עמוס דגן
 | |
| עמוס דגן בקבלת דרגת סא"ל | |
| לידה |
15 באפריל 1933 י"ט בניסן ה'תרצ"ג חיפה, |
|---|---|
| פטירה |
9 באוגוסט 2022 (בגיל 89) י"ב באב ה'תשפ"ב רעננה |
| כינוי | דמבו |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל חיל הים |
| תקופת הפעילות | 1955–1975 (כ־20 שנה) |
| דרגה |
 סגן-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים | |
| תפקידים אזרחיים | |
| |
עמוס דגן-דמבו (15 באפריל 1933 – 9 באוגוסט 2022) היה מראשוני תחום המכ"ם בחיל הים, קצין בדרגת סגן אלוף וממפתחי מכ"ם הדגון. בשנת 1974 הוענק לו פרס ביטחון ישראל על פיתוח מכ"ם ה"דגון" בחברת אלתא.
דגן היה קצין חשמל ואלקטרוניקה במשחתות שנרכשו בבריטניה, חלק מהצוות שליווה את שיפוץ הצוללות הראשונות אח"י תנין ואח"י רהב לישראל.
ביוגרפיה
נולד בחיפה בשנת 1933 למשה וזינה דמבו. אח צעיר ליוסף דמבו ואח בוגר ליאיר דמבו. כשהיה בכיתה א' פרצה מלחמת העולם השנייה. אביו משה שהיה מהנדס אזרחי החל לעבוד עבור הצבא האנגלי בבניית מחנות ושדות תעופה במצרים ולאחר מכן בסרפנד ועקיר - היום צריפין ותל נוף. המשפחה עברה לגור ברחובות.
ב-1949 חזרה המשפחה לנווה שאנן שם סיים את לימודיו בבית הספר הריאלי. בגיל 14 הצטרף לגדנ"ע אז ארגון מחתרת השייך להגנה. הדביק כרוזים שקראו למרד באנגלים, שימש כקשר של ההגנה במהלך מלחמת העצמאות, כצופה על גג המשטרה וכמפעיל של סירנת אזעקה.
לאחר לימודי התיכון התקבל דמבו ללימודי הנדסת אלקטרוניקה בטכניון במסגרת העתודה האקדמית אותם סיים בהצטיינות.
שירות צבאי
בשנת 1955 התגייס לחיל הים. עבר קורס קצינים ונשלח לאנגליה כקצין חשמל ואלקטרוניקה במשחתת אח"י יפו.
בתפקיד זה השתתף באוקטובר 1956, במבצע קדש, בקרב שהביא לתפיסת האוניה המצרית איברהים אל אוול, שהוכנסה לשירות בחיל הים בשם אח"י חיפה.
בשנת 1958 רכש חיל הים את שתי הצוללות הראשונות של מדינת ישראל מהצי הבריטי. דגן-דמבו נשלח לשרת בבריטניה כקצין טכני המלווה את שיפוץ הצוללות "אח"י תנין" ו"אח"י רהב" לקראת העברתן לשירות פעיל בחיל הים. דוד בן-גוריון, שהיה אז ראש הממשלה ושר הביטחון, בחר אישית את השמות "תנין" ו"רהב" לשתי הצוללות, לפי שמות מפלצות ימיות הנזכרות בפסוק מספר ישעיהו: "עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי-עֹז, זְרוֹעַ ה'–עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם, דֹּרוֹת עוֹלָמִים; הֲלוֹא אַתְּ-הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב, מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין". לקראת היציאה לבריטניה עברת דמבו את שם משפחתו ל"דגן", על פי ההנחיות של דוד בן-גוריון.
דגן חזר לישראל ב-1960 להמשך שירות בחיל הים כמהנדס אלקטרוניקה. לאחר סדרת תפקידים בבסיסים, כמפקד בית ספר לאלקטרוניקה בבסיס ההדרכה כמהנדס פיתוח ברפא"ל, מונה לראש ענף אלקטרוניקה במחלקת ציוד בחיל הים.
אחרי מלחמת ששת הימים הטילה ממשלת צרפת אמברגו על מכירת ציוד לישראל. ממשלת ישראל החליטה לבנות ספינות טילים בישראל, חיל הים נערך לפיתוח ציוד בארץ במקום רכש צרפתי. כראש ענף אלקטרוניקה הוביל עמוס פיתוח של מערכות אלקטרוניות לספינות הטילים, המערכות שיזם את פיתוחן הוכיחו עצמן במהלך מלחמת יום הכיפורים, ולמרות עדיפות החימוש של הסורים והמצרים, הסטי"לים של חיל הים לא נפגעו כלל.
דגן היה מעורב בפיתוח מכ"ם "נפטון" במפעלי תומסון CSF (Thomson-CSF) בצרפת, שהותקן בספינות שנבנו בשרבורג. ויותר מכך בפיתוח מכ"ם דגון שיוצר על ידי חברת אלתא והותקן בכל ספינות הסער. על מעורבותו זו זכה עמוס דגן בשנת 1974 בפרס ביטחון ישראל.[1]
גלריה
עמוס דגן בתרגיל העברת אדם בים בקליטת המשחתות בבריטניה, 1955.
עמוס דגן בעת שיפוץ הצוללות הראשונות בבריטניה, 1958.
מסך השליטה והבקרה של מכ"ם ימי טיפוסי המותקן על גבי אוניות.
אנטנת מכ"ם דגון בראש תורן ספינה מדגם סער 4.
לאחר השחרור מהצבא
ב-1975, לאחר השחרור מצה"ל, נשלח דגן-דמבו לדרום אפריקה כנציג התעשייה האווירית. עם חזרתו ארצה התמנה לתפקיד ראש מנהל מחקר ופיתוח עד לצאתו לגמלאות ב־1999. מאז פרישתו עבד כיועץ לנמלי חיפה ואשדוד. עמוס התנדב במסגרת ארגון "צוות" והיה מזכיר סניף רעננה מ-1999 ועד לפטירתו ב-2022.
חיים אישיים
ב-1961 נשא לאישה את כרמלה לבית ארנרייך, מורה לתנ"ך, ספרות ודקדוק, ובהמשך עורכת לשונית ומתרגמת. לזוג נולדו שלושה ילדים: גילת - פסיכולוגית, יואב - מנכ"ל של סטארט אפ, ואורי - מנהל בתחום מערכות המידע.
ב-9 באוגוסט 2022 הלך עמוס דגן לעולמו בביתו ברעננה, ונקבר בבית העלמין כפר נחמן.
ראו גם
- מכ"ם, ספינות הסער, גנ"ק.
קישורים חיצוניים
- תרומתו של עמוס דגן לחיל הים - הקשר הרב דורי
- לוחמה אלקטרונית
- עמוס דגן ז"ל חברים שאינם בעמותת חיל הים.
ביאורים
הערות שוליים
- ^ שמועה בלתי מאושרת שבחירת השם "דגון" למכ"ם נעשתה עקב מעורבותו של עמוס דגן בפיתוח.
