בסיס תל נוף
 סמל בסיס חיל האוויר תל נוף | |||||||||||||||||||
 | |||||||||||||||||||
| תצלום הבסיס בשנת 1945. הצפון הוא בכיוון אופקי לצד שמאל, לאורך המסלול 36/18 שבמרכז התמונה. באזור השדות שבתחתית התמונה נמצא היום המושב בית אלעזרי | |||||||||||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||
| סוג השדה | צבאי | ||||||||||||||||||
| מפעיל |
 חיל האוויר הישראלי | ||||||||||||||||||
| עיר סמוכה | רחובות | ||||||||||||||||||
| קואורדינטות | 31°50′22″N 34°49′18″E / 31.83944°N 34.82167°E | ||||||||||||||||||
| גובה מעל פני הים | 59 מטר (193 רגל) | ||||||||||||||||||
| בסיס תל נוף, באתר גלובל סקיוריטי | |||||||||||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
|
(למפת השפלה רגילה)   תל נוף | |||||||||||||||||||
בסיס חיל־האוויר תֵּל נוֹף (בשמו הרשמי: בסיס חיל האוויר 8. בקיצור: בח"א 8) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי. מפקד הבסיס הוא קצין בדרגת תת-אלוף הכפוף ישירות למפקד חיל האוויר. באופן מסורתי מתמנה לתפקיד טייס קרב ולתפקיד סגנו מתמנה טייס מסוקים בדרגת אלוף-משנה. מפקד הבסיס המכהן הוא תת-אלוף עודד כהן.
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | בסיס טיסה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 17 באוגוסט 1948 – הווה (74 שנים) |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
חיל האוויר הישראלי |
| יחידות בת | טייסת 118 |
| דרגת המפקד |
 תת-אלוף |
| מפקד נוכחי | עודד כהן |
| מדינה | ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | ברנר |
| סוג יישוב | שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר |
(למפת השפלה רגילה) מחנה תל נוף | |
יחידות הבסיס
- טייסות קרב F-15A/B/C/D ("בז")
- טייסות מסוקים CH-53 סי סטאליון ("יסעור")
טייסת "איתן" - טייסת 210, ("הנשר הלבן")
מרכז ניסויי טיסה
יחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס 669 (כפופה לכנף 7)
יחידת הלוחמה אלקטרונית "עורבי השחקים"
טייסת הברון האדום
יחידת האחזקה האווירית 22 (כפופה ללהק ציוד).
.svg){kind=small}
בנוסף קיים בתוך הבסיס בית ספר תיכון מקבוצת אורט הקרוי בשם ״אורט תל נוף״ בית ספר מקצועי ללימוד מקצועות צבאיים של חיל האוויר.
היסטוריה
תקופת המנדט הבריטי
במהלך שנות ה-30, מרבית האדמות שעליהן הוקם הבסיס היו בבעלות ראובן שיינצויט (Schenzvit), סוחר קרקעות, איש עסקים וקבלן בניין. שיינצויט שיווק את הקרקעות באזור כאדמות עיר האמורה להיבנות במקום. לפרויקט קרא "תל נוף", על מנת שיזכיר את שמה של העיר תל אביב, שהחלה לשגשג באותה תקופה. שיינצויט, שהסתבך בפרשת רצח שהסעירה את היישוב באותם ימים, כלל לא תכנן להקים עיר על אדמות אלו אלא רק להרוויח ההון ממכירתן.
בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, הוקם שדה התעופה בעבור חיל האוויר הבריטי ונקרא באנגלית בשם "R.A.F Aqir", כשם הכפר הערבי עאקיר ששכן בסמוך לשדה עד למלחמת העצמאות. שדה עקיר הפך לבסיס התעופה הראשי של חיל האוויר המלכותי בארץ במלחמת העולם השנייה וגם לאחריה. בשדה הייתה גם יחידה של דאוני תובלה מסוג הורסה (Airspeed Horsa). טייסת מס' 621 עסקה גם בפטרולים אוויריים במשימות חיפוש אחר ספינות מעפילים (anti-immigrant patrols); שם הקוד לפטרולים אלו היה "Sunburn", וכל טיסת פטרול נמשכה יותר ל-12 שעות. טיסות הפטרול כיסו את שטחי מזרח הים התיכון, בין ארץ ישראל לבין מצרים וקפריסין[1]. בזמן מלחמת העולם השנייה שימש שדה התעופה עקיר לנחיתתם של כוחות של צבא ארצות הברית.
ב-28 בינואר 1946 ניסה ארגון האצ"ל לבצע פעולת תפיסה של נשק במחנה תל נוף. הלוחמים הגיעו למקום במשאית ובג'יפ המעוטרים בצבע ובסמלים של יחידת חימוש המחזיקה במחסן במחנה. הם לבשו מדי צבא בריטי ונכנסו למחנה בעזרת תעודות מזויפות. הם נגשו מיד למחסן ובאיומי אקדחים כפתו את הבריטים שהיו בו. מיד החלו להעמיס מאות כלי נשק על המשאית. זמן קצר לאחר הנסיגה, שקעה המשאית בבוץ ולא הייתה אפשרות לחלצה. כדי להימלט במהירות מהבריטים, נדחסו 17 הלוחמים לתוך הג'יפ ונמלטו בשלום[2].
במרץ 1948 הוציאו הבריטים את הבסיס למכירה במכרז[3], והוא נרכש על ידי דוד נוטמן בשם הקרן הקיימת[4]. באמצע מרץ 1948 פונה הבסיס, והתנהל קרב בין כוחות יהודיים לכוחות ערביים על השליטה בו[5] והבסיס עבר לשליטת "ההגנה".
מלחמת העצמאות
במלחמת העצמאות במבצע בלק החל מיום 12 במאי 1948 ("בלק 2") נחתו במקום מטוסי תובלה עם משלוחי נשק שהגיעו מצ'כוסלובקיה, ואשר בעזרתו נלחם צה"ל במלחמת העצמאות. בימי הרכבת האווירית הזו מצ'כוסלובקיה כונה שדה התעופה בשם "שדה עקרון".
ב-20 במאי 1948 נחת במקום מטוס תובלה מסוג "סקיימסטר" (Douglas C-54 Skymaster), "בלק-5" שבבטנו מטוס הקרב הראשון, אוויה S-199 מפורק, פצצות, כדורי תותח, חלקי חילוף וחמישה טייסי קרב שסיימו את הכשרתם בצ'כוסלובקיה בהם עזר ויצמן ומודי אלון[6]. מטוסי קרב נוספים הגיעו כשהם מפורקים, ואז החלה בבסיס מלאכת ההרכבה של ארבעת מטוסי הקרב הראשונים של חיל האוויר.
ב-29 במאי 1948 יצאה מתל נוף הטיסה המבצעית הראשונה של טייסת 101, טייסת מטוסי הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי, כאשר ארבעה מטוסי אוויה S-199 תקפו את הטור המצרי באזור ג'סר איסדוד (גשר אשדוד), הגשר ששמו כיום הוא גשר עד הלום.
פתיחת בסיס תל נוף
ב-17 באוגוסט 1948 נפתח תל נוף כבסיס חיל האוויר הישראלי בטקס חגיגי במעמד ראשי המדינה, הצבא וחיל האוויר. היה זה טקס חנוכה ראשון מסוגו של בסיס מבצעי בחיל האוויר. במסגרת ההכנות לטקס, עיצב מפקד הבסיס אלכס זילוני סמלים ודרגות לבסיס ולמשרתים בו. ברם, הסמלים והדרגות לא אומצו בסופו של דבר בחיל. יוצא דופן הוא הדגל שעוצב על ידי אדריכל הבסיס, שמואל רוזוב, ונרקם על ידי אשתו רבקה, אשר התנוסס בטקס ואומץ כדגלו הרשמי של חיל האוויר.
מלחמת יום הכיפורים
במלחמת יום הכיפורים פיקד על הבסיס אל"ם רן רונן (פקר). במהלך המלחמה פעלו בבסיס שבע טייסות טיסה: טייסת 119 ("העטלף") שהפעילה מטוסי F-4 פנטום; טייסת 115 ("הדרקון המעופף") וטייסת 116 ("הכנף המעופפת", לימים שונה שמה ל"מגיני הדרום") שהפעילו מטוסי A-4 סקייהוק; טייסת 118 ("דורסי הלילה") שהפעילה מסוקי CH-53 סי סטאליון; טייסת 114 ("טייסת הסופר פרלון", לימים שונה שמה ל"מובילי הלילה") שהפעילה מסוקי סופר פרלון; טייסת 124 ("החרב המתהפכת") שהפעילה מסוקי בל 205; וטייסת 103 ("הפילים") שהפעילה מטוסי נורד נוראטלס.
הגעת מטוסי ה-F-15
ביום שישי ה-10 בדצמבר 1976 נחתו בבסיס שלושת מטוסי ה-F-15 הראשונים של חיל האוויר הישראלי, ובכך הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם, מחוץ לארצות הברית, שברשותה מטוסי F-15. המטוסים נקלטו בטייסת 133 ("טייסת אבירי הזנב הכפול") שהוקמה כבר ב-1 ביוני 1976 לקראת קבלת המטוסים. בגלל איחור בנחיתת המטוסים התאחר טקס קבלתם, והסתיים בסמוך לכניסת השבת. עקב כך, חלק משרי הממשלה לא הספיקו לחזור לביתם לפני כניסת השבת. חילול השבת גרם למשבר ממשלתי, ובסופו של דבר להתמוטטות הקואליציה של ממשלת יצחק רבין הראשונה.
שנות ה-80 של המאה העשרים
בשנת 1982, עם פתיחת בסיס נבטים, הועברו אליו שתי טייסות ה-A-4 סקייהוק, טייסת 115 וטייסת 116.
ב-13 ביוני 1982 נפתחה בבסיס טייסת 106 ("טייסת הבז השנייה", כיום: "טייסת חוד החנית") עם הגעת מטוסי F-15 נוספים.
בעקבות תוכנית הקיצוצים בחיל האוויר, ומתוך מטרה לאחד תשתיות הועברה לבסיס ב-19 ביוני 1988 טייסת 201 ("האחת") מבסיס חצור.
העשור הראשון של המאה העשרים ואחת
בעקבות ההחלטה בשנת 2003 להוציא את מטוסי ה-F-4 פנטום משירות בחיל האוויר הישראלי עזבו את הבסיס שתי טייסות הפנטום - טייסת 119 ו-טייסת 201 (שתי הטייסות נפתחו לאחר מכן כטייסות F-16I בבסיס רמון).
סמלי הבסיס
גרסה זו, שימשה במשך שנים רבות באתר חיל האוויר, במדיות ופרסומים שונים, על אף שהיא שגויה ואינה תקנית[7].
הסמל הישן (הראשון) של בסיס חיל האוויר תל נוף בשנות החמישים.
מפקדי הבסיס
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אלכס זילוני | מאי 1948 - אוקטובר 1948 | |
| בנימין בונה (בוניסלבסקי) | אוקטובר 1948 - אוקטובר 1949 | |
| ויליאם כץ | אוקטובר 1949 - יוני 1950 | |
| אל"ם גדעון אלרום (גורדון) | יוני 1950 - פברואר 1951 | |
| אל"ם שלמה להט (לנדאו) | פברואר 1951 - אוקטובר 1951, פברואר 1957 - אוגוסט 1958 | |
| סא"ל יוסף (ג'ו) רענן | דצמבר 1955 - פברואר 1957 | |
| אל"ם אברהם יפה | אוגוסט 1958 - ספטמבר 1963 | |
| אל"ם מנחם בר | ספטמבר 1963 - מאי 1965 | |
| אל"ם ישעיהו גזית (שוורצמן) | מאי 1965 - מרץ 1967 | |
| אל"ם שמואל שפר (שטופר) | מרץ 1967 - יולי 1970 | מפקד הבסיס בזמן מלחמת ששת הימים |
| אל"ם דוד עברי | יולי 1970 - אפריל 1973 | לימים מפקד חיל האוויר וסגן הרמטכ"ל |
| אל"ם רן רונן (פקר) | אפריל 1973 - פברואר 1977 | פיקד על הבסיס בזמן מלחמת יום הכיפורים; במהלך פיקודו על הבסיס קודם לדרגת תא"ל |
| תא"ל עמוס עמיר | פברואר 1977 - ספטמבר 1979 | |
| תא"ל אביהו בן-נון | ספטמבר 1979 - פברואר 1982 | לימים מפקד חיל האוויר |
| תא"ל יפתח ספקטור | פברואר 1982 - אוקטובר 1984 | |
| תא"ל גיורא רום | אוקטובר 1984 - פברואר 1987 | |
| אל"ם אביאם סלע | פברואר 1987 - אפריל 1987 | נאלץ לפרוש מתפקידו עקב לחץ אמריקני בעקבות מעורבותו בפרשת פולארד |
| תא"ל צבי קנור | אפריל 1987 - יולי 1990 | |
| תא"ל בנימין צינקר | יולי 1990 - אוקטובר 1992 | |
| תא"ל עוזי רוזן | נובמבר 1992 - ספטמבר 1995 | |
| תא"ל חיים גופן | ספטמבר 1995 - יולי 1998 | |
| תא"ל ישראל (רליק) שפיר | יולי 1998–2001 | |
| תא"ל אמיר אשל | 2001–2003 | לימים מפקד חיל האוויר |
| תא"ל בנימין צוקר | 2003–2006 | מפקד הבסיס במלחמת לבנון השנייה |
| תא"ל רונן דן | 2006–2009 | מפקד הבסיס במבצע עופרת יצוקה |
| תא"ל עמיקם נורקין | 2009–2012 | לימים ראש אג"ת, מונה למפקד חיל האוויר באוגוסט 2017 |
| תא"ל תומר בר | פברואר 2012 - יוני 2014 | |
| תא"ל אורי זייפרט | יוני 2014 - 17 בספטמבר 2017 | |
| תא"ל פלג ניאגו | 17 בספטמבר 2017 - 24 בספטמבר 2019 | |
| תא"ל עודד כהן | 24 בספטמבר 2019 - מכהן |
שיכון משפחות
שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה תל נוף, הנמנה עם יישובי המועצה האזורית ברנר. בשיכון פועלת תנועת הנוער בני המושבים.
פארק הפסלים
בשטח המחנה ממוקם גן פסלים, ובו 13 פסלים ופסל סביבתי המורכב מארבעה סלעי בזלת. מרביתם מסוף שנות ה-80. בין היוצרים נמנים אמנים ישראלים בולטים:
גלריה
"עדות" של מרטין אגמון
פסלו של יגאל תומרקין, "רקוויאם לעידן המכונה הראשון" מהשנים 1986–1987
הפסל "נר זיכרון" של מיכאל גרוס משנת 1998[8]
פסלו של יחיאל שמי, ללא שם
"ניסיונות הטיס הראשונים" מאת יעקב חפץ
"פסל ירוק על דשא ירוק" של בוקי שוורץ
"שרשראות" של עזרא אוריון
"הברות: תאומים" של יחיאל שמי
אחד מארבעת סלעי הבזלת, פסל סביבתי של מיכאל גרוס מהשנים 1987–1997
_by_Igael_Tumarkin.jpg)
_by_Michael_Gross._I.jpg)
_by_Michael_Gross._V.jpg)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בסיס תל נוף- בסיס תל נוף, באתר חיל האוויר הישראלי
- רשימת הטייסות של חיל האוויר המלכותי ומטוסיהן ששהו ב- R.A.F. Aqir
- האתר של טייסת 119, אתר לא רשמי על טייסת 119 (שהייתה מוצבת בעבר בבסיס), וטייסות אחרות בתל נוף
הערות שוליים
- ^ The RAF in Palestine
- ^ מנחם מלצקי: אמת אחת ולא שתיים, הוצאת ידיעות אחרונות, עמ' 92–95, 1995
- ^ מכירת רכוש הצבא וחיל התעופה המלכותי בא"י, על המשמר, 5 במרץ 1948
- ^ יוסף ויץ, שינוי ערכין בדרכי התנחלותינו בתש"ח, דבר, 3 באוקטובר 1948
- ^ העיתונים הערביים מודיעים על קרב לכבוש עקיר, מעריב, 17 במרץ 1948
- ^ אליעזר (צ'יטה) כהן, צבי לביא, השמים אינם הגבול סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, ספרית־מעריב, 1990, עמ' 50-52
- ^ לדוגמה: גלגל השיניים צריך להיות סימטרי ושיניו צריכות להיות רבועות.
- ^ קורות חיים, cms.education.gov.il
| בסיסי טיסה של חיל האוויר הישראלי | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בסיסים פעילים | בסיס רמת דוד (כנף 1) • בסיס חצור (כנף 4) • בסיס רמון (כנף 25)
בסיס חצרים (בח"א 6) • בסיס תל נוף (בח"א 8) • בסיס עובדה (בח"א 10) • בסיס נבטים (בח"א 28) • בסיס פלמחים (בח"א 30) |
| |||||
| בסיסים שנסגרו |
| ||||||
