פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/53

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Papyrus Nash.jpg
פפירוס נאש הינם ארבעה מקטעי פפירוס שנתגלו בשנת 1898 במצרים על ידי הארכאולוג וולטר ל' נאש, ופורסמו לראשונה בשנת 1903. בפפירוס הכתוב בכתב עברי מרובע מהצורה של שלהי תקופת בית שני, מופיע נוסח קדם-מסורה של עשרת הדיברות כשלאחריו מופיעה תחילתה של פרשת שמע ישראל. נוסח זה היה עד לגילוי מגילות מדבר יהודה ולוחיות ברכת כהנים לטקסט המקראי הקדום ביותר שהתגלה. ובעל משמעות רבה לחקר נוסח המקרא.