פאג (אי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פאג
נתונים מדיניים
אוכלוסייה שגיאת לואה ביחידה יחידה:עיר בשורה 504: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). (שגיאת לואה ביחידה יחידה:עיר בשורה 504: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).)
מראה העיר פג
נמל המעבורת בקצה הצפוני של האי

פאג (קרואטית Pag, איטלקית Pago) הוא אי במפרץ קוורנר הקטן (Kvarnerić) בצפונו של הים האדריאטי, מול חופי ולביט בקרואטיה. אורכו של האי הוא 63 קמ"ר ורוחבו נע בין 2 ק"מ ל-10 ק"מ. שטחו הכולל של האי הוא 284.50 קמ"ר, עובדה המציבה אותו במקום החמישי מבחינת גודלו בים האדריאטי. חופיו של האי מפורצים ואורך קו החוף מגיע ל-270 ק"מ[1] . חלקו הדרומי של האי שייך למחוז ליקה-סני (Ličko-senjska županija) וחלקו הצפוני למחוז זאדר (Zadarska županija). רוב שטחו של האי צחיח וסלעי אם כי חלקים ממנו מכוסים בשיחים ים תיכוניים ובעצי זית. האקלים באי ים תיכוני.

היסטוריה

בתקופה העתיקה היה האי מיושב באזור צאסקה (Caska) בחלקו המערבי של מפרץ פאג. צאסקה שנוסדה ככל הנראה על ידי הרומאים (לטינית Cissa), שקעה בעקבות רעידת אדמה במאה ה-4, ותושביה נמלטו ממנה לאתר העיר העתיקה של פאג (Stari grad). לפי דעה אחרת, עזבו התושבים את המקום מסיבה בלתי ידועה ורק לאחר מכן שקעה מתחת למים. במקום נתגלה ב-1964 פתח למערכת ביוב גדולה הרומז לכך שהעיר הייתה גדולה למדי, וייתכן שהתגוררו בה עד 30,000 תושבים. סביב חורבנה של צאסקה רווחת אגדה מקומית הדומה עד מאד לסיפורו של לוט והשמדת סדום ועמורה בתנ"ך.

השם "פג" נזכר לראשונה במאה ה-10, מועד בו העיר העתיקה כבר הייתה מוקפת חומה. ב-1192 נבנתה בעיר העתיקה כנסיית מריה ה"קדושה", וב-1244 העניק לה המלך בלה הרביעי מהונגריה מעמד של רובע מלכותי. ב-1403 עברה פאג לשליטת של הרפובליקה של ונציה, וב-1433 זכתה במעמד של עיר, בין היתר בשל חשיבותו של ייצור המלח על האי. בשנה שלאחר מכן נבנתה העיר החדשה באתר הנוכחי ועוצבה לפי שרטוטיו של האדריכל בן העיר זאדר יוריי מטווייב דאלמטינץ.

האי היה חלק מהפרובינציות הצרפתיות של איליריה, נשלט על ידי בית הבסבורג וממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים.

במלחמת העולם השנייה נכבש פאג על ידי האיטלקים. עם זאת, היה האי בחזקת מדינת קרואטיה העצמאית בהנהגת האוסטאשה. באי הוקמו שני מחנות ריכוז. מחנה הריכוז סלאנה לגברים ומחנה הריכוז מטאינה לנשים וילדים. המחנות פעלו מיוני ועד סוף אוגוסט 1941 ואנשי האוסטאשה טבחו באלפי יהודים, סרבים ובני רומה. גלעדים שהוקמו במקום נותצו מספר פעמים על ידי תושבים לאומנים.

לאחר המלחמה שקע האי במשבר כלכלי אשר נמשך כעשרים שנה עד תחילת התפתחותה של התיירות במקום.

אוכלוסייה וכלכלה

בשנת 2001 מנתה אוכלוסיית האי 7,969 תושבים, רובה בשתי הערים הגדולות פאג ונובליה (Novalja). האי מחובר ליבשה בקצהו הדרומי בגשר באורך של 300 מטר, ובחלקו הצפוני פועל קו מעבורת סדיר של חברת ידרולינייה בין הערים פריזנה (Prizna) שעל היבשה וז'יגליין (Žigljen).

בדרומו של האי אגנים להפקת מלח המשתרעים על שטח של 3 קמ"ר עשוי בוץ טבעי שאינו מחלחל. באגנים מופקים כ-33,000 טון מלח בשנה שהם כשני שלישים מסך תוצרת המלח בקרואטיה. הפקת המלח נעשית בדרך של התאיידות מהירה כתוצאה מהרוחות שנושבות באי בקיץ ובאביב. בנוסף נסמכת כלכלת האי על תיירות, דיג וחקלאות, והתושבים מגדלים ירקות, עצי פרי וגפן. באי כ-40,000 כבשים שמחלבן מייצרים המקומיים את גבינת פאג (Paški sir). עוד ידוע האי במוצרי התחרה שלו.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאג (אי) בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0