עיתונות יהודית בתוניסיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
העמוד הראשי של העיתון La Semiane Juive

העיתונות היהודית בתוניסיה היא מן הענפות ביותר בצפון אפריקה לאורך המאה התשע עשרה והמאה העשרים. היא מסמלת ולו חלקיק בתרבות העשירה ובפריחתה של החברה היהודית בצפון אפריקה.

העיתונות היהודית בצפון אפריקה

התעניינותם של יהודי המגרב בעיתונות הייתה קיימת עוד מן המאה הקודמת. עיתוני ההשכלה היהודית מן המזרח וממרכז אירופה הגיעו, באופן קבוע, מלוב במזרח ועד מרוקו במערב; "הצפירה", "המגיד", "המליץ", "האסיף", "היהודי" ועוד אחרים. יהודים מהמגרב שלחו מאמרים לעיתונים האלה בהם הציגו את בעיותיהם שונות בתחומים החברתיים, התרבותיים והכלכליים.[1]

התעוררות העיתונות והספרות בצפון אפריקה הייתה בעיקרה הודות לכניסתו של הדפוס אל המרחב הציבורי. במשך תקופה ארוכה שלחו הקהילות היהודית את חומרי הכתיבה שלהם אל בתי הדפוס, שבעיר הנמל האיטלקית, ליבורנו. בשנת 1516 ייסדו אב ובנו, גולים מפורטוגל, שהתיישבו בעיר פז במרוקו, את בית הדפוס הראשון בצפון אפריקה.[2][3]

העיתונות היהודית בתוניסיה

העיתונות היהודית בתוניסיה היא אחד מהביטויים העיקריים של התרבות היהודית של הקהילה היהודית בתוניסיה. העיתונות הזו יוצאת דופן בהיקפה ובמגוון דעותיה קריאה בעיתונים אלה פותחת בפנינו צוהר אל עולם של תרבות עשירה, ידע רחב ומחשבה מעמיקה בקרב בני הקהילה היהודית בתוניסיה, על כותביה וקוראיה, מסוף המאה ה-19 ועד לשנות השישים של המאה העשרים. בין השנים 1878 - 1967 יצאו לאור בתוניסיה 141 כתבי עת ועיתונים יהודיים; ארבעים ושמונה מתוכם כתובים בשפה הצרפתית.[4]

במחצית השנייה של המאה ה-18, הדפיס ישועה כהן טנוג'י, בביתו שבעיר תוניס, את החיבור העברי הראשון; ציוד ההדפסה ששימש אותו יובא מעיר הנמל איזמיר. כאשר הפכה תוניס לקולוניה צרפתית, בשנת 1881, קיבל הדפוס המקומי תנופה אדירה. בשנת 1880 קיבל ויטוריו פינזי, אשר שורשיו בליבורנו, אישור להקים את בית הדפוס הראשון בתוניס. בהמשך הוקמו בתי דפוס נוספים בערים שונות כמו סוס, ג'רבה וסוסא. את פירותיהם ניתן לראות בדמותן של כ - 141 הוצאות של עיתונים שהופצו בתוניסיה במהלך כמעט 100 שנים..[5][6]

העיתון הראשון שראה אור בתוניס היה בשנת 1878. היה זה השבועון של "אל עמאלה אלתונסיה" (ממחוז תוניסיה).[7] עיתון זה לא שרד זמן רב (2 גיליונות בלבד!) ולמעשה כלל לא הודפס בתוניס אלא בעיר הנמל ליבורנו. העיתון השני היה "אלמבושר" שנוסד בשנת 1884.[8]

העיתונים הראשונים שהופיעו בתוניסיה היו בשפה הערבית-יהודית; ערבית כתובה באותיות עבריות. בשנת 1905 הופיע העיתון הראשון בשפה הצרפתית, ובשנת 1913 הופיע העיתון הראשון בשפה העברית. העיתונים הללו היו מגוונים ביותר; חלקם היו בעלי אופי ספרותי ולעומתם אחרים היו בעלי אופי פוליטי, והיו אף כאלה בעלי אופי פיליטוני - היתולי.[9]


עיתונות בשפה הערבית-יהודית

64 עיתונים מתוך 141 העיתונים שראו אור בתוניסיה היו עיתונים בשפה הערבית -יהודית.[10][10]

עיתונים בשפה העברית

16 עיתונים בשפה העברית ראו אור בתוניסיה. למעט עיתון אחד בשם "העברי",העיתונים הללו יצאו לאור בעיר ג'רבה שעיקרם בעל אופי תורני או ציוני. התנופה האמיתי בתחום העיתונות בשפה העברית בתוניסיה התפתחה לאחר מלחמת העולם השנייה. הוכחה לכך היא העובדה כי עשרה מתוך שישה עשר העיתונים ראו אור לאחר המלחמה.[10]

עיתונים בשפה הצרפתית

בשנת 1905 יצא לאור העיתון הראשון בשפה הצרפתית מטעם כל ישראל חברים. מדובר היה בביטאון שאוכלוסיית היעד שלו היו המורים. בסך הכול יצאו לאור כ־48 עיתונים בשפה הצרפתית. עיתונים אלה כללו בתוכם 3 קבוצות עיקריות: עיתונים ציבוריים כללים- ששיקפו את המגמות העיקריות בחברה היהודית. בין העיתונים הללו היו העיתון "La Justice" ו "L'egalite". אלו עיתונים שנחשבו לאיכותיים הן בזכות תוכנן והן בזכות כותביהן. במקביל היו עיתונים שהביאו את חיי היום יום הפנים קהילתיים ולבסוף ביטאונים של מוסדות חינוך ובריאות.[10]

לקריאה נוספת

  • אלמליח, אברהם (תרץ), "חלוצי העיתונות היהודית במזרח ובצפון אפריקה", ממזרח ומערב חוברת י"ג- י"ח, עמ' 207
  • הטל, אברהם (תשם), "על הדפוס העברי במגרב", ממזרח וממערב עמ' 129-121
  • הטל, אברהם (תש"ם), "מצב חקר העיתונות היהודית של צפון אפריקה-המצוי והרצוי", יד לקורא י"ט, חוברת א-ב, עמ' 55-52
  • הטל, אברהם (1983), "העיתון היהודי הראשון במגרב L’Israelïte Algerian (אדזירי) 1970",  פעמים, עמ' 91-89.
  • הטל, אברהם (1989), "עיתונות יהודית בתוניסיה", קשר 5, עמ' 87
  • הטל, אברהם (1996), כתבי עת ועיתונים יהודיים בצפון אפריקה, אוניברסיטת תל אביב: מכון לחקר העיתונות היהודית
  • סעדון, חיים (התשס"ו), תוניסיה, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח של יד בן צבי והאוניברסיטה העברית.
  • פורת, דינה ומאור, מרדכי (עורכים) (2002), העיתונות היהודית בארץ ישראל נוכח השואה 1939–1945, ישראל: הוצאה לאור משרד הביטחון
  • שטרית, יוסף (תשנו), "התגבשותה של לשון העיתונות הערבית-יהודית בתוניס בסוף המאה הי"ט", מחקרים בלשון העברית ובלשונות היהודים, עמ' 523- 538

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הטל, אברהם, כתבי עת ועיתונים יהודיים בצפון אפריקה, 1996, עמ' 7-6
  2. ^ הירשברג, חיים. זאב, כרך 2, תולדות היהודים באפריקה הצפונית: התפוצה היהודית בארצות המגרב מימי קדם ועד זמננו, ירושלים: מוסד ביאליק, 1965, מימי הכיבושים העותמאניים ועד זמננו, עמ' 161,158
  3. ^ הטל, אברהם, על הדםוס העברי במגרב, ממזרח וממערב, תש"ם, עמ' 124-121
  4. ^ סעדון, חיים, תוניסיה, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח של יד בן צבי והאוניברסיטה העברית, 2015, עמ' 141
  5. ^ הירשברג, זאב. חיים, כרך 2, תולדות היהודים באפריקה הצפונית: התפוצה היהודית בארצות המגרב מימי קדם ועד זמננו, ירושלים: מוסד ביאליק, 1965, מימי הכיבושים העות'מניים ועד זמננו, עמ' 162,158
  6. ^ הטל, אברהם, על הדפוס העברי במגרב, ממזרח וממערב, תש"ם
  7. ^ סעדון, חיים, תוניסיה, 2015, עמ' 142
  8. ^ הטל, אברהם, כתבי עת ועיתונים יהודיים בצפון אפריקה, 1996, עמ' 6
  9. ^ הטל, אברהם, עיתונות יהודית בתוניסיה, קשר 5, 1989, עמ' 87
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 חיים, סעדון, תוניסיה, 2015, עמ' 142
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0