פומית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
פומית חלילית קטלאנית

פומיתאנגלית: Fipple) הוא חלק מפית-נשיפה מכווצת קצה, המשותף לכלי נשיפה רבים ממשפחת החלילים, כגון חליל אירי וחלילית. כלי נשיפה אלה מכונים חלילי פומית (או חלילי קנה או חלילים דמויי-צינור) והם מסומנים בקוד 421.2 בסיווג הורנבוסטל – זאקס.[1]

כיצד זה עובד

חתך ראש החלילית, מציין את מתקע פיית העץ (A), מעבר אוויר "תעלת ארובה" (B), ו"שפת החתך"(C) המהווה את הקצה הרחוק של "הפה הקולי"

באיור ראש החלילית הנלווה, מתקע פיית העץ (A), מעליו בפיית הכלי, פתח מעבר האוויר "תעלת ארובה", המתעלת את נשיפת הנגן כך שתעבור לאורך התעלה (B), המכונה גם "נתיב הרוח". ביציאה מנתיב הרוח, הנשיפה מכוונת לקצה להב קשיח (C), המכונה "שפת החתך" או חותך רוח, שמייצרת אפקט ברנולי או סִיפוֹן (צינור). האוויר הזורם מעל "הפה-הקולי" (אותו פתח מרובע בראש הפומית ממנו בוקע הצליל) יוצר שסתום מבוקר זרימה, או "קנה אוויר".[2] הידוד בין קנה האוויר ועמוד האוויר בגוף הכלי מייצרים גלים עומדים בעמוד האוויר, אשר קובע את גובה הצליל. תנודה זו יוצרת את "צליל המשרוקית" בכלי נשיפה חליליים. ראו כלי נשיפה. גוון צליל מובהק, הנקבע על פי מידות הכלי והפה-הקולי, משתנים במעט על ידי הטכניקה או הנשיפה של הנגן. בכלים כמו החלילית, הנגן יכול לשנות את גובה הצליל של התו המוזיקלי שנוצר על ידי פתיחת או אטימת חורי האצבעות שלאורך גוף (קדח) הכלי, ובכך לשנות את אורכם האפקטיבי.

נתיב הרוח מורכב מ"תעלת הרוח" או "הארובה", החלק העליון של הפה-הקולי מגולף בחיבור הראש עצמו, תעלת הרוח, נחצבה על פני השטח העליונים של מתקע הפומית. המרחב שנוצר בין נתיב הרוח לקצה שפת החתך מכונה "הפה" או "הקול", (הפה-הקולי).

גודל הפה-הקולי (אורך, רוחב ועומק) הוא בדרך כלל יחסי לקדח הכלי, תלוי בדגם הכלי ובאופן ספציפי בכלי המקורי ממנו מעתיקים (במקרה של חלילית). כלי רבים המיוצרים במפעל בייצור המוני כוללים פה-קולי בחתך מלבני או מעוין שטוחים. אולם פה-קולי שטוחים ומלבניים אלו, מייצרים טון פחות ממתוק ומציעים גמישות דינמית פחותה (עיקול גובה צליל) מאלו של פומית החליל. הפה-הקולי בחלילית נועד להגביל את עיקול גובה הצליל, לצליל יציב יותר תוך שינויים בלחץ הנשימה. בדרך כלל, כלי בעל מתקע-פיה רדוד, כמו חליל שלושה נקבים, יאפשר שינויים מהירים יותר בגובה הצלילים, עיקול גובה צליל ויפיק טון "חלילי", בעוד שמכשיר עם מתקע-פיה עמוק יותר יגביל את שינויי גובה צליל המהירים, עיקול גובה הצליל וייצור טון "קני" יותר.

חלק מיצרני החליליות המודרניים מייצרים כעת שפתי חתך קול מעוקלים כדי להוסיף גוון וצליל הרמוני. כאשר זרם האוויר מכה על שפה מעוקלת בצורת "D", תיווצר מערבולת קלה בפה-הקולי. דבר שמתורגם להרמוניות או "גוון צליל" אהודים במיוחד.

הסינון/העיגול בקצה נתיב הרוח שנפתח על הפה-הקולי אחראי לאיכות ארטיקולציה של כלים בעלי 'תעלת ארובה'. הוא נוצר עלי ידי עיגול של אחת או שתי שפות היציאה של נתיב הרוח. ניתן לראות זאת על ידי התבוננות דרך שפת החתך (החלון) במקום בו נתיב הרוח נפתח על הפה-הקולי. קצוות מעוגלים אלה משפיעים על ההיענות (הלשונות) המופקת על ידי הנגן. מה שמאפשר "לדבר" בשפה הקצבית והדינמית של הכלי. ביטויים כמו "טא", "דה", "רא", "טא-קא" ו- "דה-גא" ו- "דידל" יבדלו בצורה ברורה מאוד בכלי נגינה איכותי המנוגן בידי נגן טוב. כלי נחות שחסר את הקצוות המהונדסים המעוגלים ביציאת נתיב הרוח, יגבילו מאוד את הדינמיקה של הטון או יוצרו "נקודות מתות" במוזיקה. היעדר תכונה זו תפגע בביצועים של כלי נגינה בעלי תעלות ארובה, ללא קשר למאמץ שיעשה הנגן לתקן את הטון, או לרמת המיומנות שלו.

פיה

צילום מקרוב של קצה הנשיפה של חלוי פיאנג אוו, מציג חריץ נשיפה ומתקע-פיה

עקב המיקום הקבוע של נתיב הרוח ביחס לשפת החתך, כלי פומית יכולים להשמיע צליל מוזיקלי ללא סוג האמבושיור הנדרש בחליל צד למשל. אמבושיור בחלילי פומית מתרכז סביב הרעיון של מקוד האוויר בנתיב הרוח ובקדח הכלי כאחד, זאת בהתאם לצורת הקדח. לפיכך, קדח עם "פעמון" רחב בקצה הכלי (כמו חלילית רנסאנס) תגיב טוב יותר להחזקת גרון פתוח לרווחה, לכוון את פרץ האוויר בזרם חזק כדי להדהד את כל אורכו ורוחבו של קדח הכלי. קדח מתחדד ל"פעמון" צר (כמו בחליליות ברוק וחלליות בית-ספר) ישמע במיטבו כשהפתיים משמשות למיקוד האוויר לזרם הדוק יותר, למיקוד האוויר ל"פעמון" הצר יותר בקצה הכלי. הרעיון הוא תמיד להדהד את זרימת האוויר לכל אורך ורוחב הקדח, תוך מיקוד האוויר בהתאם לצורתו של קדח הכלי. בכל עת, סגירת השפתיים סביב "המקור" של חלילית או חליל פומית תעזור למקד את האוויר במורד נתיב הרוח הצר. חשוב מאוד בהפקת צליל בכל חליל פומית.[3][דרוש מקור]

בעוד שאטימה הדוקה בין שפתי הנגן ל"המקור" החלילית תמקד את הצליל, שרירי פנים הדוקים ייצרו צליל מחוספס (במיוחד בחלליות). השילוב של אטימת שפתיים נקיה סביב המקור והרפיית הלחיים ושרירי הפנים, תוך מתן אפשרות ללחיים להתנפח בתגובה לזרימת האוויר, הם מרכיבים חשובים במתכון ליצירת צליל ממוקד ומצלצל. "מתכון גורמים עיקרי" כולל לא רק אמבושיור, אלא טכניקת יציבה, ארטיקולציה, נשימה וטכניקת אצבעות כאחד. יש להיזהר שלא לחסום את נתיב הרוח בשיניים, על מנת שלא יסננו ויפזרו את זרימת האוויר, ויגרמו להפקת צליל פחות ממוקד ובעל קצה מטושטש, כביכול.[דרוש מקור]

כלים בעלי פומית

פומיות משמשות בכלי הנגינה הבאים:

  • בנגסי אלאס
  • דיפל (או dvojnice)
  • פלאביול
  • פלגיאולט (קודמתה של החלילית האירית)
  • פוג'ארה
  • הידראופופון
  • חלוי
  • קלוי
  • קויסי
  • לרוב החלילים האמריקאים האינדיאניים, כולל הכלי הידוע בכינויו חליל אינדיאני, שכן לסוג זה יש בדרך כלל פומית, אם כי ממוקם בשיפוע לכיוון פנים הכלי, ותא אוויר ראשון נמצא לפני תעלת האוויר המכווצת אשר נוצרת לעיתים קרובות על ידי התקן נייד נפרד אותו קושרים לגוף הכלי.
  • אוקרינות, וביניהן הגמשורן
  • צינורות זרימה של עוגב
  • צינור (כמו עם טאבור)
  • חלילית
  • סלמורי
  • שבי
  • משרוקית הזחה (מכונה גם משרוקית סוואני או סוואני, חליל בוכנה, חליל ג'אז)
  • סוראוולי
  • סטבולה
  • חלילית אירית (או שריקת אגורה)
  • טקסיסטו
  • פרולה

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אספן, נייג'ל (עודכן לאחרונה ב־10 במרץ 2006 ). המשרוקית הסקוטית .
  • האו, וולטר ואן (1984). נגן החלילית המודרנית . שוט,מסת"ב 0-901938-96-3 .
  • האנט, אדגר (1962). החלילן והמוזיקה שלו . ג'ון גרדנר מדפסות, בע"מ הות'ורן רד, ליברפול, אנגליה. 1982:מסת"ב 978-0903873055 .
  • McCullough, LE (1976). "הערות היסטוריות על החליל האירי", מורה החליל האירי השלם, פרסומי אלונים.מסת"ב 0-8256-0340-4ISBN 0-8256-0340-4 .

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פומית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Flutes with duct or duct flutes". Musical Instrument Museums Online. נבדק ב-2019-10-09.
  2. ^ Benade, Arthur H. (1990). Fundamentals of Musical Acoustics. New York: Dover. p. 491.
  3. ^ Recorder in Oxford Music Online, archive.vn, ‏2012-05-25
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0