עפיפונית כתומה
 עפיפונית כתומה
| |
|---|---|
זכר, צרפת
|
עֲפִיפוֹנִית כְּתֻמָּה (שם מדעי: Sympetrum meridionale) היא מין של שפירית ממשפחת הטיסניתיים.
היא נפוצה בישראל, ובנדידה ניתן לצפות בהן גם הרחק מאזורי מים באזורי חורש הררי כמו רכס הכרמל והרי הגולן והגליל.
תיאור
הזכרים של העפיפונית הכתומה חומים עם רמז לאדום בהיר ויש להם רק משולשים שחורים קטנים מאוד בפרק השמיני והתשיעי של הבטן. אורך הגוף הכולל של הבוגרים מגיע ל-35–40 מ"מ, אורך הבטן ל-24 ל-25 מ"מ, ומוטת הכנפיים ל-52–60 מ"מ. הכנפיים שקופות והפטרוסטיגמה אפורה כהה אצל צעירים, והופכת לאדום בוהק מתוחם בשחור עם התבגרותם. הרגליים כתמתמות עם פסים שחורים. קווי התפר הכהים בין חלקי החזה הקיימים אצל עפיפוניות אחרות נעדרים כמעט לחלוטין, מה שמקנה לחזה מראה חלק כמעט לגמרי; למעט שתי נקודות שחורות קטנות בצדדים.[1][2][3] הנקבות צהובות-כתומות עם סימנים שחורים בפרקים S7–S9, ועיניהן חומות בחציין העליון וירקרקות בתחתון.
מינים דומים
ניתן לטעות בזיהויה עם מינים אחרים מהסוג כמו עפיפונית צהובת-פסים, אך העפיפונית הכתומה נבדלת ממנה בהיעדר קווי התפר על החזה. מכיוון שפרטים בודדים של העפיפונית הכתומה מתערבבים לעיתים קרובות עם אינספור הפרטים של מיני עפיפונית אחרים, הם בדרך כלל "נעלמים" ביניהם ולכן קשה לזהותם.
אקולוגיה
תפוצה
תפוצת העפיפונית הכתומה משתרעת מדרום אירופה, טורקיה, הלבנט, ומזרחה דרך מרכז אסיה, איראן, עד מונגוליה ודרום-מזרח סיביר. בשנים האחרונות נצפית מצפינה יותר ויותר בעקבות שינויי אקלים. נוהגת לבצע נדידה עונתית לאזורים גבוהים יותר וחזרה מטה לצורכי רבייה, לאחר הגעה לבגרות מינית.[4]
עונה
באירופה, ניתן לצפות בשפיריות מיולי עד ספטמבר. באזור הים התיכון, לעומת זאת, ניתן לראות אותן גם מאפריל עד אוקטובר.[2][3]
בית גידול
מאכלסת בעיקר בריכות ומאגרים רדודים עם מים מתוקים ומליחים, וחובבת אזורים חצי-מוצלים. כמו כל העפיפוניות, עם הבקיעה הבוגרים מרחיקים מהמים ואז נצפים בכל בתי הגידול, ואפילו בתוככי ערים; וחוזרים למים רק כדי להטיל ביצים. הביצים מוטלות בתעופה כשבטן הזכר מחוברת לראש הנקבה והם עפים במצומד.[4]
הנימפות מעדיפות גופי מים עם מים עומדים או עם מהירויות זרימה נמוכות כבית הגידול. באופן כללי, גופי המים המאוכלסים על ידי המין הם בדרך כלל קטנים יחסית ולעיתים קרובות עונתיים. שטחי מים רדודים עם מפלסי מים משתנים המתייבשים זמנית חיוניים להתבססות המין. בעת רבייה בגופי מים גדולים יותר, הנימפות בדרך כלל נסוגות למפרצונים או לאזורי שוליים רדודים על מנת לנצל את המים החמימים יותר להתפתחות מהירה. הבקיעה מתרחשת בדרך כלל בעומק של כעשרה עד 50 סנטימטרים.[2]
רבייה
העפיפוניות הכתומות מטילות את ביציהן במצומד, כשהזכר והנקבה אוחזים זה בזו, כמקובל אצל עפיפוניות. הביצים בגודל 0.4–0.5 מ"מ. גודל התטולה הטיפוסי הוא 500 ביצים. לאחר ההטלה, הביצים חורפות בדיאפאוזה, מה שאומר שאפילו ביצים שהוטלו בגופי מים יבשים או בסביבות מים מצליחות לבקוע באביב כאשר המים חוזרים. שלב הנימפה נמשך כ-22 ימים.
טקסונומיה ואטימולוגיה
העפיפונית הכתומה תוארה לראשונה בשנת 1841 על ידי אדמון דה סליס לונשאן בהתבסס על פרט מסרדיניה בשם Libelulla meridionale . שם המין הספציפי Meridionale נגזר מהמילה הלטינית meridies, שפירושה דרומי. התיאור הבא נערך בשנת 1842 על ידי רמבור, שתיאר זכר מקורסיקה כ-Libellula hybrida.[2]
גלריה
-
זכר במבט על, צרפת -
נקבה, יוון. ניתן לראות את איבר ההטלה (Vulvar scale) הקטן והלא בולט -
זכר עם אקריות מים פרזיטיות -
נקבה, ניתן להבחין במראה החלק של החזה עם שתי הנקודות האופייניות -
נקבה, ניתן להבחין בצבע העיניים החום-ירקרק וברגליים הצהובות עם הפסים השחורים -
נקבה טריה לאחר ההגחה, צרפת -
נשל, פולין (ייתכן כי שייך לעפיפונית צהובת-פסים)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
- עפיפונית כתומה, באתר NCBI (באנגלית)
- עפיפונית כתומה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עפיפונית כתומה, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ S. meridionale, 2007-09-28
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Klaus Sternberg, Klaus Sternberg, Großlibellen (Anisoptera), Literatur, Ort nicht ermittelbar: Verlag nicht ermittelbar, 2000, Die Libellen Baden-Württembergs : [2 Bde] / bearb. und hrsg. von Klaus Sternberg und Rainer Buchwald, מסת"ב 978-3-8001-3514-1
- ^ 3.0 3.1 Arne W. Lehmann, Johann-Hendrik Nüß, Ruth Ilka Nüß, Libellen: Bestimmungsschlüssel für Nord- und Mitteleuropa, 6. Auflage, Göttingen: Deutscher Jugendbund für Naturbeobachtung, 2015, מסת"ב 978-3-923376-15-5
- ^ 4.0 4.1 נתנאל ירקוני, עפיפונית כתומה Sympetrum Meridionale, באתר מן השדה, 2020-11-08
עפיפונית כתומה41031067Q479057