פאולה ארנולד
| לידה |
8 בפברואר 1885 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה |
5 בספטמבר 1968 (בגיל 83) בנימינה, ישראל |
| עיסוק | עיתונאית, צפרית וקדרית |
פאולה ארנולד (בגרמנית: Paula Arnold; 8 בפברואר 1885 - 5 בספטמבר 1968) הייתה עיתונאית, צפרית וקדרית.
ביוגרפיה
פאולה ארנולד נולדה ב-1885 בווינה שהייתה בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית. אביה, פרופסור ליאון קלנר, לימד באוניברסיטת וינה ספרות אנגלית והיה מראשוני הציונות ומאנשי חוגו הקרוב של הרצל. בגיל 12 פגשה לראשונה את הרצל. בגיל 13 נסעה עם הוריה לשנה לאנגליה. כשבגרה עסקה בהוראה, אך אחרי נישואיה בשנת 1910 לפרקליט ד"ר מרקוס (מקס) ארנולד עזבה מקצוע זה והחלה לכתוב בעיתונים ובכתבי עת שונים. כמו כן כתבה את הפרק שעסק באוסטריה בספר "ארצות ועמים" שהוציאה הוצאת פיטמן בלונדון. בשנת 1926 החלה ללמד בגימנסיה "חיות" בווינה. שנה אחר כך החלה לכתוב ל"בולטימור סאן" וב-1931 ל"מנצ'סטר גארדיאן". כיוון שהחלה לאבד את שמיעתה, החליטה לזנוח את חלומה ללמד אנגלית בארץ ישראל, ולמדה קדרות בבית המלאכה של הקדר האומן ממוצא רוסי, איסקרא.
בנובמבר 1933 עלתה עם בן זוגה לארץ ישראל. השניים התיישבו בבנימינה והקימו בית מלאכה לקדרות. לאחר פטירתו של מקס ב-1942 החלה פאולה ארנולד לכתוב ב-Palestine Post, שם כתבה טור קבוע של ביקורות ספרים ושל "רשימות טבע", שכונסו מאוחר יותר בספר Israel Nature Notes. בצד זאת פרסמה בעיתונים שונים בעברית, באנגלית ובגרמנית. בשנת 1960, לרגל שנת המאה להולדת הרצל, יצא תרגום מגרמנית לאנגלית מפרי עטה לספרו האוטופי של הרצל "אלטנוילנד". בשנת 1962 התפרסם המדריך מפרי עטה "צפורי הארץ" ובו איורים מאת וולטר פרגסון. ארנולד כתבה אוטוביוגרפיה שהתפרסמה בשם "זכרונות באהבה".
אחותה הצעירה של ארנולד, דורה, הייתה נשואה במשך מספר שנים לפילוסוף ולטר בנימין.
ארנולד נפטרה ב-1968.
קישורים חיצוניים
- תולדותיה של פאולה ארנולד, בעיתון הייקים "יקינתון MB"
- פה ושם בארץ ישראל, אפיזודה 20 - מווינה לבנימינה מאת יפתח מזור
- צפורי ישראל וסבתא פאולה ארנולד בת ה-80, מאמר בעיתון מאת איתמר בן חור
- גיטה אבינור, "זכרונות על פאולה ארנולד", בצל הזכרונות: מאמרים בבקורת הספרות, מפעל סופרי חיפה, 1975.
- מידע על ארנולד, פאולה, 1885-1968 בקטלוג הספרייה הלאומית
