פרדינן דה-סוסיר
 | |
| לידה | 26 בנובמבר 1857 |
|---|---|
| פטירה | 22 בפברואר 1913 (בגיל 55) |
| ענף מדעי | בלשנות, סמיולוגיה. |
| מקום מגורים | שווייץ |
| תרומות עיקריות | |
| הניח את היסודות להתפתחויות רבות בבלשנות במאה ה-20, טבע מושגי יסוד רבים. | |
פרדינן דה סוסיר (בצרפתית: Ferdinand de Saussure; 26 בנובמבר 1857 - 22 בפברואר 1913) היה בלשן שווייצרי. נולד בז'נבה, והניח את היסודות להתפתחויות רבות בבלשנות במאה העשרים. הוא ראה בבלשנות ענף של מדע כללי של סימנים, לו הוא הציע לקרוא סמיולוגיה. הרצאותיו משלושה קורסים תחת הכותרת "קורס בבלשנות כללית" (צרפתית: Cours de linguistique générale), אשר לימד בין השנים 1907-1911 נערכו לספר על סמך רשימות של תלמידים והתפרסמו לאחר מותו ב-1916 על ידי שארל באיי ואלבר סשהיי (Sechehaye). עבודה זו הפכה לאחד מיסודות הבלשנות המודרנית. בשנת 1996 נתגלו בז'נבה כתבי יד שונים שהשאיר דה סוסיר ובהם כתב יד של חיבור בלשני שמעולם לא פרסם. כתבים אלו נוסכים אור חדש על זוויות שונות בשיטתו הפילוסופית.
מושגי יסוד של דה סוסיר
דה סוסיר טבע מושגי יסוד רבים, שהפכו למקובלים בבלשנות המודרנית. בין המונחים שטבע:
- סינכרוני/דיאכרוני - דה סוסיר הדגיש מבט סינכרוני על בלשנות בניגוד למבט הדיאכרוני (בלשנות היסטורית) של המאה ה-19. המבט הסינכרוני רואה במבנה השפה כמערכת פועלת בנקודת זמן מסוימת. כלומר, במקום בחינת השפה לאורך זמן, על השינויים שאירעו בה, ביקש דה סוסיר לבחון את השפה כמערכת שלמה בזמן אחד נתון. אבחנה זו הייתה לפריצת דרך, והפכה למקובלת.
- מסמן/מסומן - ההפרדה בין המישור החומרי של הסימן לבין משמעותו. מסמן הוא השם שניתן למימד הצלילי של המילה, או ליתר דיוק לדימוי הנפשי של צלילי המילה, במטרה להפרידו מן המסומן, שהוא מובן המילה. מסמן, אם כך, הוא הייצוג של המילה, ללא המשמעות הנלווה אליו. צירוף המסמן עם המסומן יוצר סימן. כך, לדוגמה, המילה "כלב" היא סימן שמורכב ממסמן ומסומן. המסמן הוא צלילי המילה "כלב", ואילו המסומן הוא המובן שעולה בתודעתנו עם קליטת המסמן. חשוב להבחין בין המסומן, שהוא דימוי שעולה ברוחנו, לבין הרפרנט, שהוא האובייקט הממשי שאליו מתייחס הדימוי.
- שפה/דיבור ("לאנג"/"פארול"; langue, parole) - ההפרדה בין הדיבור (פארול) כאוסף המבעים של השפה, לשפה (לאנג), שהיא מערכת הכללים וההסכמים הנמצאת בבסיס כל דיבור. המונח לאנג מציין את הכללים האבסטרקטים שמונחים ביסוד השפה. אם נחרוג מהכללים האלו, המבע יאבד את משמעותו (ואולי יהיה חסר משמעות לחלוטין). לדוגמה, אם נחליף בין נושא למושא במשפט "המלצרים מזגו את המים", המשפט יאבד את משמעותו: "המים מזגו את המלצרים". למעשה, גם אם איננו מנסחים לעצמנו את כללי התחביר, של העברית, עדיין אנו מסוגלים לזהות משפט שאיננו תקני בשפה זו. כללי הדקדוק והתחביר האלו הם הלאנג. המשפט "דן הלך לים" הוא פארול, המבע הלשוני עצמו. כאן, אם נחליף את אוצר המילים, אבל נשמור על המבנה התחבירי, המשמעות הכללית של המשפט לא תשתנה. במשפטים "הגבר הלך לים" או "דן נסע לים" או "דן הלך לחוף" המשמעות הכללית לא השתנתה, למרות שאוצר המילים אינו זהה בכל מבע.
המונח לאנג מנוגד למונח פארול.
אחת מאבחנותיו המרכזיות של דה סוסיר נוגעת לטבע המשמעות. לטענתו, בכל סימן המסמן (צלילי המילה) נבחר באופן שרירותי. בשפות שונות יש מילים שונות לאותם הדברים. "חתול" בעברית הוא "cat" באנגלית. לעיתים, אמנם ישנן מילים שאמורות לחקות את צליל האובייקט (אונומטופיאה), אולם גם אז ישנה שרירותיות מסוימת. כך, למשל, המילה "בקבוק" אמורה לייצג את הצליל הנוצר כאשר מרוקנים את תוכן הבקבוק; אולם ניתן היה לבחור צליל אחר, למשל צליל ההקשה על הבקבוק.
אולם דה סוסיר לא מסתפק בהבחנה זו. לטענתו, ישנה שרירותיות מסוימת בעצם בחירת המסומן - מובן המילה. דה סוסיר טען שמסומנים נקבעים, בין השאר, באמצעות הבדלים בינם לבין מסומנים אחרים. משמעותה של מילה אינה תלויה רק בעולם, אלא קשורה גם לשפה עצמה. מושגים נמדדים ביחס למושגים אחרים.
המילה "חם", לדוגמה, מתארת טווח מסוים בסולם הטמפרטורות. טווח זה נקבע, בין השאר, על פי מושגים אחרים כ"חמים" ו"לוהט". בשפות שונות מתארת המילה "חם" טווח טמפרטורות שונה במקצת. כלומר, המושג נקבע בהתאם ליחסו למושגים אחרים באותה מערכת לשונית.
בנוסף לכך, הגיע דה סוסיר לפריצת דרך משמעותית בצעירותו בתחום ה"מסורתי" יותר של בלשנות היסטורית, כאשר הציג תאוריה בהתפתחות של הלשונות ההודו-אירופיות הידועה בשם תאוריית הלועיים. כניסיון לפתור סוגיה בהתפתחות שורשים יוצאי דופן בפרוטו-הודו-אירופית הציע דה סוסיר כי מקורם של שינויי תנועות לא סדירים בשפה הפרוטו-הודו-אירופית נובעים מצליל עתיק שהיה שם ונעלם, וחוקרים שבאו אחריו העלו את האפשרות כי מדובר בעיצורים לועיים, שנעלמו מאוחר יותר. רק לאחר מותו של דה סוסיר, ב-1916, כשפוענחה השפה החתית והתגלתה כשפה הודו-אירופית קדומה ביותר, התגלו בה מאפיינים המאשרים את תאוריית הלועיים. יש הטוענים כי בתאוריה זו השפיע דה סוסיר באופן מכריע על הבלשנות ההיסטורית והמתודיקה שלה.
השפעות
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פסקאות, לא נקודות.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פסקאות, לא נקודות. |
- דה סוסיר הניח את היסודות לבלשנות המודרנית, שעוסקת במחקר השפה מזווית סינכרונית.
- עבודתו השפיעה על קלוד לוי-שטראוס ועל מחקריו באנתרופולוגיה. מאוחר יותר אומצו אבחנותיו על ידי הסטרוקטורליזם.
- ההפרדה בין מסמן למסומן הפכה להיות אבן דרך בסמיוטיקה, חקר הסימנים ומערכות הסימנים. כך, למשל, רולאן בארת בחיבורו "מיתולוגיות", הדגים כיצד מערכת הסימנים של דה סוסיר יכולה להיות מורחבת לכדי מערכת כפולה, זו של המיתוס.
- דה סוסיר השפיע גם על זרם הדקונסטרוקציה בפילוסופיה ובתורת הספרות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- פרדינן דה סוסיר, קורס בבלשנות כללית. מצרפתית: אבנר להב (על פי המהדורה של שארל באיי ואלבר סשהיי, 1916). הוצאת רסלינג, תל אביב 2005.
- ג'ון לכט, 50 הוגים מרכזיים בני זמננו, כרך ב', תרגמה אנה ברויר, הוצאת רסלינג, תל אביב 2004.
- Cahiers Ferdinand de Saussure: Revue Suisse de Linguistique Generale. Genève 1941- [כתב עת].
- R. Godel, Les sources manuscrites du Cours de linguistique générale de F. de Saussure. Genève - Paris 1957.
- T. de Mauro (ed.), Edition critique du `Cours de linguistique générale' de F. de Saussure. Paris 1972.
- Roy Harris, Reading Saussure - A critical commentary on the Cours de linguistique générale. La Salle, Illinois: Open Court 1987. מסת"ב 0-8126-9049-4, מסת"ב 0-8126-9050-8.
- Ecrits de linguistique générale, eds. Bouquet S. and Engler R. Paris 2002
- Writings in General Linguistics, Trans. Sanders Carol and Pires Mathew, Cambridge 2006
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "סינכרוניות/דיאכרוניות", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "לאנג/פארול", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "סימן", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
