פוטוס זהוב
 פוטוס זהוב
| |
|---|---|
| מיון מדעי |
פוטוס (שם מדעי: Epipremnum aureum) הוא מין צמח פורח, המשתייך למשפחת הלופיים. הצמח משמש כעציץ ביתי פופולרי.
מקור הצמח הוא כנראה באחד מאיי החברה שבפולינזיה הצרפתית או באיי שלמה. הוא הופץ גם ביערות טרופיים ותת-טרופיים ברחבי העולם: כולל צפון אוסטרליה, דרום-מזרח אסיה, דרום אסיה, איי האוקיינוס השקט ואיי הודו המערבית. לצמח ריבוי שמות נפוצים הכוללים: פוטוס זהוב, צמח הכסף, קיסוס איי שלמה וגפן הטארו. הוא נקרא גם גפן השטן או קיסוס השטן מכיוון שקשה להרוג אותו, והוא נשאר ירוק גם כשנשאר בחושך.
לעיתים מתייגים את הצמח בטעות כפילודנדרון.
פריחת הצמח נדירה, ולעיתים מתבצעת באופן מלאכותי על ידי שימוש בהורמונים.
תיאור
הפוטוס הזהוב הוא צמח מטפס ירוק-עד שגדל לכ-20 מטר גובה, עם גבעולים בקוטר עד 4 סנטימטרים. הפוטוס הוא צמח מטפס שעושה שימוש בשורשי אוויר כדי להיצמד לאדמה.
העלים בצמחים הצעירים הם בצורת לב, והם קטנים יותר בדרך כלל, אך יכולים לשנות את צורתם בצמחים בוגרים יותר והם גדולים יותר.
צמח זה מייצר גבעולים נגררים כאשר הוא מטפס על עצים ואלה שורשים כאשר הם מגיעים לאדמה וצומחים לאורכה. העלים על גבעולים נגררים אלה גדלים עד 10 סנטימטרים אורך, והם אלה הנראים בדרך כלל בצמח זה כאשר הוא מעובד כצמח עציצים.
הפרחים מיוצרים מתחל עד 23 סנטימטרים אורך.
הפוטוס הזהוב מסווג למערכת בעלי פרחים, אך הוא המין המדווח היחיד מבין משפחת הלופיים שאינו מפתח פרחים. הסיבה לכך היא פגם גנטי בתפקוד הג'יברלין. הפגיעה הזו גורמת לכך שהצמח לא יהיה מסוגל לפתח GA ביואקטיביים הדרושים לפריחת הצמח. בניסוי נמצא שכאשר GA רוססו על הצמח נוצרה פריחה.
רעילות
הצמח הוכר כרעיל לכלבים וחתולים על ידי הארגון האמריקאי למניעת התאכזרות לבעלי חיים (ASPCA) בגלל הימצאותם של רפידים (Raphides) בלתי מסיסים בגוף הצמח. לכן יש למנוע אכילה של פוטוס זהוב על ידי בעלי חיים אלה. תסמיני אכילת פוטוס עשויים לכלול גירוי בפה, הקאות וקושי בבליעה.[1]
נוכחותו של קלציום אוקסלט עלולה לגרום לפגיעה ברמה נמוכה אף בבני אדם. תופעות העלולות להיגרם כתוצאה מצריכת פוטוס זהוב על ידי אדם הן אקזמה וכן צריבה או נפיחות בתוך הפה ובסביבתו. מגע עודף עם הצמח עלול לגרום לגירוי כללי בעור.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Hans Wils, Gernot Kleinberger, Geert Joris, Ivy Cuijt, O4-03-03: Biochemical characterization of FTLD-TDP overexpression and knockout mouse models, Alzheimer's & Dementia 5, 2009-07, עמ' P154–P154 doi: 10.1016/j.jalz.2009.05.533
- ^ Nidhi Srivastava, Anju Meshram, Molecular and physiological role of Epipremnum aureum, International Journal of Green Pharmacy 8, 2014, עמ' 73 doi: 10.4103/0973-8258.129566
