פורום פעולת נשים
| פעילות | קידום זכויות נשים |
|---|---|
| מטה הארגון | קראצ'י |
| סניפים |
אסלאמאבאד לאהור פשאוור היידראבאד מחוז סינד |
| מייסדים |
נג'מה סדיק הינה ג'ילאני פארידה שהיד |
פורום פעולת נשים (באנגלית: (Women’s Action Forum (WAF) הוא ארגון הפועל לקידום זכויות נשים בפקיסטן.[1] WAF הוא הארגון הפמיניסטי והלובי לזכויות נשים הראשון, הפועל גם כפורום מרכז עבור ארגוני נשים אחרים.
היסטוריה
הפורום נוסד בקראצ'י בספטמבר 1981.[2] WAF הוקם לראשונה כדי להגיב ליישום פקודות חדוד בחוק העונשין בפקיסטן, שנחקקו על ידי הדיקטטור הצבאי מוחמד זיא אל-חאק ב-1977, כחלק מתוכנית האסלאמיזציה של פקיסטן, או הפיכתה למדינת שריעה. החוקים הוסיפו לחוק העונשין פשעים חדשים, כגון יחסים אסורים. העונשים החדשים כללו סקילה למוות, הצלפות וכריתת איברים. חוקים אלו הרעו את מעמדן של נשים בחברה השמרנית בה לנשים מלכתחילה לא היה מעמד שוויוני. מטרת WAF הייתה לחזק את מעמדן של נשים בחברה.
היו שתי השפעות עיקריות על הכיוון של הקבוצה בעת הקמתה: העובדה שלא היו התארגנויות פמיניסטיות קיימות שהקבוצה יכלה להתחבר ולפעול עמן, וקיום המשטר הצבאי, אשר הגביל את התנועה של נשים והגישה שלהן למוסדות ולתקשורת. בגלל זה, הארגון היה בעיקר ראקטיבי - פעל בתגובה לסוגיות שעלו. על פי אניס הארון, אחת ממקימות WAF, האווירה הציבורית הייתה של איתגור כל אספקט של חייהן של נשים, בלבד: האם נשים יכולות להחזיק במשרות ציבוריות, האם וכמה נשים צריכות להתכסות, מה הזכויות של נשים במסגרת נישואים, ועוד. המרחב הציבורי התמלא בהלקאות ותליות ציבוריות, ושררה תחושה של פחד והפחדה.[3]
שנה אחרי הקמת הארגון נפתחו סניפים גם בלאהור ובאסלאמאבאד, ומאז נוספו מרכזים בפשאוור ובהיידרבאד, במחוז סינד.[4]
מייסדות הארגון הגיעו בעיקר מן המעמד הגבוה, היו בעלות השכלה, והבינו שהשינויים הפוליטיים המתרחשים בפקיסטן ירעו את מצבן. ואולם, אחר ייסוד הפורום, פועלו היה למען נשים מכל המגזרים. הוחלט שמבנה הארגון יהיה קולקטיב, בלתי היררכי, בו החלטות ומדיניות מתקבלות על ידי קונצנזוס.[5]
מטרות
WAF היא עצמאית, אינה מקושרת לאף מפלגה ואינה ממומנת. מטרת הקבוצה היא להגן על, ולקדם כל אספקט של זכויות נשים וסוגיות קשורות לנשים בפקיסטן, ללא הבדל בין מעמדות, דתות, התקשרויות פוליטיות, או מוצא אתני.
בין הסוגיות שחברות הפורום עוסקות בהן הן: אפליה בחוק ובמשפט, הדרה מהתקשורת, מספורט ומפעילות תרבותית, קודי לבוש לנשים, אלימות נגד נשים, ובידודן של נשים והרחקתן מן מהמרחב הציבורי. הקבוצה מחויבת לבניית חברה המבוססת על עקרונות של צדק ודמוקרטיה, ומשלבת את מאבקיה עם מאבקיהם של מיעוטים ואוכלוסיות מדוכאות אחרות.
פעילות
WAF משלבת שתדלנות ופעולה פוליטית ישירה עם פעילות שטח, כגון מחאות, ופעילות תקשורתית.
בשנות השמונים, WAF שיחקה תפקיד מרכזי בחשיפת האופנים בהם הפרשנויות השונות לחוק האסלאמי משפיעות על המדינה, ופרסום דרכים בהן נשים יכולות לתרום בבמה הציבורית. חברות WAF ערכו מחאות נגד חוק הראיות החדש שעבר, לפיו ניתן משקל יתר לעדות גברים. סוגיה מרכזית הייתה אלימות כלפי נשים - שכן הדרישה הייתה שיהיו ארבעה עדים-גברים כדי להרשיע, וכמעט ואין מקרים מסוג זה עם מספר כה גדול של עדים. המשטרה הכתה את הנשים המוחות באלות, ריססה אותן בגז מדמיע, ואף עצרה את המשתתפות, אך אלה המשיכו בשלהן והמשיכו למחות.[6] החוק שונה במידה רבה בעקבות המחלוקת הציבורית, אך גם בגרסה החדשה נותרו הבדלים בעיקר בנוגע לסוגיות כלכליות.
המקרה המכונן שמיצב את הארגון כגורם בנוף הפוליטי-פמיניסטי, התרחש ב-1981, המשפט של פהמידה ואללה בקש. פהמידה נישאה לבחיר לבה, כנגד רצונו של אביה. הלה הגיש תלונה על חטיפה, ולא ידע שחוקי החדוד בתוקף, וחשב שיהיה מדובר בתיק פלילי רגיל. אך בית המשפט החליט לעשות מהמקרה דוגמה להפעלת חוק אסלאמי בפרשנותה הקיצונית, וקבע שהנישואים אינם תקפים, ולכן השניים חיים ביחסים אסורים. ועל כן, אללה הורשע ונגזר דינו למות בסקילה, ועל פהמידה, שהייתה אז בהריון, להיענש בהלקאה ציבורית של 100 הצלפות. המקרה עורר סערה ציבורית, שכן לא היה תקדים לדבר כזה - במצב רגיל השניים היו מואשמים באי-הגשת מסמכי נישואים תקפים, או משהו דומה. במפגש של 17 נשים פעילות, שעד מהרה קראו לעצמן הפורום לפעולת נשים, הוחלט על התנגדות פומבית ומשפטית, והנשים הובילו את המאבק, שהתפשט ולבסוף הצליח, כשבית המשפט העליון דחה את התביעה ושחרר את בני הזוג.
באוגוסט 1986, פתחו חברות WAF בדיון ציבורי לגבי חוק השריעאת, שקבע שעל כל חוקי פקיסטן להתאים לחוק אסלאמי. הן טענו שחוק זה יערער על ערכי הצדק והדמוקרטיה, ויפרו זכויות בסיסיות של אזרחי המדינה. הן הזהירו שחוק כזה יגרום למצב שרק הפרשנות השמרנית ביותר של האסלאם תיוצג בחוק, על פי האידאולוגיה הדתית של ממשלתו של זיא. וכן שהחוק יפר באופן ישיר זכויות של נשים, שאת חלקן השיגו במאבקים משפטיים ופוליטיים קודמים. במאי 1991 אומצה גרסת פשרה לחוק, אך הוויכוח לגבי קיום חוק דתי או אזרחי בפקיסטן נמשך במהלך שנות התשעים המוקדמות. אל תוך שנות האלפיים, WAF היה כמעט הארגון היחיד שבאופן מוצהר דגל בשלטון חילוני עבור פקיסטן.
תחום נוסף בו הפורום פעיל הוא העצמה כלכלית ומקצועית של נשים. בפקיסטן, המבנה החברתי הוא מאוד מבוסס מעמדות. נשים מהמעמד הגבוה לא עבדו לפרנסתן באופן מסורתי, וכך, עבודת נשים הפכה למקור של בושה - כאשר ההשפעה הגדולה ביותר היא על הנשים העניות ביותר בחברה, ותרמה לפיקציה שרוב הנשים עובדות בעיקר במטלות הבית ומהמשפחה. לפיכך, הממשלה לא קידמה חוקים שיגנו על שכרן או תנאי עבודתן של נשים מחוץ לבית. WAF הייתה בין עמותות הנשים שפעלו למען נשים עניות, בין אם בתמיכה משפטית, קידום הכשרה תעסוקתית, מתן גישה לחינוך, חקר וכתיבת דו"חות בנושא, הפעלת לחץ על הממשלה לשם חקיקה וטיפול מנהלי בנושאים הקשורים לחינוך ותעסוקה, וכדומה.
בין שנות התשעים לתחילת שנות האלפיים, פעילות הקבוצה דעכה, והיו דיווחים ששאלו האם זה אומר שתנועת הנשים בפקיסטן נכשלה. בעיה אחת הייתה שדור חדש של פמיניסטיות לא התגלתה כדי להצטרף ולחזק את שורות הארגון. העניין השני היה הקמת ארגוני נשים מקבילים - חלקן אפילו מתוך הפעילות של WAF (כדוגמת קרן אוראט). אך בעשור השני של המאה ה-21 הקבוצה קמה לתחייה, וערכה כנס נשים גדול ב-2016, והחליטה על דרך מחודשת קדימה.[2]
WAF ממשיכה את פעילותה באמצעות עצומות, קמפיינים של מכתבים בתקשורת לבעלי תפקידים בממשלה ובמערכת החוק, במדיה החברתית, ועוד, כאשר הטכנולוגיה שיש להן היום משמשת ככלי מרכזי בעשייתן.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Women's Action Forum (WAF)
- ^ 2.0 2.1 Women empowerment: The spring of hope, Moniza Inam, Dawn, February 14, 2016
- ^ (Women’s Action Forum (WAF - Women's Activism and Politics in Pakistan, Leena Z. Khan, Institute of Current World Affairs, June 2001
- ^ Saigol, Dr. Rubina (במרץ 2016). "Feminism and the Women's Movement in Pakistan Actors, Debates and Strategies" (PDF).
{{cite web}}: (עזרה) - ^ The Status of Women and the Women's Movement
- ^ Remembering the Womens Action Forum, Daily Times, APRIL 24, 2016
