ענן קונפליקט
ענן קונפליקט הוא טכניקה בתורת האילוצים המשמשת לייצוג גרפי של קונפליקטים על מנת להעלימם, ולהגיע לפתרון מקובל ורצוי עבור כל הצדדים.
מטרת הטכניקה אינה הגעה לפשרה אלא לפתרון רצוי לכל הצדדים, זאת על ידי הבנת הנחות היסוד שמובילות לקונפליקט, וביטול עצם הקונפליקט על ידי בחינה של תקפות ההנחות וגילוי הנחה שגויה.
בבסיס השיטה עומדת הנחת היסוד כי מאחורי כל קונפליקט עומדת הנחה אחת או יותר שאינה תקפה.
רקע
תורת האילוצים מתייחסת לקונפליקטים כאל מצב בו לשני צדדים קיים יעד משותף, אך הם חלוקים על האמצעים או הדרך בהם יש לנקוט על מנת להגיע אל היעד. מצבים אלו ניתן לזהות במהלך משא ומתן, כאשר הצדדים למשא ומתן "מתבצרים" בעמדותיהם והמו"מ אינו מתקדם. אבי תורת האילוצים, אליהו מ. גולדרט, כתב על מצב זה: ”כשאתה מזהה במשא ומתן מצב שאי-אפשר להתפשר בו, עשה אתה את הצעד הראשון: הפסק מיד את הדיאלוג.” (אליהו מ. גולדרט, זה לא מזל, דניאלה די-נור מוציאים לאור 1995, עמ' 13).
בדרך כלל, כאשר משא ומתן מגיע לשלב כזה עוברים הצדדים לחילופי האשמות ולטיעונים המבוססים על רגשות תוך נטישת שיטת הפעולה הלוגית. טכניקת ענן הקונפליקט מיועדת להחזרת התהליך לפסים הגיוניים, המבוססים על עובדות במקום על רגשות. גולדרט טוען כי בכל מקרה שקיימת מטרה משותפת, ניתן למצוא לקונפליקט פתרון של זוכים בלבד (win-win).
השימוש בשיטה להתמודדות עם קונפליקיטים מוגדר כקריטי, שכן תורת האילוצים מבוססת על הקביעה כי אין בנמצא פתרונות של win-lose ובכל מקרה שבו נדרשת פשרה "כואבת" המשמעות היא כי כל הצדדים מפסידים (lose-lose), שכן גם אם בטווח הקצר אחד הצדדים מסתמן כ"מרוויח", הוא ישלם על כך מחיר בטווח הארוך.
הטכניקה
לטכניקת ענן הקונפליקט שני שלבים: השלב הראשון הוא שרטוט "ענן הקונפליקט", לשם המחשה גרפית של המצב. השלב השני הוא זיהוי ההנחות העומדות בבסיס הקשרים בין מרכיבי הענן ומציאת ההנחה השגויה או הניתנת לשינוי.
שרטוט הענן
תהליך שרטוט הענן מתחיל בהגדרה מדוייקת של שתי החלופות. שתי החלופות נכתבות זו מעל זו, וביניהן משורטט חץ הקונפליקט, חץ דו ראשי, בד"כ בצורת "ברק" - יצוג גרפי של העובדה שבין חלופות אלו לא תיתכן פשרה. החלופות אינן בהכרח הפכים, אך במצב הקיים הן בהכרח לא יכולות להתקיים בו זמנית.
בשלב הבא, מוגדר לכל חלופה הצורך עליו עונה החלופה, נכתב לצד כל אחת מהחלופות ומסומן חץ המוביל מהחלופה אל הצורך.
בשלב האחרון של השרטוט, מוגדרת המטרה המשותפת של הצדדים, ומסומנים חיצים מכל אחד מהצרכים אל המטרה. בכך "נסגר" הענן המכיל כעת שרטוט הכולל 5 אמירות המחוברות בחיצים.
ההגדרות השונות במהלך תהליך בניית הענן אינן אבסולוטיות - אלו הגדרות סובייקטיביות במהותן שכן לכל קונפליקט רקע שונה, אך כל עוד ההגדרות מוסכמות על שני הצדדים בהקשר של הקונפליקט, הן מתאימות ליצירת הענן.
"אידוי" הענן
ביטול הקונפליקט מתבצע על ידי זיהוי ההנחות הסמויות העומדות מאחורי החיצים עצמם (לא האמירות). הטענות הרשומות בחלקי הענן השונים אמנם נכונות, אך ההנחות מאחורי החיצים המובילים מטענה לטענה עשויות להיות שגויות, למשל, אם חלופה מסויימת אינה הדרך היחידה האפשרית להבטחת היתרון שנובע ממנה או אף כלל אינה מבטיחה את השגת הצורך.
הנחות שגויות יכולות להימצא בכל אחד מהקשרים המסומנים בענן. בדרך כלל, מציאת הנחה שגויה בקשר שבין חלופה לבין הצורך מוביל לקריסת החלופה, אך זו לא האפשרות היחידה - יתכן כי ניתוח הענן יגלה אף מצב כי שתי החלופות, שלכאורה סותרות זו את זו - יכולות להתקיים זו לצד זו, יתכן מצב בו שתי החלופות קורסות, ועוד.
דוגמה
קונפליקטים "קלאסיים" רבים מתרחשים בחיי המשפחה, בין הורים לילדיהם. דוגמה לקונפליקט כזה הוא אמא המבקשת מבנה לסדר את החדר, אך הוא לא רוצה בכך. במקרה כזה, עשוי ענן הקונפליקט להיראות כדלקמן:
חדר מסודר --> אמא גרה בבית אסתטי ↑ / קונפליקט הרמוניה בבית ↓ \ חדר לא מסודר --> לילד תחושת בעלות
ההגדרות, כאמור, צריכות להיות מוסכמות על שני הצדדים לקונפליקט. חלק מהותי בבניית הענן היא הבנה ולגיטימציה של הרצונות או הצרכים של כל אחד מהצדדים - הילד צריך לקבל ולכבד את רצונה של האם בבית אסתטי, ואילו על האם לקבל ולכבד את רצונו של הבן ב"חלק משלו" בבית.
כעת ניתן לבדוק מהן ההנחות המסתתרות מאחורי החיצים שבענן. אפשרות אחת היא כתיבת משפטי תנאי מסוג "כדי שאמא תגור בבית אסתטי, החדר צריך להיות מסודר כי...". ההסבר שיבוא לאחר מכן חושף את ההנחה מאחורי הקשר. דוגמאות להנחות אפשריות בדוגמה לעיל:
- כדי שאמא תגור בבית אסתטי החדר צריך להיות מסודר כי החדר הוא חלק מהבית.
- כדי שאמא תגור בבית אסתטי החדר צריך להיות מסודר כי סדר הוא מרכיב חשוב באסתטיקה.
ניתן לראות כי כבר על שתי ההנחות הללו ניתן לחלוק או למצוא פתרון שיפריך אותן: למשל, את הטענה כי "החדר הוא חלק מהבית" אפשר לפתור באמצעות החלטה כי "דלת החדר תמיד סגורה". את טענת "סדר הוא מרכיב חשוב באסתטיקה" אפשר לפתור באמצעות עיצוב אסתטי שיהיה מקובל הן על הילד והן על האם - אם למשל החדר יעוצב מלכתחילה כ"מאורת ערפדים", הרי שדווקא חוסר הסדר הוא התורם לאסתטיקה.
במקרה הנ"ל, שיטת ענן הקונפליקט חושפת את הבעיה האמיתית: הקונפליקט למעשה אינו על שאלת חדר מסודר/לא מסודר, אלא על תחושת שליטה - האם זקוקה לתחושת שליטה על הבית שלה, הבן זקוק לתחושת שליטה מסויימת. הבנת הבעיה הבסיסית יכולה להוביל למספר רב של פתרונות.
לקריאה נוספת
- אליהו מ. גולדרט, זה לא מזל, דניאלה די-נור מוציאים לאור, 1995
- בעז רונן, שמעון פס, ניהול ממוקד: לעשות יותר עם מה שיש, הוצאת הוד-עמי, 2004 - פרק 8
קישורים חיצוניים
- https://portal.macam.ac.il/article/תורת-האילוצים-בחינוך/
- https://www.kaye.ac.il/wp-content/uploads/2018/08/Theory_of_constraints_in_education-7_2017.pdf
