עקרון מאך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עקרון מאך הוא כינוי שנתן אלברט איינשטיין לרעיון אותו הגה ארנסט מאך, על פיו ההתמד של כל עצם מסיבי - מקורה באינטראקציה בינו לבין המסה הכוללת של העצמים ביקום, ובפיזור שלה. ישנם כמה עשרות ניסוחים ופרשנויות לעקרון מאך; ההתבטאויות של מאך עצמו, בהזדמנויות שונות בהן התייחס לרעיון, אינן חד משמעיות וככל הנראה אף הוא עצמו לא דבק בפרשנות מוגדרת והחלטית שלו. נכון להיום לא אושש ולא הופרך עיקרון זה בניסוי.

העקרון הוצע על ידי מאך כאנטיתזה לרעיון של אייזק ניוטון, על פיו המרחב הריק הוא אבסולוטי, וכל התנועות ביקום הן יחסיות לו. מהשערה זו של ניוטון, נובע שתאוצתם של עצמים ביקום היא יחסית למרחב האבסולוטי של היקום, והיא תתקיים גם ביקום ריק שאינו מכיל דבר פרט לעצם המאיץ.

עקרון מאך היווה מקור השראה לאיינשטיין, בעת שפיתח את תורת היחסות הכללית, אך בסופו של דבר נסוג בו איינשטיין מעקרון מאך.[1]

דוגמת הדלי

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – טיעון הדלי

אם ניקח דלי מלא במים ונסובבו, פני המים יתקערו. ניוטון טען שהתופעה נובעת מתאוצת דלי המים יחסית למרחב המוחלט של היקום. לעומתו טען מאך שסיבוב המים הוא יחסי לכוכבים הרחוקים, ושאם ניקח דלי "סטטי" ונסובב סביבו את כל גרמי השמים – יתקערו פני המים באותה מידה, בה הם מתקערים כשהדלי מסתובב והיקום סביבו סטטי.

מאך התבטא, בין היתר, כך:

מערכת העולם נתונה לנו רק פעם אחת, וההשקפות הפתלומאית והקופרניקנית, האם השמש סובבת סביב כדור הארץ - או להפך, הן הפירוש שלנו, אבל שתיהן אקטואליות במידה שווה. נסה לקבע את הדלי של ניוטון ולסובב את השמיים וכוכבי הלכת, ואז להוכיח שאין כוחות צנטריפוגליים

"מדע המכניקה", 297. תרגום: שם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0