עיצורים לועיים
עיצורים לועיים (פַֿרִינְגֵיאלִיִּים) נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין הענבל למכסה הגרון. העיצורים האלה קיימים בשפות מעטות בלבד, אם כי הם נפוצים באחת השפות המדוברות ביותר בעולם - ערבית. העיצורים הלועיים היו נפוצים בעבר גם בעברית וכן בשאר שפות שמיות רבות אחרות, אולם רובן איבדו אותם במשך הזמן.
לעיצורים הלועיים השפעה ניכרת על סביבתם. בשל המאמץ הנדרש כדי להגות אותם, הם גורמים לשינויים בתנועות הבאות לפניהם ואחריהם. התופעה הזאת ניכרת עדיין בעברית, גם אצל דוברים שכבר אינם הוגים את העיצורים הלועיים עצמם. כך למשל, במילה "אורח" נוספה תנועת a לפני העיצור ח' (תופעה המכונה "פתח גנובה"), ובצורת הנקבה "אורחת" שתי תנועות e הפכו לתנועות a (תופעה המכונה "הנמכת תנועה"). התופעות האלה ניכרות גם במלטזית, אף שגם בה רוב הדוברים כבר אינם הוגים את העיצורים הלועיים עצמם. בערבית, שבה העיצורים הלועיים נשמעים היטב, תופעות כאלה נפוצות מאוד, אם כי לא תמיד הן באות לידי ביטוי בכתיב. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.
| קיצוניים | ||
|---|---|---|
| לועי | ||
| חוכך | ʕ | ħ |
| מקורב | ||
העיצורים הלועיים:
- עיצור לועי, סותם, אטום[ʡ] . עיצור זה נדיר מאוד ורק ניתן למצוא אותו בשפות מעטות בעולם.
- עיצור לועי, סותם, קולי [ʡ̯] . עיצור זה נדיר מאוד ורק ניתן למצוא אותו בשפות מעטות בעולם.
- עיצור לועי, חוכך, קולי [ʕ] . עיצור זה מיוצג על ידי האות ع בערבית. כך נהגית האות ע במבטא מזרחי של העברית וכך נהגה צירוף האותיות għ במלטזית הקדומה.
- עיצור לועי, חוכך, אטום [ħ] . עיצור זה מיוצג על ידי האות ح בערבית. כך נהגית האות ח במבטא מזרחי של העברית וכך נהגית האות ħ במלטזית בפי חלק מהדוברים.
ראו גם
| צלילי שפות העולם | |
|---|---|
| עיצורים | |
| בסיסי חיתוך | אופני חיתוך |
| סדקיים - אפיגלוטיים - לועיים ענבליים - וילוניים - חכיים |
ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים - מקישים - רוטטים - צדיים - מחוככים לא־ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים |
| תנועות | |
| גובה תנועות | מיקום התנועות |
| סגורות - כמעט־סגורות - חצי־סגורות - אמצעיות - חצי־פתוחות - כמעט־פתוחות - פתוחות | אחוריות - כמעט־אחוריות - מרכזיות - כמעט־קדמיות - קדמיות |
| ראו גם: אלפבית פונטי בינלאומי - פורמנט | |
