עמק פרדוקס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמק פרדוקס כפי שהוא נראה מהשוליים הדרום-מערביים. הנהר דולורס בקצה השמאלי של התמונה

עמק פרדוקס הוא אגן במחוז מונטרוז במדינת קולורדו בארצות הברית. העמק קיבל כינוי זה בשל המסלול הפרדוקסלי לכאורה של הנהר דולורס – במקום לזרום במורד לאורך העמק, הנהר חוצה את העמק במרכזו. העמק צחיח, מיושב בדלילות, בעיקר בחלקו הצפון מערבי, שם מעיינות מאפשרים קיום חקלאות שלחין. לאורך הנהר בעמק מפעילה לשכת הטיוב של ארצות הברית מתקנים שנועד לצמצם בצורה משמעותית את מליחות המים בנהר, שהוא חלק מאגן הניקוז של הנהר קולורדו, במחיר של רעידות אדמה רבות בעמק,[1] כמו כן מוצע להקים בעמק מפעל עיבוד אורניום, הראשון שנבנה בארצות הברית במשך מעל ל-25 שנים.[2]

גאוגרפיה ואקלים

עמק פרדוקס משתרע מצפון-מערב לדרום-מזרח לאורך 40 קילומטרים וברוחב ממוצע שבין 5 ל-8 קילומטרים.[3] הוא שוכן בקצה המערבי של קולורדו, כ-80 קילומטרים דרומית לעיר גראנד ג'נקשן. רכס לה סאל ביוטה מתנשא בצפון-מערב. כביש מדינתי 90 של קולורדו עובר לאורך העמק בדרכו מהיישוב הקטן נאצ'ריטה (Naturita) לגבול עם מדינת יוטה, כשהוא חוצה את הגשר ההיסטורי מעל הנהר דולורס סמוך לנקודת היישוב הקטנה בדרוק (Bedrock). היישוב הקטן פרדוקס שוכן כמה קילומטרים צפונית לכביש. גובהה של קרקעית העמק הוא בין גובה 1,500 מטרים מעל פני הים בנהר דולורס לכמעט 1,800 מטרים בקצה הדרום-מזרחי. מצוקי אבן חול ופצלים[3] תלולים תוחמים את העמק מצפון מזרח ומדרום מערב.

הגאולוג והסוקר האמריקני אלברט צ'ארלס פיל (Albert Charles Peale‏; 1914-1849) העניק לעמק את כינויו ב-1875,[4] לאחר שהבחין שלנהר דולורס יש "רצון לבצע דברים מוזרים ובלתי צפויים" באזור.[5] במקום לזרום במורד העמק, הנהר מגיח מפתח צר באחד מקירות העמק, חוצה את העמק במרכז במאונך, ויוצא מהעמק דרך פתח צר בקיר הנגדי. כתוצאה מגאוגרפיה יוצאת דופן זו לא ניתן להשקות את העמק בקלות ממימי הנהר דולורס, אלא רק ממימי מעיינות ופלגים הניזונים מהפשרת השלגים ברכס לה סאל, המאפשרים חקלאות שלחין בשליש הצפון-מערבי של העמק.

הטמפרטורות הממוצעות הגבוהות ביותר בנקודת היישוב בדרוק בסמוך למרכז העמק נעות מ-7 מעלות צלזיוס בדצמבר ל-36 מעלות צלזיוס ביולי. הטמפרטורות הממוצעות הנמוכות ביותר נעות מ-11- מעלות צלזיוס בדצמבר ל-12 מעלות צלזיוס ביולי. ממוצע המשקעים הוא 280 מילימטרים בשנה, מתוכם 230 מילימטרים שלג.[6]

גאולוגיה

הנהר דולורס, מלמעלה בצד שמאל כלפי למטה בצד ימין, חוצה את עמק פרדוקס במרכז

הפרדוקס לכאורה של עמק פרדוקס ניתן להסבר על ידי טקטוניקת מלח. העמק הוא קמר שהתמוטט, סוג של קמט. לטענת החוקרים במהלך השנים, גרמו לחצים כבדים בשטחים שמצפון-מזרח למשקעי המלח הקבורים מתחת לקרקע לזרום לכיוון המקום בו שוכן העמק כיום. המלח נתקל ברכס קבור והוסט כלפי מעלה, תוך חדירה לשכבות הסלע העליונות ויצירת כיפת מלח. ייתכן שהמלח לא נחשף בפועל על פני השטח, אבל מי תהום שזרמו מתחת לפני השטח המסו בהדרגה את שכבות המלח שמתחת לפני השטח, ובסופו של דבר המרכז התמוטט, ונוצר עמק פרדוקס. תהליך זה גרם שהנהר דולורס יתחתר לעומק וישמור על מסלולו. תהליך דומה יצר את עמק מואב (ספניש ואלי (העמק הספרדי) במערב, שנחצב באופן דומה על ידי נהר הקולורדו.[7]

תצורת פרדוקס, תצורה גאולוגית הכוללת מלח, גבס, אנהידריט, פצלים, אבן חול ואבן גיר.[8] קרויה על שם העמק משום שזוהתה לראשונה בשכבות שנחשפו בעמק פרדוקס. גם אגן פרדוקס, חבל גאולוגי, שבכולו מצויה תצורת פרדוקס, קרוי על שם העמק.

היסטוריה

עמק פרדוקס היה בתחומי השליטה ההיסטורית של בני היוט. הסכם שנחתם ב-1868 יצר שמורה עבור קבוצה אתנית זו על פני מרבית מערב קולורדו, כולל עמק פרדוקס.[9] בוקרים פלשו לעמק החל ב-1877, תוך הפרה של תנאי ההסכם שנחתם עם היוט.[10] עד 1881 גורשו בני היוט מהאזור, וב-1882 התיר קונגרס ארצות הברית את ההתיישבות על האדמה.[10] המעיינות והפלגים בקצה הצפון מערבי של העמק אפשרו לפתח חקלאות במקום. גילוי נחושת באמצע שנות ה-90 של המאה ה-19 באתר העתידי של מכרה קשין (Cashin Mine), בסמוך לנקודת היישוב "בדרוק", גרם לגל נוסף של מתיישבים. העמק והרמה סביבו הפכו במהרה למקור חשוב לחומרים רדיואקטיביים, כולל רדיום ואורניום. ב-1913 תיאר הניו יורק טיימס את מכרות הקרנוטיט סמוך לעמק פרדוקס כמקור ל"מרבצי עפרת הרדיום הגדולים ביותר בעולם".[11] הפקת הרדיום הופסקה ב-1922, אז התגלו מרבצים עשירים יותר בקונגו הבלגית, אבל הפקת ונדיום ואורניום נמשכה במהלך המאה ה-20.

יחידת עמק פרדוקס

המיקום של באר ההזרקה, בארות מי המלח, ותחנות המדידה

שכבות מלח בעובי עד 4,300 מטרים שוכנות עדיין מתחת לעמק פרדוקס. מי תהום הזורמים מתחת לפני השטח ממיסים את המלח ועולים אל פני השטח כתמלחת המכילה 26% מלח, פי שמונה ממליחות הים. תמלחת זו מצטרפת למי הנהר דולורס, יובל של נהר הקולורדו, דרך מעיינות וחלחול ותורמת בין 100,000[3] ל-200,000[12] טון של מלח מדי שנה לנהר בנתיבו דרך העמק. בשנות ה-80 של המאה ה-20 החלה לשכת הטיוב של ארצות הברית לבנות מתקן שאיבה המכונה "יחידת עמק פרדוקס" (Paradox Valley Unit) או בראשי תיבות PVU.[12] יחידה זו, חלק ממיזם רחב יותר של "בקרת המליחות של אגן נהר הקולורדו" (Colorado River Basin Salinity Control Project), הפכה מבצעית ב-1996. מי התהום המלוחים נשאבים מ-12 בארות רדודות משני צדי הנהר דולורס. המערכת מדללת את התמלחת בתוספת מים ומעכב קורוזיה ומעבירה אותה לבאר הזרקה הפועלת בלחץ גבוה ומשקיעה את התמלחת המדוללת בעומק 4,300 עד 4,900 מטרים לתוך שכבות הסלע. מחקר שנערך ב-2001 מצא שכמות המלח בנהר דולורס פחתה עקב מתקנים אלו ב-90%, אם כי ייתכן שזו תוצאה של כמות משקעים נמוכה בתקופת המדידה.[3] על פי נתוני לשכת הטיוב מסיר ה-PVU כ-128,000 טון מלח מדי שנה מעמק פרדוקס בעלות תפעולית של 2.8 מיליון דולרים, או כ-71 דולר לכל טון מלח.[12]

באר ההזרקה של יחידת עמק פרדוקס גרמה לפעילות סייסמית שבעטיה נגרמו אלפי רעידות אדמה.[1] מרביתן מתחת לסף שבני אדם חשים בו, אבל לפחות 15 היו מעל לדרגה 2.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט, ואחת הגדולות שבהן הייתה בעוצמה 4.3 ב-27 במאי 2000. ה-PVU עצרה את הפעלת המתקן ל-28 יום בעקבות רעידת אדמה זו, אבל מאוחר יותר המשיכה את ההזרקה בקצב נמוך יותר. עקב כך נמשכות רעידות האדמה. ב-2004 התרחש אירוע בעוצמה של 4.1, ובינואר 2013 התחוללה רעידת האדמה בעוצמה של 4.4, החזקה ביותר נכון ל-2015.[1]

מפעל רכס פיניון

ב-2009 הציעה חברת אנרג'י פיולס רסורסס (Energy Fuels Resources Corporation), חברת בת של חברת אנרג'י פיולס (Energy Fuels Incorporated) שמושבה בטורונטו, להקים מפעל לעיבוד אורניום בקצה הדרום-מזרחי של עמק פרדוקס. המפעל, המכונה "מפעל רכס פיניון" (Piñon Ridge Mill), יהיה מסוגל לעבד 500 טון עפרת אורניום ביום.[13] החברה קיבלה את כל האישורים הדרושים לאחר תהליכים בירוקרטיים ממושכים ב-2011, ושוב ב-2013, אבל החליטה למכור את זכויותיה להקמת המפעל לחברה אמריקנית ב-2014.[14] אם ייבנה המפעל בסופו של דבר, יהיה זה מפעל עיבוד האורניום הראשון שנבנה בארצות הברית מזה 30 שנים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמק פרדוקס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Stephen Elliott, Salt of the earth
  2. ^ Paradox Valley USA
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Chafin, Daniel T. (בינואר 2003). "The Effect of the Paradox Valley Unit on the Dissolved-Solids Load of the Dolores River near Bedrock, Colorado, 1988–2001" (PDF). United States Geological Survey. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Feature Detail Report for: Paradox Valley
  5. ^ Ferdinand Vandeveer Hayden, ed. (1877). Ninth Annual Report of the Geological and Geographical Survey of the Territories. United States Department of the Interior. p. 343. נבדק ב-30 בנובמבר 2009. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ "BEDROCK 1 N, COLORADO (050581) Period of Record Monthly Climate Summary". Western Regional Climate Center.
  7. ^ Baars, Donald L. (2000). The Colorado Plateau: a geologic history. UNM Press. pp. 63–67. ISBN 978-0-8263-2301-9. נבדק ב-30 בנובמבר 2009. {{cite book}}: (עזרה)
  8. ^ "Summary of Citation - Geologic Unit: Paradox". GEOLEX Database. United States Geological Survey.
  9. ^ "Southern Ute Tribal History". Southern Ute Indian Tribe.
  10. ^ 10.0 10.1 O'Rourke, Paul M. (1980). Frontier in Transition: A History of Southwestern Colorado (PDF). Colorado State Office, Bureau of Land Management. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2015-10-11. נבדק ב-2016-06-20.
  11. ^ "$100,000 Radium Test to Save Bremmer's Life" (PDF). New York Times. 27 בדצמבר 1913. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 "Project details - CRBSCP - Paradox Valley Unit - Title II". Bureau of Reclamation. 3 ביוני 2009. אורכב מ-המקור ב-2010-09-26. נבדק ב-2016-06-20. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "State Receives Uranium Mill Application". Telluride Watch. 24 בנובמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Energy Fuels to sell Piñon Ridge uranium mill, mines for $2.05 million


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0