עם נולד
  6. דרך הים, "אבן העזר", אפק