עיר אידיאלית
עיר אידיאלית הוא מושג בתכנון ערים העוסק בערים המציגות שלמות אדריכלית חברתית ופונקציונלית.
מושג
האופי ה"אידיאלי" של עיר כזו בא לידי ביטוי באיכויות המוסריות, הרוחניות המשפטיות והאזרחיות של החברה, שנובעות בין היתר מהתכנון העירוני הפיזי, המבנים העירוניים, פריסת הרחובות וכדומה. ערים אידיאליות מבוססות לרוב על רשתות או דפוסים גאומטריים אחרים האמורים לייצג שלמות. העיר האידיאלית היא לעיתים קרובות ניסיון לפרוס אידיאלים אוטופיים ברמה המקומית של תצורה עירונית ומרחב מחיה ונוחות במקום ברמת התרבות או הציוויליזציה של האוטופיות הקלאסיות כמו אוטופיה של תומאס מור.
היסטוריה
ניסיונות לפתח עיר אידיאליות מופיעים כבר מהמחצית השנייה של המאה החמש עשרה בתקופת הרנסאנס. אך גם קודם לכן הופיע הרעיון, דוגמה לכך היא המדינה של אפלטון, המציגה היא חקירה פילוסופית של המושג העיר האידיאלית. האצולה של הרנסאנס, שחיפשה לחקות את תכונותיה של התרבות הקלאסית, ביקשה לבנות ערים אידיאליות כאלה הן במציאות או באופן רעיוני.
בתקופה הנאו-קלאסית במאה ה-18, האדריכלים והוגי הדעות ביקשו ליצור מודל של העיר האידיאלית המבוססת על עקרונות הרמוניה, סימטריה וסדר. האדריכלות בתקופה זו שאבה השראה מרומא ויוון העתיקות ושמה דגש על פרופורציות מושלמות ועל תכנון עירוני היררכי ומאורגן היטב, עיירות מימי הביניים עם סמטאותיהן המפותלות והבלתי נוחות נתפסות כצורה מנוונת של העיר העתיקה. שני אדריכלים מרכזיים שפעלו בתקופה זו הם אטיין-לואי בול וקלוד-ניקולא לדו. בעוד שלדו הוציא לפועל במידה מסוימת את תוכניותיו במפעלי המלח המלכותיים בארק-א-סנאן שהיו אמורים להיות חלק מעיר אידיאלית גדולה בשם שו, בול עסק רק ברעיונות תאורטיים אך נחשב למבשר האוטפיזם שיבוא אחריו.
הגישה המודרניסטית לתכנון עירוני במאה ה-20 הדגישה פונקציונליות, חדשנות ושימוש בטכנולוגיה לקידום איכות החיים העירונית. אחד מהאדריכלים המרכזיים שעסקו ברעיונות של עיר אידיאלית היה לה קורבוזיה.
לה קורבוזיה פיתח את רעיון העיר הקורנת מודל עירוני שהתבסס על גורדי שחקים המוקפים באזורים ירוקים פתוחים, הפרדה מוחלטת בין אזורים תעשייתיים, מסחריים ומגורים, ושימוש בתחבורה מודרנית ודרכים רחבות. מטרתו הייתה ליצור עיר פונקציונלית ויעילה, שבה כל אדם יוכל לחיות בתנאים אופטימליים תוך ניצול מיטבי של שטח וזרימה אווירית. גם תוכנית וואזן של לה קורבוזיה מבוססת על עקרונות אורבניים אוטופיים.
דוגמה נוספת לפרשנות המודרנית של העיר האידיאלית נמצאת בתוכניתו של האדריכל ומתכנן הערים טוני גרנייה, העיר התעשייתית. מודל עירוני חדשני לאותה עת שקרא להפרדת אזורים עירוניים בהתאם לשימושם ולתכנון מודרני שמבוסס על נוחות ויעילות. גם ברודאייקר סיטי של פרנק לויד רייט מייצג תפיסה מודרניסטית של העיר האידיאלית.
הקיבוצים
צורת ההתיישבות הקיבוצית בארץ ישראל מתוארת לעיתים קרובות כרעיון אוטופי אידיאלי. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בהיבטים החברתיים הסוציאליים, אך גם בתפיסות ארכיטקטוניות מרחביות כמו מגורים משותפים, חדרי אוכל מרכזיים ותכנון פונקציונלי[1]. גם העיסוק בחקלאות כאידיאל נתפסה כמייצגת של החברה המשולמת.
מושב העובדים נהלל העקרונות האידיאלים באים לידי ביטוי גם בצורה פיזית מרחבית, המושב נבנה בצורת עיגול, על פי תוכניתו של האדריכל ריכרד קאופמן. התוכנית שיקפה בעיקר את הרצון להקים מושב שיושתת על עקרונות השוויון. בצורה זו מרחק כל משק מן המרכז שווה וניתן לחלק את החלקות כך שגודלן יהיה שווה גם כן. בטבעת החיצונית של העיגול הוכשרו החלקות החקלאיות, צריפיהם של החקלאים נבנו בטבעת הקרובה לחלקות אלו ובחלק הפנימי של המעגל נבנו מוסדות הציבור.
דוגמאות נוספות
דוגמה לעיר אידיאלית היא התוכנית לעיר ספורזינדה שתוכננה על ידי אדריכל הרנסאנס פילארטה (אנ'), העיר מתוארת בפירוט רב בספרו Trattato di architettura אך מעולם לא נבנתה. העיר תחומה בתוך כוכב בעל שמונה קצוות התחום בתוך חפיר עגול. הצורה הרדיאלית והנקודת ציון במרכזו נועדו לייצג שוויון ואחווה, בעוד שהחפיר המעוגל נועד לספק הגנה וביטחון.
הערים פלמנובה וניקוסיה, שהמבצרים הוונציאניים שלהן נבנו בשנות ה-1590 על ידי הרפובליקה של ונציה, נחשבות לדוגמאות מעשיות למושג העיר האידיאלית.[3] דוגמה בולטת נוספת היא זמושץ' במזרח פולין, שנוסדה בסוף המאה ה-16 ותוכננה על ידי האדריכל האיטלקי ברנרדו מורנדו.
הקצין הבריטי ג'יימס אוגלתורפ שהקים את פרובינציית ג'ורג'יה שילב את המושגים הקלאסיים והרנסאנסים של העיר האידיאלית עם אידיאלים חדשים של נאורות, תכנון מדעי, הרמוניה בעיצוב ושוויון חברתי בתוכניתו למחוז ג'ורג'יה. תוכנית אוגלתורפ לעיר סוואנה, זכתה לשבחים רבים.
ניו לנארק וניו הרמוני של התעשיין הוולשי רוברט אוון הן דוגמאות לעיירות אוטופיות ואידיאליות בתחילת המאה ה-19.
דוגמאות של סוף המאה התשע-עשרה לעיר האידיאלית כוללות את תוכנית עיר גנים של אבנעזר הווארד, שהתממשה במקומות שונים, לדוגמה ולווין גרדן סיטי באנגליה. גם העיר פאונדברי בדורסט שנבנה על פי החזון האדריכלי של צ'ארלס השלישי היא בין הדוגמאות העדכניות ביותר לתכנון עיר אידיאלי, אם כי היא מחזיקה בקווי דמיון לעקרונות העירוניות חדשה.
העיר הסוציאלית נובה חוטה שנבנתה בהרפובליקה העממית הפולנית הקומוניסטית של שנות ה-50, כיום חלק מקרקוב, משמשת דוגמה בלתי גמורה לעיר אידיאלית אוטופית, והיא עדיין אחת מהערים הריאל הסוציאליסטיים המתוכננים הגדולים ביותר שנבנו אי פעם ואחת הדוגמאות המפורסמות ביותר של הנדסה חברתית מכוונת בעולם כולו.[4] היררכיית הרחוב, הפריסה והפאר של חלק מהבניינים דומים לפריז או ללונדון.[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ איל אמיר, ארכיטקטורה ואוטופיה בקיבוץ, תיאוריה וביקורת 43, 2014
- ↑ Centre, UNESCO World Heritage. "The city of Bergamo - UNESCO World Heritage Centre". whc.unesco.org (באנגלית). נבדק ב-2017-11-02.
- ↑ Cosmescu, Dragos. "Nicosia". fortified-places.com. נבדק ב-18 ביולי 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Nowa Huta – Krakow". www.inyourpocket.com. נבדק ב-14 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Trappman, V.; Trappmann, Vera (7 במאי 2013). Fallen heroes in global capitalism: Workers and the Restructuring of the Polish Steel Industry. Springer. ISBN 9781137303653. נבדק ב-14 במאי 2017 – via Google Books.
{{cite book}}: (עזרה)
עיר אידיאלית40759759Q1656724