פוטסדאמר פלאץ (מתחם מגורים ומשרדים)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מגדל הרכבת (Bahntower) במרכז סוני ולשמאלו שחזור מגדל הרמזור הראשון מכיכר פוטסדאם

פּוׁטסדאמֶר פְּלאץ הוא מתחם רחב-ידיים של מבני משרדים, מסחר ומגורים, שנבנה החל משנת 1993 על שטח בלב העיר ברלין, שנהרס כמעט כליל במלחמת העולם השנייה ונותר ריק בשל קרבתו לחומת ברלין. האזור, שנועד להיות המרכז החדש של העיר, פותח בידי מספר חברות מסחריות (בהתאם לתוכנית-על משותפת שיזמה עיריית ברלין) ובתכנונו השתתפו אדריכלים רבי-מוניטין, בהם הלמוט יאן, רנצו פיאנו וריצ'רד רוג'רס . המתחם נקרא על שם כיכר פוטסדאם ההיסטורית, שהשתרעה בשטחו.

היסטוריה

במקום שבו שוכן כיום המתחם השתרעו החל במאה ה-19 רובע טירגארטן (Tiergartenviertel) - שכונת מגורים אמידה, שזכתה לכינוי 'רובע המיליונרים - וכיכר פוטסדאם, שהייתה בשנות ה-20 למרכז של תרבות הפנאי בברלין. בשל קרבתו לקריית הממשל הנאצית נפגע האזור קשות בהפצצות בעלות הברית לקראת סוף מלחמת העולם השנייה ו-96 אחוזים מהבניינים בו נהרסו כליל. השטח נותר ריק גם בשנים הבאות, מכיוון שהיה באזור שעתידו לא ברור, בגבול בין שלושה מאזורי הכיבוש של בעלות הברית בברלין (האמריקני, הבריט והרוסי).

בעקבות הקמת חומת ברלין בשנת 1961 הפך השטח לאזור ספר של מערב ברלין, ואיש לא התעניין בפיתוחו. המצב השתנה בבת אחת עם נפילת החומה, כשהאזור הפך לפתע לאחד משטחי הבניה הנחשקים ביותר בכל אירופה - שטח ענקי, ללא מגבלות, בלב-לבה של העיר. פיתוחו של השטח נראה כדרך סמלית ומעשית כאחת לאיחודה המחודש של העיר ולאיחוי הצלקות שנותרו משנים של הפרדה.

בניית המתחם

הפרלמנט העירוני, הסנאט של ברלין (Senat von Berlin), אירגן תחרות אדריכלית לפיתוחו המחודש של האזור. לתחרות ניגשו 17 מתחרים ובאוקטובר 1991 הוכרז הזוכה, משרד האדריכלים הגרמני הילמר וזאטלר.

לאחר מכן, בחר הסנאט של ברלין לחלק את האזור לארבעה חלקים שכל אחד מהם נמכר למשקיע מסחרי אחר, אשר ניגש ליישם בחלק שקנה את תוכנית האב לבינוי של הילמר וזאטלר. בתקופת הפיתוח היה מתחם פּוׁטסדאמֶר פְּלאץ אתר הבנייה הגדול באירופה. אף שתוצאות פיתוח הכיכר מרשימות בגודלן, האיכות האדריכלית של התוצאה הסופית זכתה לשבחים ולביקורת כמעט באותה מידה.

מתחם דיימלר

החלק הגדול ביותר מבין ארבעת החלקים נמכר לחברת דיימלר-בנץ אשר שכרה את שירותיו של האדריכל האיטלקי הנודע רנצו פיאנו ליצירת העיצוב הכולל של תוכנית הבניה בתוך מגבלות תוכנית האב של הילמר וזאטלר. בגבולות התוכנית שהיתווה פיאנו קמו 19 בניינים שונים, בתכנון אדריכלים אחרים שעבדו בהתאם למרכיבי תוכניתו. אחד מהם היה ריצ'רד רוג'רס הבריטי, אשר ניגש לתחרות תכנון הכיכר כולה, אך לא זכה.

בטקס תחילת העבודות באתר דיימלר-בנץ, ב-11 באוקטובר 1993, נכח ראש עיריית ברלין אברהרט דיפגן, ופתיחת האתר לקהל, בנוכחות נשיא גרמניה רומן הרצוג, הייתה ב-2 באוקטובר 1998.

19 הבניינים שהוקמו באתר דיימלר כללו את משרדי מטה החברה, בבניין בן 21 קומות (הגבוה ביותר בכיכר), בנייני משרדים לחברות גדולות אחרות, בהן חברת רואי החשבון פרייס ווטרהאוס קופרס, בנק ברלינר פולקסבנק, ובניין קולהוף היוצא דופן, בכיכר פוטסדאם מספר 1, בו שוכנות חברות עורכי דין בולטות. בקומה העליונה של הבניין מרפסת תצפית בגובה 100 מטר, שאליה מגיעה המעלית המהירה ביותר באירופה. מן המרפסת ניתן לראות רבים מאתריה הבולטים של העיר. במסגרת אתר דיימלר שופץ אף בניין ויינהאוס הות הישן, ופועלים בו מסעדה, בית קפה וגלריה לאומנות מודרנית של דיימלר.

מתחם סוני

חברת סוני רכשה את החלק השני בגודלו במתחם כיכר פוטסדאם כדי להקים בו את המטה החדש של החברה באירופה. מרכז סוני, אשר תוכנן על ידי האדריכל הלמוט יאן, הוא מבנה ענק של זכוכית ופלדה אשר מעליו חופה דמוית אוהל, המכסה על כיכר ציבורית שאורכה המקסימלי 102 מטר. את ההשראה לגג-האוהל שאב יאן מהר פוג'י ביפן. מבנה זה סוטה במידה ניכרת מתוכנית האב של הילמר וסאטלר לאתר זה. ב"מגדל הרכבת" (Bahntower) בגובה 102 מטר, על 26 קומותיו, שוכן מטה דויטשה באן, חברת הרכבת הלאומית של גרמניה.

חלקים מתוך מלון אספלנדה אשר שרדו את מלחמת העולם השנייה שולבו בחלקו הצפוני של מרכז סוני, כולל אולם הקיסר, אשר הועתק ממקומו במבצע הנדסי מורכב למרחק של כ-75 מטר ממיקומו המקורי. בסמוך נפתח מחדש בשנת 2001 קפה יוסטי ולידו בר יוסטי השוכן במה שהיה פעם חדר ארוחות הבוקר במלון אספלנדה. אף חלק זה של בית המלון הועתק למרחק קצר ממקומו המקורי.

מרכז סוני נפתח ב-14 ביוני 2000 בטקס רב-משתתפים, בנוכחות יושב ראש חברת סוני העולמית ובהשתתפות התזמורת הפילהרמונית של ברלין.

בייסהיים

החלק השלישי בכיכר פוטסדאם הפך למרכז בייסהיים ובניינים סמוכים העומדים על אתר משולש בצורתו בצדו המזרחי של אברטטשטראסה. המתחם נבנה כולו במימונו העצמי של איש העסקים הגרמני, המיליארדר אוטו בייסהיים (Otto Beisheim), בעליה של חברת הקמעונאות והסיטונאות מטרו.

פארק קולונאדן

החלק הרביעי בתוכנית הוא פארק קולונאדן, המורכב ממספר מבנים לאורך הצד המזרחי של אתר תחנת הרכבת פוטסדאם, במקביל לאתר דיימלר. מתחם זה שוכן במקום שבו ניצב האוס פאטרלנד.

מחלוקת

פרויקט פוטסדאמר פלאץ היה לסלע מחלוקת מעת תחילתו, ויש רבים המבכים את הדרך שבה פותח האזור ומוסחר. כך למשל, החלטת הסנאט של ברלין לחלק את השטח בין ארבעה משקיעים, בשעה שמספר רב של הצעות אחרות הוגשו לפיתוח, עוררה תהיות רבות. אף המחיר הנמוך יחסית שנדרשה חברת דיימלר-בנץ להפקיד כדי להבטיח את חלקה, עוררה שאלות במשרד המבקר הכללי של ברלין ובאיחוד האירופי בבריסל, דבר שגרם לדרישת תשלום נוספת מחברת דיימלר. היו אף מחאות באשר לאופן שבו מתכננת חברת דיימלר להשתמש בשטח, ואף שהיום מרכז קניות גדול (Potsdamer Platz Arkaden) הוא חלק ממתחם דיימלר, הדבר לא היה חלק מתוכנית הבינוי המקורית, ורק לאור מחאות הציבור דרש הסנאט של ברלין כי התוכנית תכלול את בנייתו. אף שמרכז קניות זה היה להצלחה מסחרית, רבים טוענים כי הוא פוגע באופי המקום וגורם ל"אמריקניזציה" של האזור.

על אף המחלוקות מושך מתחם פוטסדאמר פלאץ כ-70,000 מבקרים מדי יום עבודה, ו-100,000 מבקרים בימי סוף השבוע. חששות שהועלו בעת תכנון המקום, ולפיהן רחובות הרובע יהיו ריקים מאדם לאחר השעה 6:00 בערב, התבררו חסרי ביסוס. מרכז הקניות Arkaden, בשטח של כ-40,000 מ"ר, על 133 חנויותיו ומסעדותיו, מהווה מוקד משיכה מרכזי. במקום פועלים אף ארבעה בתי מלון גדולים וכן הקזינו הגדול באירופה (Spielbank Berlin).

ב-1 במרץ 1992, לאחר שיפוץ כולל נפתחה מחדש בכיכר פוטסדאם תחנת הרכבת הפרברית (S-Bahn), וב-13 בנובמבר 1993 נפתחה מחדש תחנת הרכבת התחתית. מתחת לכיכר נבנתה תחנת רכבת תחתית נוספת, אולם לא הוחלט עדיין על השלמת הקו שיעבור בה והיא משמשת בינתיים כגלריה לאומנות. בשנת 2006 נפתחה במקום אף תחנת רכבת אזורית (Regionalbahnhof). קיימות תוכניות לחדש אף את תנועת הקרוניות החשמליות לכיכר פוטסדאם. קווי אוטובוס רבים משרתים את אזור הכיכר ובמקום נבנו כ-4,000 מקומות חניה, 2,500 מתוכם תת-קרקעיים.

מרתון ברלין המתקיים מדי שנה בסוף השבוע האחרון של חודש ספטמבר, עובר מאז 2001 בכיכר פוטסדאם. מובילי המרוץ חולפים בדרך כלל בכיכר כ-10 דקות לפני הגיעם לקו הגמר.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0