ענח'
| ענח' בכתב חרטומים | |||||
|
הענח' (מפתח החיים, או מפתח הנילוס) היה הירוגליף מצרי דמוי צלב שפירושו "חיי נצח". ההירוגליף מבוטא באותיות עי"ן נו"ן וחי"ת. אלילי מצרים מתוארים לרוב כשהם אוחזים בענח' בלולאתו, או אוחזים ענח' אחד בכל יד כשידיהם שלובות על חזם.
מקורות
מקורות הסמל לוטים בערפל, ואין תאוריה אחת המקובלת על הכל. תאוריות שונות מסבירות כי המדובר בסמלים של זכר ושל נקבה שאוחדו יחד, באבזם החגורה של איזיס או ברצועת הסנדל הכרוכה סביב הנעל, בחולייה מעמוד השדרה של פר, כסמל לשליטה, או כמטהו של האל סת המסמל את ראשו וזנבו. אחרים, במיוחד חוקרים מצריים, סבורים כי הסמל מסמל את הנילוס, כאשר הצורה האליפטית בראש הסמל מסמלת את הדלתא של הנילוס, המטה את הנהר עצמו, והזרועות הפונות ימינה ושמאלה את מצרים המאוחדת מסביבו.
היסטוריה
הענח' מופיע בציורים בקברים מצריים ובאמנות מצרית אחרת, לרוב בידיהם של אלים ואלות המייצגים את החיים שלאחר המוות, ומעניקים את מתנת החיים למומיה של האדם שמת. הענח' נלבש לעיתים כקמע, אם לבדו, או עם שני סימנים אחרים המסמנים כוח ובריאות. מראות ממתכת מלוטשת נוצרו לעיתים בצורת ענח', אם מסיבות מעשיות או כדי לסמל את המבט אל העולם שמעבר. הענח' נוצר לרוב מזהב, ייתכן שבשל זיהויו עם השמש.
לפי דעת חוקרים רבים, השם "צפנת פענח", שנתן פרעה ליוסף, מכיל את היסוד ענח'[1].
שימוש מודרני
סמל הענח' נפוץ גם כתכשיט בתת-תרבות הגותית, מאחר שזו מרבה להתעסק במשמעות של חיים, מוות ואלמוות.
בקומיקס "סאנדמן" מאת ניל גיימן מוות מתואר כנערה גותית עם סמל ענח' כסוף ענוד לצווארה.
בסדרת הספרים "משפחת קיין והאלים המצריים" מאת ריק ריירדן, מסופר על בית החיים - פר ענח'.
בסדרה גאליס, בעונה החמישית, ישנו שימוש במפתח כדי להגיע אל מעיין הנשמות.
ביוניקוד
בתקן יוניקוד מושג סמל הענח' (☥ ) באמצעות הקלדת U+2625.
ראו גם
- תות ענח' אמון
- אלגיז - סמל חיים רוני היסטורי בתרבות הגרמנית
- סמלה של ונוס - סמל הדומה לענח'
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אנציקלופדיה מקראית, הערך "צפנת פענח"
