עקביות (פילוסופיה)
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
שאלת העקביות (קונסיסטנטיות) היא נקודה מרכזית בפילוסופיה של המדע: האם, מתוך ההנחה שהעולם אחד, כל התאוריות המדעיות השונות ישתלבו בסופו של דבר? האם צריכה להיות שאיפה לפשר בין הסתירות שבין התאוריות המדעיות השונות, או להכריע איזו מהן נכונה?
האם ישנה עקביות בתאוריה המדעית? האם שתי תאוריות סותרות יכולות להיחשב שתיהן כחלק מהתאוריה המדעית, או שאחת מהן תצא מתחומו של המדע הלגיטימי? ואם אחת מהן אכן תצא - מי מהן? שיטות שונות בפילוסופיה של המדע מציגות תשובות שונות לשאלה זו. לעיתים התשובה נגזרת מהגדרת מטרתו של המדע: אם מטרתו של המדע היא אמת, וכלל השלישי מן הנמנע, מקובל בהגדרת האמת, לא ייתכן חוסר עקביות בתאוריה המדעית. גישות פרגמטיסטיות למדע גורסות כי חשיבות עקביות התאוריה המדעית היא משנית לחשיבותם של היישומים המעשיים הנובעים מן התאוריה המדעית. בדומה לכך, גישות המתמקדות בשיתוף הפעולה המדעי, ובהן התאוריה הפמיניסטית בפילוסופיה של המדע, יתנו לתאוריות הסותרות מעמד טנטטיבי, ויכריזו עליהן כמופרכות רק כאשר תימצא בהן סתירה פנימית.
נושא חשוב בפילוסופיה של המדע הוא בחינת המתודולוגיה של התהליך המדעי. אחת הדרישות העיקריות מכלי מדידה מדעי היא שהמדידות הנעשות באמצעותו יהיו עקביות. הדרישה ממטר היא שתמיד יצביע על אותו מרחק, והדרישה מהמשקל היא שתמיד יראה על אותו משקל כששמים עליו דברים בעלי אותו משקל. בעוד הדרישה לעקביות ממכשירי המדידה היא מובנת מאליה במדעי הטבע (אף על פי שלפעמים 'עיגול' תוצאות בהנחה של סטיית מכשיר המדידה עלול להסתיר סטיות חשובות), הדרישה לעקביות במדעי החברה היא נושא פחות אינטואיטיבי.
